זליכה: "בוגרי 'מבוא למקרו' באגף התקציבים בונים משק מעוות"

"העובדה שהעסקים הגדולים מאוד מרוצים מדו"ח טרכטנרג מאוד מטרידה אותי. הם מרוצים מהדו"ח כפי שהם היו מרוצים מהורדת הריבית כדי להגן על הדולר. אני התרעתי שהורדת הריבית תגרום לעלייה במחירי הדיור, אבל התעשיינים הגדולים מרוצים. עוד שנתיים נבכה שההאטה החלה ושהעוני גבר, ונזכור שהתעשיינים היו מרוצים", כך אמר היום (ב') פרופ' ירון זליכה, החשב הכללי לשעבר באוצר במסגרת כנס TheMarker ופירמת רואי החשבון, Deloitte ברייטמן אלמגור זהר בנושא דו"ח טרכטנברג. הדברים נאמרו בפאנל בנושא: "צדק חברתי, מסים, והכיס שלכם בעקבות טראכטנברג".

לדברי זליכה, דו"ח טרכטנברג מנותק מהמציאות הישראלית. "הדו"ח משחק בתוך השיטה עצמה, בתוך המבנה הקיים מעוות לטובת ההון על חשבון העבודה. בהון, הכוונה היא לאמצעי הייצור, הבעלות. אם נעביר כמה מיליארדי שקלים שמאלה וימינה בשנה, מבנה המשק לא ישתנה. המשק מעוות לטובת העסקים הגדולים על חשבון העסקים הקטנים. ההמלצות לא נגעו ביחס למבנה המשק.

"ציפיתי שהדו"ח ייגע בכמה דברים שהם מחוללי העוני האמיתיים, ובראשו אגף התקציבים באוצר. המדיניות הכלכלית שמעצבים בוגרי הקורס 'מבוא למקרו כלכלה' באגף התקציבים בונה משק מעוות. הדוגמא היא בתחום המסים – אלה שמקבלים מיליונים באופציות ומשלמים 25% מס לעומת 50% שמשלמים שכירים. למה מי שמרוויח 20 אלף שקל צריך לשלם יותר מאלי יונס?", תהה.

"יש גם אי שוויון בתחום המיסוי הישיר על עסקים. רוב המפעלים של דן פרופר (יו"ר אסם שנכח בפאנל – ע"א) משלמים או אפס מס או 2%. מצדו של פרופר, שיעלו את מס החברות ל-80%. זה לא אכפת לו. חלקן הגדול של החברות הגדולות נמצאות תחת אלפי הווריאציות של 'חוק עידוד השקעות הון' שנעשה ביוזמת האוצר, ומשלמים מסים נמוכים מאוד. לכן החוק גם שונה עכשיו. רק פטורים ממס על יצוא בפריפריה זה 6 מיליארד שקל. החברות הגודלות לא משלמות מס. מי שמשלם הם העסקים הקטנים.

"יש אי שוויון בתחום המסים העקיפים, ובנוסף אי שוויון שנובע מאי ודאות. אגף התקציבים מעלה מסים כשחסר לו כל פעם תקציב. גם האינפלציה והורדת הריבית הם גורמים שמנפחים את שווי הנכסים. מי שיש לו רכוש מרוויח, מי שאין לו נהיה עני יותר", אמר זליכה.

דן פרופר, אשר האזין לדבריו של זליכה, השיב בחוסר נחת: "זה שאני מרוצה מהדו"ח זה לא רומר שאני חושב שלא צריך לעשות בו שינויים נוספים.. אם הוא היה יותר קיצוני הוא לא היה מתקבל בכלל. אני יכול לומר שמעבר לזה שאסם יקרה לי, חמשת נכדיי יקרים לי לא פחות. כדי לדאוג לעתידם צריך לדאוג לצדק החברתי. אם הייתי רוצה לחיות במדינה של אי שויון לא הייתי חי כאן".

פרופר הוסיף בנושא טרכטנברג כי "זאת התחלה שאם לא נמשיך בה אז לא עשינו כלום. הדו"ח במתכונותו הנוכחית נראה כדו"ח קיצוני. אני רואה וקורא שחלקים שונים מנסים למשוך את השיחה לצדדים פוליטיים. לדעתי, הוא דו"ח ראשון וצריך להמשיך ולבנות. טרכטנברג עשה עבודה נפלאה אך זו רק ההתחלה".

ביחב לעובדי הקבלן ציין פרופר כי "התנאים שבהם הן עובדים מחפירים. אי אפשר להמשיך כך. הדבר נעשה בעיקר במגזר הציבורי – הסיבה היא החולשה של הניהול שם. מיקור חוץ קיים בהרבה מאוד מקומות. בין 4,800 עובדי אסם יש 40 עובדי חברות ניקיון. ההסתדרותה היתה צריכה לארגן את עובדי הקבלן ולדאוג לשזה שהם יקבלו תנאים שיכבדו את עובדי המלאכה. זה אומר שהמכרז יתייקר, אך אני מוכן לשלם יותר".

"יתרה מזאת, המס שאני משלם יכול להיות גבוה יותר למען הצדק החברתי. יש שכבה של אנשים שההכנסה שלהם גבוהה מאוד ביחס לביצועים שלהם. אני לא מהיום טוען שפרסום אותם בכירים בבורסה הביא לעליית הכנסותיהם. הם מקנאים – ואם לא, אז נשותיהם מקנאות. המנהלים בודקים למה בחברה אחרת מנהל איקס מקבל יותר מאצל המעסיק שלו. היה משהו תמים שמישהו חשב שאנשים יתביישו, אך העובדות טופחות על פנינו".

בנוגע לשאלה האם הוא רואה חוסר תחרותיות בענף המזון, השיב פרופר בשלילה. "אני מתחרה כל יום. יש לי מותגים חזקים, אך יש לצרכנים אפשרויות לקנות יותר זול. והתחרות חזקה מאוד".

אמיר חייק, מנכ"ל איגוד התעשיינים, המשיך: "צריך להסתכל באיזה עולם אנחנו חיים. צריך לשמור על התחרות – השוק האירופי והאמריקאי נסגרים היום בפנינו. הורדת מכסים יכולה להרוס את המשק, כשלא תהיה לנו היכולת להתחרות בשווקים אחרים. זה נכון שכדי להוזיל את הגבינה הצהובה צריך להוריד מכסים. כנראה שתנובה, שטראוס, טרה ייבאו. אבל צריך לזכור - במקביל לתהליך פתיחת השוק אנחנו נייבא גם את האבטלה".

לדברי חייק, המגזר העסקי היה מוכן לקבל את הגזרה של מס החברות כדי לתרום לצדק החברתי. עם זאת ציין: "זו גזרה כשהארנונה מתייקרת והביטוח הלאומי עולה. אני חושב שהמגזר העסקי במדינה שמבוססת על יצוא ותעשייה תורם את חלקו בכך שתורם מקומות תעסוקה וגורם למשק לחיות".

אסתר דומיניסיני, מנכ"לית הביטוח הלאומי אמרה בפאנל כי "לא סביר שבישראל 20% מהציבור יהיה מתחת לקו העוני. מדד הג'יני מאוד גבוה ביחס ל-OECD. צריכה להיבנות תוכנית פעולה שמתמודדת עם כך. הוועדה התמודדה עם ההסתכלות השונה של לטפל בכלל הציבור ולא רק בנושא העניים. יש את עניין התחבורה, הדיור מס הכנסה שלילי. גם נושא הפחתת יוקר המחיה ישפיע על העניים. סל הצריכה של העני בנוי על מזון. זו לא מילה גסה לדבר על צדק, סולידריות".

ביחס לעובדי הקבלן, ציינה דומינבסקי כי "מדינת ישראל וגם מדינות בעולם לא קיימו דיון איך לנהל את שוק העבודה. אדם לא נכנס לעבודה בגיל 21 ופורש פנסיה ב-66. זה שיש חברות כוח אדם לא אומר שצריך ניצול או פגיעה. צריך לשמור על זכויות סוציאליות, שכר הוגן".

"גם רוב חברי הוועדה לא סבורים שהדו"ח מושלם. יש דברים שאני לא מרוצה – פערי שכר עצומים בפירמות בישראל של פי שמונה ועשר,ובזה לא טיפלנו. תחום הדיור צריך לעשות יותר. אך מילים יוצרות מציאות. צריך לתת מחיאות כפיים למחאה שהמילים שלה יצרו שיח חדש ומציאות חדשה – ובזה אני רואה חשיבות גדולה".

יגאל בריטמן, ראש פירמת רואי החשבון Deloitte ברייטמן אלמגור זהר, נשאל באם הוא ייעץ ללקוחותיו העשירים כיצד להתחמק מתשלום המס החדש שקבעה הוועדה. "לגבי מס הייסף, אני לא חושב שהקליינטים שלי יתחמקו ממנו".

"לגבי נושא המס - נעשות עוולות. אני מסכים שהורדת המס בתהליך מדורג תרמה למשק. התל"ג גדל ב-5% בשנה. עכשיו מנסים לפתור את העיוותים שנוצרו. צריכים לפתורר אותם בצורה הוגנת", אמר בריטמן.

"כשמדברים על התפלגות העושר – זו אכן פצצת זמן שצריך לטפל בזה. אי אפשר לקחת חטא של 40 שנה ולטפל בו בבת אחת. אי אפשר לפרק את המדינה ביום אחד, צריך להיות ברמה תחרותית עם העולם".

יורם גבאי, חבר ועדת טרכטנברג, ציין כי "הורדת המסים משרתת את הצמיחה, אך כל הורדת מס חוזרת לתקציב ואז מקצצים ברווחה. הוועדה אמרה שלא ניתן לפגוע במכה אחת בסקטור העסקי. אך אין דרך להוזיל פרט לתחרות. פיקוח מחירים זו אחיזת עניים שאף פעם לא עבדה. לומר שלא מציעים שינוי מבני זה לא נכון. כל מי שחושב שאפשר להוזיל מחירים בלי לפגוע בקבוצת אינטרסים טועה. המאבק הוא לא בין טובים ורעים. חייבים לבלום את הורדת המיסוי ולהעלות אותו כדי לאפשר הגדלת הוצאות רווחה".

"מחירי הביגוד בשש שנים האחרונות ירדו - זה צדק חברתי. הוועדה ממליצה להגביר תחרות כי רק כזו יכולה לאפשר עלייה בכוח קנייה והורגת מחירים. זה מתנגש בהרבה אינטרסים – אך צדק חברתי זה קודם כל הוזלת מוצרים, והוועדה ממליצה על זה".