שוק האקוויטי נדם: רק שתי חברות ביצעו הנפקת מניות ברבעון השלישי

הרבעון השלישי בבורסת אחד העם היה אחד מהרבעונים הסוערים מאז קריסת בנק ההשקעות האמריקאי ליהמן ברדרס ב-2008. מדדי המניות נחתכו בכ-20% ואיגרות החוב בבורסה צנחו בשיעורים חדים. מי שחשב שהסביבה הסוערת תגרום לעצירת שוק החיתום המקומי בחריקת בלמים - טעה. במהלך הרבעון גויסו כ-8.2 מיליארד שקל - היקף זהה לרבעון הראשון של השנה, וגבוה בלמעלה מ-300% מהיקף הגיוסים שנרשם בשיא משבר ליהמן ברדרס.

"למרות המגמה השלילית בשוקי ההון בארץ ובעולם ברבעון השלישי, היקף הגיוסים שנרשם ברבעון זה דומה לזה שנרשם ברבעונים קודמים בשנים האחרונות", הסבירה נגה קנז, מנכ"לית חברת החיתום ובנקאות ההשקעות רוסאריו קפיטל. "היקף הגיוס היה דומה להיקף הגיוס ברבעון הראשון של 2011, זהה לרבעון הראשון של 2010, וגבוה בצורה משמעותית מהיקף הגיוסים ברבעון הראשון של 2009 לאחר קריסת ליהמן ברדרס", הסבירה.

אך כשבוחנים לעומק את הנתונים, התמונה בשוק החיתום אינה כה ורודה. למרות שהיקף הגיוסים הכללי היה זהה לתקופות אחרות - הרי שבהשוואה לרבעון השני חלה ירידה של 28%. יתרה מזאת, כשבוחנים את מספר ההנפקות שבוצעו ברבעון האחרון לעומת הרבעונים הקודמים, למדים שמספר ההנפקות ירד בצורה דרמטית. כך, בעוד שברבעון השלישי בוצעו כ-20 הנפקות בהם גויסו 8.2 מיליארד שקל, הרי שברבעון הראשון של 2011 בוצעו למעלה מ-50 הנפקות בהם גויס סכום דומה; וזאת לעומת הרבעון המקביל ב-2010 בו בוצעו קרוב ל-60 הנפקות בהן גויסו כ-14 מיליארד שקל.

בנוסף לכך, גם שוק הנפקות ההון (ההנפקות של מניות - IPO) כמעט ונעצר לחלוטין: רק שתי חברות (ווידמד וארגמן) ביצעו הנפקת מניות בהיקף זניח של 7.1 מיליון שקל, וזאת לעומת קרוב ל-15 גיוסי הון ברבעון הראשון של השנה ו-15 גיוסי הון ברבעון המקביל ב-2010.

אם כן, המסקנה העולה מכך היא ששוק האשראי החוץ בנקאי (שוק ההנפקות) אמנם המשיך לפעול בחודשים האחרונים, אך שירת במהלך התקופה מעט מאוד חברות, תוך שהעניק אשראי למספר מצומצם של גורמים במשק. כלומר, הסערה בבורסה המקומית השאירה את חלון האשראי פתוח עבור מספר מצומצם של חברות גדולות וחזקות, בעוד שחברות חלשות וקטנות סבלו מסגירת צינור החמצן של האשראי החוץ בנקאי.

הבנקים אחראים ל-50% מהגיוסים

כשבוחנים את התפלגות הגיוסים במהלך הרבעון לפי סוגים - התזה הכללית מתחזקת. על פי הסיכום של כלכלני רוסאריו קפיטל, מי שהובילו את היקף הגיוסים היו הבנקים - שבהחלט נמנים על הגופים הגדולים והחזקים במשק הישראלי. במהלך הרבעון גייס ענף הבנקאות למעלה מ-50% מהיקף הגיוס הכללי (יותר מ-4 מיליארד שקל), בעוד שברבעון הראשון גייס רק כ-13% מהיקף הגיוסים, וכ-40% ברבעון המקביל. לעומת זאת חלקן בגיוסים של חברות הנדל"ן, התעשייה והביומד קטן בצורה משמעותית (ראה תרשים).

גם בחינת ההנפקות לפי דירוג מצביעה על תמונה דומה: מרבית ההנפקות ברבעון היו של חברות מדורגות, כלומר חברות גדולות וחזקות, בעלות פרופיל סיכון נמוך, בעוד שנרשמה היעדרות כמעט מוחלט של חברות לא מדורגות (קטנות). מכלל ההנפקות - כ-8.1 מיליארד השקל גויסו באג"ח כסבור חברות המדורגות בדירוגים גבוהים מקבוצת ה-A ומעלה, כאשר כ-19 מיליון שקל בלבד גויסו על ידי שתי חברות לא מדורגות - אאורה ורוזבאד, כשגם בהנפקתן היתה התחייבות של בעלי המניות בחברות להזמין בהנפקה.

בסך הכול, מתחילת השנה גויס חוב בהיקף כספי של 26.4 מיליארד שקל, כאשר כ-90% מהסכום (24 מיליארד שקל) גויסו בדירוגים גבוהים מקבוצת ה-A ומעלה. לעומת זאת, באותה התקופה רק 25 חברות ללא דירוג גייסו אשראי בהיקף של 1.2 מיליארד שקל, וזאת לעומת כ-4 מיליארד שקל ב-40 הנפקות בתקופה המקבילה ב-2010.

אין הנפקות של סדרות חדשות

נתון מעניין נוסף שעולה מהסקירה מלמד שבמהלך הרבעון כמעט ולא הונפקו סדרות חדשות של איגרות חוב, אלא בוצעו בדרך כלל רק הרחבות של סדרות קיימות. רק שלוש סדרות חדשות של אג"ח הונפקו במהלך שלושת החודשים האחרונים - על ידי בנק אגוד ובנק הפועלים. לדעת כלכלני רוסאריו, לתופעה זו יש שתי סיבות עיקריות:

ראשית, המלצות ועדת חודק, שהגדילו את רף השעבודים והביטחונות שהמנפיק נדרש להעמיד - ועל כן חברות נמנעו מלהדפיס איגרות חוב חדשות, אלא בחרו להרחיב את אלו הקיימות, שאינן כפופות לכללים החדשים. שנית, הירידות החדות בשווקים הזניקו את התשואות על איגרות החוב, וגרמו להכבדה בהוצאות המימון של חברה המבקשת להנפיק איגרת חדשה.

השפעה נוספת של התנודות בשווקים על שוק החיתום היא הימנעות מגיוס באפיק עם ריבית משתנה. במהלך הרבעון לא נרשמו כלל גיוסים בריבית משתנה, בהשוואה לרבעונים קודמים של השנה, בהם היו 15 גיוסים שונים באפיק זה, בהיקף כספי כולל של 2.7 מיליארד שקל. הסיבה לכך היא שהמשקיעים מעריכים שהמשבר באירופה יגרום לכך שהריבית לא תעלה עד סוף שנת 2011, ואולי אף תרד - ולכן אין טעם לרכוש איגרות חוב הצמודות לריבית.

רובינשטיין Vs. גולדשימדט

בדומה לרבעונים האחרים - גופי החתום שהובילו את שוק ההנפקות המקומי היו פועלים אי.בי.אי וכלל חיתום. בדירוג לפי מספר הנפקות - פועלים אי.בי.אי, בניהולו של ארז גולדשמידט, הובילו את השוק עם חמש הנפקות, כשאחריו ברשימה כלל חיתום עם ארבע הנפקות, ולאומי פרטנרס ולידר הנפקות עם שתי הנפקות כל אחד.

בדירוג לפי היקפי גיוס, מובילה כלל חיתום בניהולה של טל רובינשטיין עם היקף גיוס של למעלה מ-2 מיליארד שקל. אחריה פועלים אי.בי אי עם היקף גיוס של 1.8 מיליארד. אחריהם ברשימה נמצאים לאומי פרטנרס (גיוס של כ-1.5 מיליארד שקל) ורוסאריו קפיטל (גיוס של כ-1.2 מיליארד שקל). עם זאת, בסיכום של תשעת החודשים הראשונים מוביל פועלים אי.בי.אי עם היקף גיוסים של 8 מיליארד שקל.