עוד לא מאוחר - את הרכבת הזו חייבים לפספס

השקעה בתקציבי רווחה, חינוך ועדיפות תעסוקתית יביאו הרבה יותר תועלת מרכבת שתוביל עשרים תושבים מאילת לדימונה ועוד ארבעים מקריית שמונה לחיפה. אפשר לעצור את זה, רצוי לעשות זאת כמה שיותר מהר. דעה

לפני מספר שבועות הודיע ראש הממשלה נתניהו על תוכניתו האסטרטגית לרשת את הארץ ברכבות. על הפרק - רכבת לאילת, לקרית שמונה ולמקומות נוספים מצפון לחדרה ומדרום לגדרה. התכנית, שטרם יצאה לדרך, החלה כזכור עם תקציב של 50 מיליארד ₪ ולאחר הסתייגות האוצר קוצצה לסך של בערך 30 מיליארד ₪ על הנייר. כך או כך, בפועל, מעריכים המומחים, ההוצאה על הפרויקט תסתכם בסכום כמעט כפול (על פי ניסיון העבר ועל פי אנשי משרד האוצר). המיליארדים הללו אמורים להגשים את חלומו של רוה"מ "לחבר את הפריפריה למרכז" ולאפשר לתושב אילת להגיע תוך שעתיים וחצי ללב תל אביב. מה הוא יעשה שם? זה כבר פחות מעניין.

לא צריך סקרים יקרים או מכוני ייעוץ כדי להניח שמתוך אלף תושבים מקריים שנפגוש בין עפולה לקרית שמונה, אלף מתוכם לא יגדירו את בעיית התחבורה כבעייתם המרכזית בחיים. סביר שרובם יגדירו את בעיות התעסוקה, החינוך, מקומות הבילוי, הפשע, התרבות, הרווחה ועוד כל מיני בעיות כאלו ואחרות, לפני בעיית התחבורה. לגבי אילת, שגם אליה מתוכננת רכבת, יש כבר פתרון פשוט. קוראים לו מטוס. ואין מקום להתבלבל - מחיר נסיעת רכבת לאילת לא יהיה זול יותר מטיסה לשם. כלומר, הוא כן יהיה זול יותר כי המדינה תסבסד אותו, אבל היא יכולה גם כיום לסבסד טיסות במקום להיכנס להרפתקה המיותרת הזו.

השקיעו בקרונות במקום בקטר

ואולם, ראש הממשלה בשלו. תהיה רכבת. אנשי משרד האוצר אומרים שהתועלת מהרכבת לאילת נמוכה בהרבה מעלותה (קוראים לחישוב הזה נוהל פר"ת והוא כולל המון מספרים וחישובים אבל ככה זה עובד בכל העולם בתחום התחבורה). גם באשר לרכבת העמק שאמורה להגיע בסוף לקרית שמונה, ראש הממשלה עדיין בשלו. תהיה רכבת. ובקיצור - ראש הממשלה רוצה רכבת בלי קשר לשיקולים בעדה ונגדה. למה, אתם שואלים, הוא רוצה דווקא רכבת? כנראה כי רכבת היא משהו שאפשר לגעת בו, לראות אותו, לגזור סרטים בפתיחת העבודות, ובכלל- מה החלופה? הרי צריך לעשות כאן שינוי, כזה שניתן יהיה להכתירו בעוד שני עשורים כ"מהפכה" או "מורשת". האין 50 מיליארד ₪ מסוגלים לרשום את כל אלו על שם נתניהו לנצח נצחים?

אז מה החלופה? בקולנוע מוצג כיום סרט בשם "פרשס". ומבלי לעשות ספוילר, מדובר בסרט שמסקנתו היא שעדיף להיות לבן, יפה, עשיר ובריא על פני שחור, עני, שמן וחולה. אבל אפשר לצאת ממנו עם מסקנה יותר מלבבת - שעם קצת השקעה באומללים שבתחתית הסולם החברתי, גם הם יכולים לצמוח ולחייך ולהשתפר. קצת השקעה בתקציבי רווחה, חינוך ואפשרויות תעסוקה יביאו הרבה יותר תועלת מסתם כסף לקצבאות שניתן בלי שום השגחה. אנשים שהולכו ביד בטוחה לעבר האבדון ולחיי אומללות מגובים בקצבאות מדינה יכולים לא להיות כאלו. אפשר לעצור את זה.

לצמצם את אי השיווין בלי לרדת מהפסים

אז מה הקשר בין זה לבין רכבת? כולם מסכימים שיש בעייה של שתי מדינות בישראל כיום. מדינת תל אביב וכל מה שמעבר. תושב קרית שמונה שרוצה לראות סרט צריך לנסוע לחיפה שלא לדבר על הצגת תיאטרון. תושב רהט שיש לו ילד מחונן עשוי לגלות שהמורים בצפון תל אביב כנראה יותר טובים ומתאימים לטיפוח ילדו מאשר המורים בעירו.

תושב בית שאן שפוטר מעבודתו בגיל 50 עקב סגירת מפעל, כנראה לא ימצא עבודה כבר בגלגול הזה. רוצה ראש הממשלה לעזור לאותם אנשים? יש לציין כי אכן בעייה זו של דחיקת הפריפריה היא אכן אחת מהבעיות החמורות של ישראל כיום. אי השוויון הכלכלי כאן הוא מהגבוהים בעולם המערבי (ישראל ממוקמת שנייה אחרי ארה"ב במדדי אי שוויון).

לגבי אילת, שגם אליה מתוכננת רכבת, יש כבר פתרון פשוט. קוראים לו מטוס. ואין מקום להתבלבל -מחיר נסיעת רכבת לאילת לא יהיה זול יותר מטיסה לשם. כלומר, הוא כן יהיה זול יותר כי המדינה תסבסד אותו, אבל היא יכולה גם כיום לסבסד טיסות במקום להכנס להרפתקה המיותרת הזו

לא לפחד לחכות לתשואה, גם במונחים חברתיים

ומהי העזרה הטובה ביותר? כנראה שלא בניית רכבות. אם ירים ראש הממשלה או אחד מיועציו טלפון לפרשס היא תגיד לו שישקיע בחינוך. שיגדיר שבפריפריה יהיה מורה לכל 15 תלמידים ושהמורה הזה ירוויח פי שניים לפחות ממורה בתל אביב. ואז שיגדיר כי כל יישוב בפריפריה יזכה לתנאי מחיה (פארקים, שירותי ניקיון, שבילי אופניים וכו') מעל לסטנדרט הנהוג במרכז. ושנגמרו תקציבי הרווחה הסתמיים (קצבאות) ומעכשיו והלאה תקציבים אלו מומרים למעונות יום לילדי נשים עובדות, הקלות מס, פתיחת מוסדות תרבות וכו'.

מצד אחד זה יגרום לעימות מול כל מיני אינטרסנטים פוליטיים שזקוקים למצביעים מקופחים, אבל מצד שני זה באמת יסייע למי שצריך סיוע, יצמצם פערים חברתיים ויהיה זול בהרבה מחלופת הרכבת המשוטטת. הסרט פרשס צריך ללמד את ראש הממשלה, משרד האוצר וכל יתר חברי הממשלה שהמונח השקעה הוא לא רק לבנות גשר ולהניח מסילות. במונחים כלכליים - התשואה על השקעה חברתית לא צריכה להיות פחותה מזו של השקעה בתשתית פיזית. הלוואי שפרשס יזכה באוסקר כדי להבהיר את זה.