דיון מחר בכנסת על חברות הפורקס: "שוק המט"ח הוא שוק הימורים"

האם חברות הפורקס - חברות המסחר במטבע חוץ - הן חברות הימורים במסווה של חברות השקעות? זאת השאלה שתעמוד מחר (ב') בבסיס דיון שתקיים ועדת הכספים של הכנסת בראשות ח"כ משה גפני.

הדיון ייערך לפי יוזמה של ח"כ עינת וילף מסיעת עצמאות. וילף מציינת כי יזמה את הדיון במטרה להעלות את הנושא לסדר היום, "ולבחון פתרונות אפשריים שיגנו על משקיעים קטנים מפני הפיכתם למהמרים בעל כורחם מבלי לפגוע בפעילות מסחר ראויה ולגיטימית".

כיום ענף הפורקס בישראל מתנהל ללא כל פיקוח ובצורה חופשית לחלוטין, בעוד שבכל תחומי ההשקעות האחרים קיימת רגולציה הדוקה. כתוצאה מכך הענף צומח במהירות, כ-15 חברות פעילות כיום בשוק ומגלגלות יחד על פי הערכות כ-100 מיליארד דולר מדי חודש.

החברות בשוק מפתות את הלקוחות להצטרף כסוחרים באמצעים שונים, על ידי מתנות מפתות כמו אייפון, אייפד או מחשב נייד במתנה. חלק מהלקוחות כלל לא בקיא בשיטת המסחר (שדורשת הבנה בתחום המט"ח והיצמדות למסכים בזמן אמת), מבצע פעולות שגויות ומפסיד סכומים גבוהים.

וילף, שהעבירה ליו"ר הוועדה מכתב טרם הדיון, טוענת כי שוק המט"ח בישראל מתנהל כשוק הימורים המנצל את חוסר בקיאותו של הצרכן הקטן וגורף רווחים על חשבונו. "חברות הפורקס מכניסות מאות מיליוני דולרים, כשההכנסות של כולן נובעות ישירות מהפסדים של אנשים פרטיים מבלי שייצרו כל ערך כלכלי", כתבה חברת הכנסת והוסיפה "לאדם פרטי יש פער בידע שמונע ממנו להתחרות בגופים מקצועיים בתחום המט"ח ולזהות עיוותים בשערי מטבע. פער זה מנוצל על ידיי חברות הפורקס כדי למכור שירותי הימורים במסווה של שירותי השקעות".

לשיטתה של וילף, חברות הפורקס מזיקות אף יותר מחברות הימורים מכיוון שהן מציגות את עצמן במסווה של חברות פיננסיות לגיטימיות. "הן הופכות אנשים נורמטיביים שבאופן רגיל נמנעים ונזהרים מסכנות ההימורים למהמרים בסכומי עתק", היא מסבירה. "מכיוון שלאף לקוח של חברות אלה אין יכולת לחזות שערי מטבע, כולם בסופו של דבר מפסידים את כל כספם לעמלות. הפסדים של עשרות אלפי שקלים לאדם והרס משפחות נפוצים מאוד".

וילף מדגישה כי הפסקת פעילות הפורקס בישראל תשיג "כמה מטרות חשובות". ראשית, היא תציל רבים מהפסדים עצומים; שנית, היא תפנה את זמנם של ה"משקיעים" לפעילות יצרנית; ולבסוף היא תפנה משאבים כלכליים רבים ממגזר לא-יצרני למגזרים יצרניים (חברות הפורקס למשל מעסיקות מאות מהנדסים מוכשרים).

במכתבה מונה וילף מספר רעיונות לחקיקה אפשרית בתחום. בין השאר היא ממליצה על הטלת איסור להבטיח או לרמוז לרווחים מספקולציות פיננסיות; לאסור על מסחר במט"ח, סחורות וכדומה שלא באמצעות מוסדות פיננסים מוסדרים או חברי בורסה; איסור תגמול על הבאת לקוח שעיסוקו בספקולציה פיננסית, והכנת פרסום ממשלתי המסביר את סכנות התחום, שהחברות יהיו חייבות למסור לכל מי ששוקל להיכנס למסחר ספקולטיבי.

בעבר פורסמו מקרים רבים ב-TheMarker, בהם התוודו משקיעים פרטיים על הפסדי עתק כתוצאה מהשקעה בחברות הפורקס. בין השאר, פורסמו מקרים רבים גם במגזר החרדי, שבהם הפסידו המשקיעים מיליוני שקלים. הדבר הביא לפני כשנה וחצי את העיתונות החרדית לצאת בקמפיין ציבורי, בהוראת הרבנים, שקרא להימנע מהשקעות מסוכנות. באותו שלב גם יצאה הוראה לארגוני הגמ"ח (גמילות חסדים לסיוע לנזקקים) שלא לסייע לנפגעים מהשקעות מסוכנות.