תחזיות המאקרו המעודכנות של פסגות

מספר לא מועט של אינדיקאטורים מקרו כלכליים שהתפרסמו לאחרונה מלמדים על האטה משמעותית בפעילות הכלכלית במשק המקומי. אלו, בנוסף לעדכון כלפי מטה בתחזיות הצמיחה של ארה"ב ואירופה מביאים אותנו לעדכן כלפי מטה גם את תחזית הצמיחה, האבטלה, הגירעון התקציבי והריבית בישראל ב-2012. בנוסף, העובדה  שהאטה במשק מורגשת כבר במחצית השנייה של שנת 2011 , יוצרת "אפקט קצה" אשר מפחית מקצב הצמיחה בשנה הבאה (הסבר בהמשך).

להלן מספר אינדיקאטורים שפורסמו לאחרונה:

על פי סקר הערכת מגמות בעסקים שעורך הלמ"ס מאז חודש מאי נרשמת האטה בפעילות העסקית במשק אשר הולכת ומחריפה. הסקר מלמד על הרעה במיוחד בענף המסחר הקמעונאי בו שליש מהמשיבים (משוקלל לגודל העסק) דיווחו באוקטובר על הרעה במצב.

קצב הגידול ברכישות בכרטיסי אשראי של צרכנים ירד ברבעון השלישי ל 3.9%- (קצב שנתי) לעומת 4.4% במחצית הראשונה של השנה.

הייצור התעשייתי ירד בחודשים יוני-אוגוסט בקצב שנתי של 1.2%

קצב העלייה במדד המשולב של בנק ישראל ירד ברבעון השלישי ל-2.9% (מונחים שנתיים) לעומת 3.2% ברבעון השני ו-5% ברבעון הראשון

מדד מנהלי הרכש בישראל לחודש ספטמבר ירד ב-4.1 נקודות אחוז לרמה של 44.3 נקודות, מתחת לקו ה-50 המפריד בין צמיחה להאטה בפעילות התעשייה, ומהווה סיגנל להתכווצות של הפעילות התעשייתית ברבע השלישי של השנה

מסקר שפרסמה המחלקה הכלכלית של התאחדות התעשיינים עולה, כי המפעלים הגדולים צופים נסיגה בתפוקה בסוף 2011, לאחר 9 רבעונים של צמיחה מהירה.

נציין כי מספר אינדיקאטורים שפורסמו היו דווקא חיוביים (כגון נתוני סחר החוץ באוקטובר שהצביעו על עליה בהיקף היצוא) אך מבחינת המגמות לא ניתן להתעלם מההרעה שמורגשת כבר במשק. מעבר לכך, גם בהסתכלות קדימה, תחזיות הצמיחה לארה"ב ואירופה עודכנו כלפי מטה לאחרונה הן ע"י קרן המטבע הבינ"ל והן ע"י  הגורמים הרשמיים המקומיים (הפד והאיחוד האירופי). כיוון שאלו שותפות הסחר העיקריות של ישראל (הייצוא לארה"ב וגוש האירו מהווה 58% מהייצוא הישראלי), האטה בצמיחה במשקים אלו תפגע בייצוא הישראלי ובצמיחה המקומית.

על רקע אלו, אנו מעדכנים את תחזית הצמיחה ל-2012 ל-3%-2.5 (לעומת 3.25%-3 קודם) ומעריכים כי ריבית בנק ישראל תגיע ל-2.5%-2.25 בעוד 12 חודשים.

עוד אנו צופים, כי שיעור האבטלה במשק יעלה לרמה ממוצעת של 6.8% ב-2012, וכי הגירעון התקציבי יגיע ל-4%.

רבים נוהגים לחשוב כי שיעור הצמיחה השנתי מחושב כשינוי בין התוצר ברבעון הרביעי בשנה לבין התוצר הרבעון הרביעי בשנה הקודמת, אלא שאין הדבר כך הוא. שיטת חישוב קצב הצמיחה מבוססת על מדידת השינוי בין התוצר הרבעוני הממוצע בשנה מסוימת, לבין התוצר הרבעוני הממוצע בשנה הקודמת. שיטת חישוב זו גורמת לכך שלנקודת הפתיחה של התוצר בשנה קלנדרית מסוימת, חשיבות רבה בקביעת קצב הצמיחה של המשק באותה שנה.

אם יש לנו 2 משקים, שקצב הצמיחה שלהם לאורך שנה מסוימת (שנת 2011) הינו זהה לחלוטין, וממוצע הצמיחה שלהם בשנה קודמת (שנת 2010) היה זהה לחלוטין, רק נקודת הפתיחה שלהם הייתה שונה (של משק 1 גבוהה משל משק 2) במקרה זה, המשק שלו נקודת פתיחה גבוהה יותר (משק 1), יצמח בקצב מהיר יותר בשנת 2011 ,  לעומת המשק השני, משום שלמרות שקצב הצמיחה שלו לאורך השנה היה זהה - ממוצע התמ"ג שלו ב- 2011 יהיה גבוה יותר בהשוואה למשק השני, ולכן בהשוואה לממוצע דומה בשנת 2010 , הוא ייתן שיעור גידול גבוה יותר.

ובחזרה למציאות: מאחר ונתוני התמ"ג של המשק הישראלי מצביעים על התמתנות בקצב  הצמיחה במחצית השנייה של השנה, הרי שנקודת הפתיחה של המשק בשנה הבאה תהיה נמוכה בהשוואה לנקודת הפתיחה בתחזית הקודמת, ועל כן, ולמרות שגם ממוצע 2011 יהיה נמוך יותר כתוצאה מההתמתנות במחצית השנייה, עדיין, קצב הצמיחה של המשק יהיה מתון לעומת התחזית הקודמת, בה נקודת הפתיחה היתה צפויה להיות גבוהה יותר. זאת השפעת הקצה.