שעון חול, ואין מה לאכול

1,274,000: זה מספר הישראלים שנזקקו השנה לסיוע מצד רשויות הסעד. כרבע מהאנשים האלה הם ילדים מתחת לגיל 14, ורבע אחר - קשישים. הם מהווים כרבע מכלל האוכלוסיה הישראלית. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

זו האחרונה ממשיכה מזה שש שנים להסתיר את הנתון הקריטי על פערי השכר בישראל: השכר החציוני. אנחנו יודעים מהו השכר הממוצע, אבל הנתון הזה לא אומר כלום. בהתחשב בכך ששליש מהאוכלוסיה נאלצת לחיות על שכר מינימום, ובכך ש-92% מהמעסיקים לא שומרים על זכויות העובדים (בכלל זה על חוק שכר מינימום), סביר שהשכר החציוני נמוך הרבה, הרבה יותר מהממוצע.

ומה אומר הציבור? "אהבתי את אדוני, לא ארצה לצאת חופשי". רק ארבעה אחוזים מהנשאלים סברו שיש להגביר את המיסים על העשירים. מספר גדול הרבה יותר - 41% - סבר שיש להגדיל את ההשקעה בחינוך.

תמיד אפשר, לרווחתה של האליטה התעשייתית-צבאית השלטת, לדבר על "המצב", המלחמה הבלתי פוסקת כנגד הפלסטינים, ולומר שהדגל החברתי יונף רק מאוחר יותר. נהגו לומר שזה יקרה אחרי המלחמה; אבל המלחמה לא נגמרת. וכמקובל, אלה שיזכו לפרוסה הדקה ביותר מעוגת ההכנסה הישראלית - פרוסה? פירורים - הם התומכים הנלהבים ביותר בהמשך המלחמה

מספיק עם הקשקוש סביב שעון החורף

מדינת ישראל, בשילוב הייחודי שלה של איוולת וכניעה לחרדים צפויה לעבור לשעון חורף ביום ראשון. הטמפרטורה בצהרים צפויה להגיע ליותר מ-30 מעלות. חורף, מיי פוט.

אבל הנושא זניח מכדי לקבל את תשומת הלב שהוא זכה לה בשבוע האחרון: יותר ממאה אלף חתימות על עצומה ולחץ כבד על הממשלה, כשחבר במועצת גבעתיים מנסה לשכנע את העיר לעבור לעבוד בשעון משלה. תשומת הלב העודפת לסיפור הקטן הזה - כל החסכון למשק מסתכם בפחות מ-20 מיליוני שקלים - מאפשרת להתעלם מבעיות חמורות בהרבה. כמו, למשל, בעיית אי אכיפת חוקי העבודה, בעיית השכר הנמוך ובכלל בעיית הפערים המתרחבים. קל ופופולרי - קל ופופוליסטי - להתעסק עם שעון הקיץ, אבל זו בעיה של עשירים.

ובישראל יש הרבה מאד עניים. חלקם עשויים להיות עניים יותר.

לקחתם משכנתא? היכונו לקבלת השטוזה

הזהרנו כאן לפני מספר שבועות שאם הנגיד יעלה את הריבית - שנמצאת כעת בגובה מגוחך ומטה - הרבה מאד אנשים שלקחו משכנתא ימצאו את עצמם בבעיה קשה מאד. עכשיו מסתבר שגם בבנקים התחילו לקלוט את זה.

אלי יונס, מנכ"ל מזרחי טפחות, תקף את הבנקים שניצלו את העובדה שהריבית היתה נמוכה כדי לשכנע כמה שיותר אנשים לרכוש דירות בריבית פריים. הריבית, הוא אומר, תעלה. היא תעלה בקרוב. וכשזה יקרה, אנשים שמשלמים בקושי רב את התשלומים החודשיים שלהם לא יעמדו בהם. כשזה יקרה, ואנשים יתחילו לאבד בתים על ימין ועל שמאל, יגיע המשבר הכלכלי לביקור של ממש בישראל. עד עכשיו, כפי שהזכיר לנו ראש הממשלה בברכת החג שלו, עוד לא הרגשנו אותו באמת. בקרוב תורנו. ותודה לבנקאים שתאוות הבצע שלהם הביאה אותנו עד הלום.

ספין השבוע: רשות המים

רשות המים של מדינת ישראל החליטה השבוע להחזיר את היטל הבצורת, למרות שהכנסת אסרה עליה להטיל אותו. אז מה עושים? קוראים לו בשם אחר, "תעריף ג'", שגם הוא בוטל לפני כמה שנים. אין ספק שמצב משק המים של ישראל לא אופטימלי, בלשון המעטה, אבל גם אין ספק באותה מידה שהמגזר הבזבזני הוא לא המגזר העירוני אלא החקלאי.

לישראל, כמסתבר, יש מספיק מים כדי לייצא אותם לחו"ל - בתנאי, כמובן, שהם מיוצאים בדמות תפוז או עגבניה. הציבור העירוני, שמממן את המגזר החקלאי בשלל סובסידיות מאז ראשית ימי המדינה, מתבקש עכשיו לתרום עוד. אם יש בצורת, גדלו פחות תפוזים.

צדיק השבוע: משה כחלון

שר התקשורת אילץ את חברות הסלולר להוריד את תעריפי הגזל של הקישוריות, והחל מינואר 2011 מחירו של מסרון SMS צפוי לעמוד על 0.16 אגורות במקום שלוש אגורות. כבר נמצא שזול יותר לשלוח מידע למאדים מאשר לשלוח אותו במסרון. חברות הסלולר הן בין המוסדות השנואים על הציבור - מיד אחרי הבנקים - ועכשיו הן מאיימות שהן ימצאו את הדרך לגבות את הכסף מהציבור.

לשטיק כזה קוראים הונאה, וחברת סלולר שתנקוט בו - ולשם כך יש צורך בביקורת קפדנית - יש לשלול את הזכיון שלה ואת רשיון העסק שלה. מספיק.