אל תשכחו את החשבון

אתמול בירך שר הביטחון אהוד ברק את שר האוצר יובל שטייניץ על ההחלטה להגדיל את מסגרת הגירעון. שטייניץ, שהסביר את בחינת המהלך בירידה מהכנסות ממסים, מיהר להשיב כי עדיין לא התקבלה החלטה. מהדיאלוג הזה ניתן להסיק שתי מסקנות: ההאטה שצפה המשק הישראלי בריחוק זהיר בחודשים האחרונים - הגיעה. המסקנה השנייה היא שזה בדיוק הזמן להיזהר מקריאות להגדלת התקציב מבלי להזכיר את המחיר של מהלך כזה.

בבורסה התבשמו אתמול המשקיעים מהעליות בוול סטריט בסוף השבוע, מהתפטרות סילוויו ברלוסקוני ומאישור תנאי הצנע הנוספים ביוון ואיטליה - ורשמו עליות של כ-2.5%. ואולם האתנחתא החיובית אתמול אינה משקפת את התחזיות להמשך בכלכלה הראלית ובבורסה. המשק הישראלי, שמתבסס על 42% יצוא, ראה בחודשים האחרונים איך שתי הקליינטיות הגדולות שלו - ארה"ב ואירופה - נחלשות. כך, היה ברור שכאשר אירופה צופה במקרה הטוב צמיחה אפסית, וארה"ב צופה בתחזית אופטימית צמיחה של 2% - ישראל היא הבאה בתור לצורך עדכון התחזיות. וזה הגיע.

תקבולי המסים של אוקטובר נמוכים מהתחזיות, וגם התחזית ל-2012 עודכנה כלפי מטה. ידיעות על פיטורים במשק מסמנים כי שיעור האבטלה צפוי לעלות. בשבועות האחרונים מתקיימים דיונים באוצר בעניין ההתמודדות עם הירידה בגביית המסים וההאטה המסתמנת. מחר יכנס נגיד בנק ישראל מסיבת עיתונאים, שתעסוק בהתמודדות עם השלכות ההאטה בכלכלת העולם על כלכלת ישראל.

לטישת עיינים למסגרת הגירעון היא טבעית, במיוחד לאור ההישג היפה של האוצר בשנים האחרונות, ששמר על גירעון נמוך של 2% - נמוך אף מהיעד של גוש היורו: 3%. לנוכח ההאטה בפעילות המשק, והירידה הצפויה בצריכה הפרטית והעלייה הצפויה בשיעורי האבטלה - לא ניתן לצפות שתקבולי המסים יהיו דומים לאלו שהתקבלו בשנות הצמיחה הבריאה. עם זאת, הגירעון הנמוך והפחתת החוב של ישראל - שהוא פחות מ-80% מהתמ"ג - גרמו להעלאת הדירוג של ישראל ל-A פלוס לפני כחודשיים.

כל אלו מיטיבים עם המשק, מאחר שהם מביאים להוצאות מימון נמוכות יחסית של החוב. לכן, הסכנה מהגדלת הגירעון קיימת, גם בשל האטה בצמיחה ותקבולי מסים נמוכים יותר. כל פריצה תקציבית מהותית עלולה להגיש חשבון למשק בדמות תשלומי ריבית גבוהים יותר על החוב.