חשבתם שרכשתם מה שרציתם? תבדקו שוב

בקניות בסופר רובנו אוספים מהמדפים את המוצרים שאנחנו רגילים לקנות. כבר בדרך לקופה, תבחינו שאחד המוצרים שלקחתם מהמדף הוא לא המוצר שאתם רוכשים בדרך כלל, אלא מוצר בעל חזות דומה. לאור ריבוי המוצרים הדומים על מדפי החנויות, סביר שמקרה כזה קרה לרובנו לפחות פעם אחת.

השנה דווח על ידי רשות המסים כי מספר התפיסות בגין הפרת זכויות קניין רוחני בייבוא אשתקד היה 426, כמעט 20% יותר מ-2008 וכ-15% יותר מ-2007. אולם ברוב התפיסות מדובר בזיופים, כלומר העתקת מוצר כולל הסימן הרשום שלו. רוב המוצרים שרק נראים דומים למקור ושנועדו למשוך את עין הצרכנים, אינם נכללים בתפיסות אלה. עו"ד נחום גבריאלי, ממשרד זליגסון גבריאלי ושות', מסביר כי "נושא החיקויים וסכנת ההטעייה, הם תחום אפור יחסית שכן הם תלויים בפסק הדין שניתן בסופו של דבר". מרבית החיקויים למוצרים הראשוניים נמכרים במחירים זולים יותר, כדי להיות חלופה אטרקטיבית ובחלק מהמקרים, אם אינכם מקובעים על המותג המקורי, חסכונית אם כי לא תמיד איכותית. בתחום האופנה, לדוגמה, הצרכן מודע לרוב לעובדה שהוא אינו קונה את המוצר האמיתי ועושה זאת מתוך שיקול כספי.

"ההבדלים במחיר בין החיקויים למקור הם גדולים בדרך כלל", אומר עו"ד מתן שוק, ממשרד סורוקר-אגמון עו"ד ועורכי פטנטים, כך שאין כמעט מי שמשלם 20 שקל על חיקוי או זיוף של מותג יוקרתי, וחושב שהוא קונה את הדבר האמיתי".

כך הפכה ישראל למעצמה לזיוף מותגים >>>

'קורטוש' או 'קיורטוש' - מצא את ההבדלים

עמנואל גרינשפן, מנכ"ל ובעלים של חברת ארנקי עמנואל, טוען שהוא כבר הפסיק להתרגז כשמחקים את מוצריו. "יש כל כך הרבה חיקויים שאין טעם", הוא מסביר. לשאלה איזה ערך מוסף הצרכן יכול לקבל ממוצרי המקור, גרינשפן משיב כי הוא שם דגש על איכות ושירות מלא לצרכן. "מעבר לכך", הוא מוסיף, "אני הולך על סדרות מצומצמות בתדירות יחסית גבוהה ומקווה שמי שמעוניין במותג ברמה גבוהה, לא יתפתה לחיקויים".

גם בתחום המזון והמשקאות קיימים הרבה מאוד חיקויים. אם הצרכן מתבלבל, אז במקרה הטוב הוא ישאר אדיש או אף ישמח שגילה מוצר חדש וטעים. במקרה הפחות טוב, הוא יפול על מוצר שאינו ערב לחיכו. מותגים מוכרים עם סמל מוכר כמו זה של כרמל מזרחי, או מוצר ייחודי כמו עוגיות אוראו, תמיד יהיו מודל נוח לחיקוי. "רק בשלוש שנים האחרונות התמודדנו עם ארבעה מקרים של חיקויים של מוצרי יקבי כרמל", אומר גבריאלי.

במקרה האחרון, הצליחו בשבוע שעבר עוה"ד להשיג צו מניעה שניתן במסגרת הסכם פשרה המחייב את רשת "כמעט חינם" להסיר יין קידוש בעל תווית הדומה לתווית של יקבי כרמל. הבלבול יכול להיווצר לא רק במוצרים ספציפיים, אלא גם בין חנויות. כך למשל, רשת קיורטוש בת תשעת הסניפים, המוכרת מאפים הונגריים שעל שמם היא נקראת, הופתעה לגלות חנויות עם לוגו דומה מאוד לשלה עם השם: קורטוש. באופן אירוני, אך לא מקרי, הסלוגן של קורטוש הוא: המאפה ההונגרי המקורי.

יפתח קפלן, מנכ"ל יו.אס.בריסטה, המפעילה את חנויות קורטוש מסר בתגובה כי "הטענה כי אנחנו מחקים את רשת קיורטוש רחוקה מאוד מהמציאות. השם 'קורטוש' דומה אמנם לשם 'קיורטוש', אך זהו שמו של המאפה ואף אחד מאתנו לא המציא אותו".

חיקויים בענפי המזון, הקוסמטיקה והצעצועים? זהירות, סכנה

שלא כמו בתחום האופנה או המזון, יש מקרים שבהם החיקוי יכול להיות בעייתי ואפילו מסוכן. שוק מסביר כי על פי רוב, הפגיעות החמורות ביותר הן בתחומים שבהם עלולה להיות בעיה בריאותית כתוצאה מהשימוש. בתחומי הקוסמטיקה, תוספי המזון והצעצועים, על פי רוב המוצרים מיוצרים תחת תקנים מחמירים, ואילו בחיקויים, לא תמיד ניתן לדעת.

"בצעצועים, למשל, חיקויים זולים עלולים להיות לא-בטיחותיים מהיבטים רבים", מספר שוק, "עסקנו לפני כשנה בתביעה של יצרן הצעצועים Russ, נגד חיקוי של אחת הבובות שהוא ייצר. איכות החומרים הנמוכה של החיקוי, היתה מסוכנת, משום שבעוד שהשפם של הבובה המקורית היה עשוי מחומר רך וגמיש, השפם במוצר החיקוי היה מחוט דיג שיכול היה להוציא לילד עין".

תביעה נוספת שעדיין תלויה ועומדת עוסקת בחיקוי מוצר תמצית צמחים בשם טאננבלוט (Tannenblut). בתביעה נגד חברת סופר מדיק, שעוסקת ביבוא, שיווק והפצה של תכשירים רפואיים על בסיס טבעי, תוספי מזון, נטען כי היא משווקת מוצר משלה תוך שימוש בסמל המסחרי של טאננבלוט. שוק טוען כי הנתבעים, במקרה הזה, מטעים באופן חמור את הצרכנים: "לא מדובר פה בזיוף, כי אין העתקה של מוצר, אלא בשימוש שלא כדין בסימני מסחר של יצרן על ידי מפיץ כדי לשווק מוצרים משלימים לאלה שאותם הוא מייבא".

"הקרם גרם נזק לעור הפנים"

עו"ד יעקב קלדרון המייצג את הנתבעת, מסר בתגובה: "סימן המסחר Tannenblut שבו מדובר בכתבה נקנה מחברת היבנר כדין והוא סימנה הרשום בישראל של סופר מדיק לייט. סופר מדייק השקיעה 6 מיליון דולר במותג טננבלוט שהתרחב והתבסס מאוד בישראל ומשמש היום כמותג מוביל במוצרי חורף לשיעול לאף ולגרון. כתוצאה מטעות בכדאיות העסקה, לשיטתה של ההנהלה החדשה בהיבנר, הם חזרו בהם ממכירת המותג וביטלו את הסכם הבלעדיות עם סופר מדייק לייט שתקף עד שנת 2016 ללא התראה וללא פיצוי כספי. מרשתי, סופר מדייק לייט הורתה לי לתבוע את חברת היבנר הגרמנית בסך של 15 מיליון דולר בשל הפרת הסכם של 32 שנים. כמו כן נשיא החברה, מר ציון ידיד, ביקש לתבוע את שני מנהלי היבנר החדשים בסך של מיליון יורו כל אחד. תביעה שתתבצע נגד מנכ"לים גרמנים על אדמת ישראל בשל גרם הפרת הסכם (כי הם שגרמו להפרת ההסכם)".

גם בתחום הקוסמטיקה, כאמור, עלולות להיווצר בעיות. עו"ד גבריאלי מספר כי "לקוחה באנגליה שרגילה לקנות מוצרים של פרימייר, יצרני מוצרי קוסמטיקה מים המלח, פנתה לחברה בישראל בתלונה שזה גרם לה נזק לעור הפנים. כשהנציג בחו"ל ביקש לראות את המוצר, היא הציגה בפניו מוצר של חברת נבו שהיה רק דומה לזה המקורי". בינתיים בית המשפט דחה את בקשת התובעת לצו מניעה זמני ופרימייר עתרו לבית המשפט העליון, שם התיק תלוי ועומד.

עו"ד ערן סורוקר, המייצג את חברת נבו, מסר בתגובה: "התביעה מחוסרת עליה משפטית, שכן אף אם היתה הטעיה באנגליה לא ניתן לתבוע בגינה בישראל. בית המשפט המחוזי קבע כי עיצוב שני המוצרים פרימייר ונבו עוקב אחרי המגמה העולמית בשוק הקוסמטיקה שמובילים מותגי על דוגמת אליזבת ארדן, ולכן לא מדובר בחיקוי. בית המשפט קבע כי מאחר ששמות המוצרים שונים ומוטבעים בבירור על גבי האריזות, אין חשש להטעיית הצרכן".

מי מדמה הכי טוב יניקה משד האם?

מלכודת נוספת שהצרכן עלול ליפול אליה, טומנה בתחום המוצרים מוגני הפטנטים. חני טרנר, מנכ"ל חברת הנסיך הקטן שמייבאת את מוצרי חברת טומי טיפי, טוענת כי החיקויים של כוסות ובקבוקי התינוקות של טומי טיפי, זהים במראם, אך לא עושים את אותו הדבר. "הבקבוק של טומי טיפי מצויד בשסתום מיוחד, המוגן בפטנט, שמדמה את היניקה משד האם. הדבר מונע בליעת אוויר ומאפשר להחזיר את התינוק ליניקה מאמו, דבר שקשה יותר לעשות לאחר שנותנים לתינוק בקבוק רגיל", היא מסבירה. טרנר טוענת כי חברת נובי מוכרת בקבוקים דומים בעיצובם אך הם אינם משיגים את אותה תוצאה בשל היעדר השסתום הייחודי, וכי הדבר מבלבל ומטעה.

מנובי נמסר בתגובה כי "החברה יצרה את סדרת נובי נטורל טאץ' כדי לאפשר ליולדת ולתינוק מעבר נוח מהנקה טבעית להאכלה בבקבוק. הבקבוקים של נובי נטורל טאץ' מאופיינים במגוון פטנטים וחידושים שאין לחברות אחרות. מאפיינים אלה מדמים את הרכות והמגע של הנקה טבעית ומגע אם וכך מאפשרים לתינוק לינוק מהבקבוקים בקלות ובנוחות ובמקביל נותנים שקט נפשי לאם המניקה".

דוגמה נוספת היא כוס המעבר עם הידיות שמאפשרות את זרימת הנוזל. הפיה הייחודית מאפשרת את מעבר הנוזל רק כשהתינוק לוחץ עליה עם השיניים או השפתיים. לדברי טרנר, הפטנט לא רק מונע טפטוף, אלא גם דלקות אוזניים שנגרמות כתוצאה מיניקה ממושכת: "במקרה הזה עלות החיקוי של חברת אריסטוקרט עשויה להגיע לפחות מחצי אבל שוב, מדובר בכוס רגילה ללא הפטנט", אומרת טרנר.

מאריסטוקרט נמסר בתגובה: "אכן מדובר בשני מוצרים שונים, שבאופן מקרי דומים מאוד במראה החיצוני. חברת אריסטוקרט מקפידה לציין בשפה ברורה ובשקיפות מלאה על כל מוצר את כל פרטיו כדי לאפשר לצרכן לדעת בדיוק מה הוא רוכש. כמובן שבאריזת מוצר בעל מעלה ייחודית יש להבליט את מעלת המוצר ביתר הדגשה".

הטריק הישראלי: מותגים של חברות "מתות"

תופעה נוספת, הרווחת בעיקר בשוק מוצרי האלקטרוניקה, היא חיקוי מותג שאינו קיים עוד. רני שגן, מנכ"ל ראפ, יבואנית היטאצ'י בישראל, מסביר כי מדובר ב"מוצרי מדבקה" (שמיוצרים לרוב עם שם מסוים לבקשת המזמין) של משווקים שקנו את הזכויות על שמות חברות שפשטו רגל בעבר, אך שמן הטוב עדיין מצטלצל מוכר. "רוב הצרכנים שנתקלים בשמות כמו Gratz,ITT ,Normande, Pilot, Metz מאמינים כי עדיין קיימת חברה כזו, או שאם הם זוכרים שהיא נסגרה, חושבים כי היא נפתחה מחדש. השם המוכר והמוניטין עושים את שלהם, מבלי לדעת שמדובר בסך הכל במוצר מדבקה".

שגן מציין כי, על פי רוב, מוצרי מדבקה הם מוצרים שבקרת האיכות בייצורם פחותה מזו של היצרנים הגדולים, אך מבהיר בד בבד, כי מוצר מדבקה אינו בהכרח נחות יותר: "הבעייתיות היא בפשטות, כשהצרכן משלם פרמיה על השם ומוניטין העבר של מותג שאינו קיים עוד".

לטענת שגן, התופעה של שימוש בשמות של חברות מתות, היא בעיקר טריק ישראלי שבאופן יחסי, לא רואים הרבה בעולם המערבי. עו"ד גבריאלי מוסיף כי "בישראל, יחסית לעולם המערבי, החקיינים יודעים שהם ייצאו מזה בקלות ונוצרה קלות בלתי נסבלת שבה אנשים עושים את קיצור הדרך הזה וגונבים שם ומוניטין של מישהו אחר".