כהנוביץ': בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית בפעם השנייה ברציפות

פסגות: הריבית תיוותר ברמה של 3% - בנק ישראל ימתין להתפתחויות באירופה

הכלכלן הראשי של כלל פיננסים אמיר כהנוביץ' צופה כי בנק ישראל יודיע מחר בפעם השנייה ברציפות על הורדה של הריבית. כהנוביץ' מציין כי עקב הפחתת סביבת הריבית בעולם עשויים השווקים בעולם להמשיך במגמת העלייה.

בזמן החג פורסמו בארה"ב נתוני מקרו מעורבים עם נטייה חיובית, במיוחד בשוק הנדל"ן האמריקאי גורס כהונביץ' כי 74% מהחברות הנסחרות במדד ה-S&P500 פתיעו לחיוב לעומת תחזיות המוקדמות.

לגבי המשבר באירופה מציין כהנוביץ': "גרמניה מובילה מהלך לפתיחת הסכמי האיחוד בדרך לאמנה חדשה, שתגביר את האיחוד הפיסקלי .הגורמים במעטפת הם קרן המטבע העולמית ומדינות ה-G20 שנדרשות לספק מימון חיצוני למהלך אשר מחזק את אמון המשקיעים ביורו ומגביר את האמון הכללי בערבות ההדדית של המדינות. צעד שאם יצליח יעזור מאד בחילוץ ממשבר החובות".

כהנוביץ' מתריע כי הרכב קרן הסיוע מראה שקשה לסמוך עליה: "אפשר לראות שכ-37% מכספי הקרן מיועדות למדינות ה-PIIGS בעצמן .שנית, 20% מההלוואות הן של צרפת, אלא שביום שלישי הזהירה סוכנות הדירוג מודי'ס כי גם דירוג האשראי של צרפת בסיכון. אם דרוג האשראי של צרפת יפגע זה עלול לערער את האמון הכללי בדרוגי ה-AAA באירופה ולזעזע מאד את אמון המשקיעים בקרן, התשואות עליה יעלו משמעותית וינטרלו את האפקטיביות שלה".

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בבית ההשקעות פסגות, פירסם הבוקר את הסקירה השבועית שלו ובה הוא צופה בדומה לשאר חבריו האנליסטים כי בנק ישראל, שצפוי לפרסם מחר את שער הריבית במשק, יותיר אותה ללא שינוי ברמה של 3%. "הבנק המרכזי ימתין להתפתחויות באירופה ולהשפעותיהן על השווקים לפני שיקבל החלטה לגבי תוואי הריבית העתידי." ציין גרינפלד.

גרינפלד מסביר כי הסיבה העיקרית להורדת הריבית בחודש שעבר (ירידה של 0.25%) הייתה החששות של הנגיד סטנלי פישר ממיתון עולמי. בנתיים, הסביבה בארה"ב השתפרה ומקבלי ההחלטות באירופה עובדים קשה בכדי להמנע ממשבר פיננסי, ולכן מעריך גרינפלד כי בדומה למדינות נוספות בעולם, בנק ישראל ימתין להתפתחויות באירופה ולהשפעתן על השווקים לפני שיקבל החלטה לגבי תוואי הריבית העתידי.

גרינפלד מחזק את הטענה שלו בפרוטוקולי הריבית לחודש שעבר שהורו כי שלושה חברי הנהלה בבנק ישראל התנגדו להפחתת הריבית לעומת שניים שהצביעו נגד. בסופו של דבר סטנלי, שהיה הסמכות העליונה החליט על הורדת הריבית לאחר שחזר מביקור בועידה של קרן המטבע (IMF) בוושינגטון. עם זאת, החודש נכנס לתוקפו חוק בנק ישראל החדש המבטל את הסמכות העליונה של הנגיד בנוגע להחלטת הריבית וקובע כי על הריבית במשק יצביעו שישה חברי וועדה ובמקרה של תיקו יהיה זכאי הנגיד לשני קולות.

בדרך להרחבה כמותית נוספת?

גרינפלד מתייחס לעליות בבורסות ניו יורק שסגרו שבוע שלישי של עליות. רק כדי להסביר את האוזן מדד S&P 500 עלה ב-12.6% מתחילת החודש אך הוא עדיין רחוק 8.5% מרמתו ערב הנפילות בשווקים בסוף יולי. לטענת גרינפלד, התקשורת ייחסה את העליות בארה"ב לעליות שהיו באירופה אולם להערכתו יש לייחס אותן לנתוני המקרו החיוביים בארה"ב.

"מלבד הדרישות הראשוניות לדמי אבטלה, כל נתוני המקרו היו בהתאם או טובים מהצפי. תוסיפו לכך את ההערכות שנתוני הצמיחה ברבעון השלישי, שיתפרסמו ביום חמישי, ילמדו על צמיחה של 2.5% לעומת 1.3% בלבד ברבעון השני, ותבינו מה הוביל את ה-S&P לעלייה שבועית של 1.1% ואת תשואת האג"ח ל-10 שנים ל-2.22%", מסביר גרינפלד.

"אם זה לא מספיק אז המשנה לנגיד הפד, ג'נט יילן, טרחה לאשר כי במידת הצורך הפד עשוי להוציא לפועל הרחבה כמותית נוספת. ההכרזה הזו לא מלמדת משהו חדש, אנו לא חושבים שהפד יתחיל בהרחבה כמותית לפני שאינפלציית הליבה תרד באופן משמעותי, אבל היא מעודדת את השווקים. מצד שני היא גם מייצרת ציפיות להרחבה וציפיות, כידוע, מובילות לעיתים קרובות לאכזבות" סיכם גרינפלד.