מניות הבנקים איבדו 9% השבוע
מדד תל אביב 25 צנח ב-5.3% בסיכום שבועי. אתמול נרשמו עליות של כ-0.5% ביום מסחר תנודתי. טבע קפצה ב-5%
>> יום המסחר האחרון השבוע בבורסה בתל אביב נפתח בירידות חדות על רקע האולטימטום של מנהיגי גוש היורו ליוון, שלפיו על המדינה לאשר את תוכנית הצנע או לעזוב את גוש היורו. עם זאת, בתוך שעתיים רשמו המדדים מהפך, ועברו לעליות שהגיעו עד 1.5%. זאת על רקע פתיחת ועידת ה-G20 באירופה ודיווחים שלפיהם יוון עשויה לבסוף שלא לצאת למשאל עם.
בסיום עלה מדד ת"א 25 (מעו"ף) ב-0.5% ל-1,106.52 נקודות, ת"א 100 טיפס ב-0.6% ל-1,001.23 נקודות, ת"א נדל"ן 15 נחלש ב-0.6% ות"א בנקים איבד 0.9%. מדדי האג"ח הקונצרניות - תל בונד 20, 40 ו-60 - עלו ב-0.1%-0.2%, אך סיכמו ירידה שבועית של 0.4%. מחזור המסחר הסתכם ב-1.37 מיליארד שקל.
איגרות החוב הממשלתיות, הצמודות והשקליות, רשמו תנודות קלות לשני הכיוונים. איגרות החוב הארוכות עלו בשיעורים של עד 0.2%. אג"ח ממשלתית שקלית מסוג שחר לפדיון ב-2022 עלתה בכ-0.2% והתשואה עליה ירדה ל-4.56%, ואילו אג"ח ממשלתית צמודה בעלת מח"מ זהה איבדה 0.2% ותשואתה עלתה ל-2.22%.
בסיכום שבועי ירד מדד ת"א 25 ב-5.3%, ת"א 100 השיל 5.1%, ת"א נדל"ן 15 נחלש ב-5.3%, ת"א בנקים נפל ב-9.0%, ת"א פיננסים צלל ב-9.6% ומדד ת"א ביטוח צנח ב-12.6%. בקרב המניות בלטו השבוע בירידות אאורה (22%-), אלביט מדיקל (19%-) ואפריקה נכסים (15%-). בקרב העולות בלטו השבוע אולימפיה (56%), וואלה (32%) וקמור מוטורס (27%).
בלטו אתמול מלאנוקס שטיפסה ב-3.5% במחזור גבוה, אורמת שהוסיפה 3.8% על רקע מאבק השליטה המסתמן בחברה, וטבע שקפצה ב-5.2% במחזור הגבוה בבורסה של 97 מיליון שקל.
אתמול בשעות הצהריים הודיע הבנק המרכזי של אירופה על הורדת הריבית בגוש היורו ב-0.25% ל-1.25%. הורדת הריבית היא על רקע עדויות לכך שגוש היורו מתקדם למיתון. "הורדת הריבית לא היתה בהתאם לתחזיות האנליסטים, אבל הסבירות לצעד כזה התגברה באופן משמעותי ביומיים האחרונים. מבחינה כלכלית אין לכך הרבה משמעות. הורדה של 0.25% לא תשפיע על תשואות האג"ח של מדינות הגוש, או תגרום לאשראי באירופה לזרום. המשמעות היא האיתות שיש דם חדש בראשות ה-ECB, מה שיכול להחזיר חלק מאמון המשקיעים במערכת", אמר אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המקרו בבית ההשקעות פסגות.
מנהיגי גוש היורו הגבירו אתמול בלילה את הלחץ על יוון, ואמרו כי משאל העם שמתכנן לקיים ראש ממשלת יוון, יורגוס פפנדראו, על הסכם החילוץ יכריע אם יוון תישאר בגוש היורו, אם לאו. המנהיגים התחייבו שלא להעניק ליוון את השלב הבא בחבילת הסיוע עד שיתבררו תוצאות משאל העם. ההצהרה כי משאל העם, הצפוי להתקיים ב-4 בדצמבר, עלול לגרום לעזיבתה של יוון את גוש היורו, היתה ההכרה הראשונה בכך שעזיבה כזו אפשרית. ההצהרה מגיעה לאחר שנתיים, שבהן הכחישו המנהיגים בתוקף את ההערכות כי יוון תיאלץ לעזוב בעקבות משבר החוב. אתמול גם נפוצו דיווחים שבכוונת פפנדראו להתפטר. הידיעות האלו הוכחשו מאוחר יותר.
"להערכתנו, התקופה עד למשאל העם תמשיך להיות תנודתיות מאוד, אבל אנחנו מאמינים שההיגיון לבסוף ינצח. ליותר מדי גופים אין אינטרס שיוון תתפרק ותתרסק", כך העריך אתמול כלכלן המקרו של כלל פיננסים, אמיר כהנוביץ'.
לדבריו, "גוש היורו מאיים על יוון, אבל בקבוצה שעומדת מול יוון, הנקראת גם 'טרויקה', יש עוד שני שחקנים מרכזיים: הבנק המרכזי באירופה (ECB), שמחזיק הרבה מאוד מהאג"ח של יוון; וקרן המטבע הבינלאומית (IMF), שרוצה למנוע זעזוע חמור למערכת הבנקאות. כלומר, לשניהם יש אינטרסים למנוע מיוון להיכנס לחדלות פירעון מלאה".