געגועים לעתיד: סיכום העשור הבא בכלכלה

בין עשרת הגדולים למאה היקרים, ומתוך עשרות התחזיות ואלפי הסיכומים, החלטנו להפסיק ולחפש את המטבע מתחת לפנס, לצעוד צעד אחד קדימה (טוב, פלוס שניים אחורה), ולבדוק מה טומן לנו העשור הבא. כלומר, האחרון. מבולבלים?

השנה היא 2020, והעשור הקרוב, הוא זה שחלף עבר לו. אז מה היה לנו שם? הוא התחיל עם הקריסה הכלכלית של יוון, ספרד ורוסיה, שהביאה לאחר מספר שנים גם לסיום דרכו של האיחוד האירופי ולביטול מטבע היורו (וכמובן, החזרת זריקת הדרכמות במגרשי הכדורסל ביוון על הראש של שחקני מכבי ת"א), המשיך עם רפורמת הבריאות של אובמה (נשיא ארה"ב עד לפני 4 שנים. פעם חשבנו שהוא פריצת דרך אמיתית עקב שחרחרותו אבל מאז כבר יש לאמריקאים נשיאה מלוכסנת עיניים שעברה שינוי מין בעברה, כך שצבע עור שחור זה נחשב למיינסטרים), והסתיים עם ה"נו-פון".

אה, מבחינה כלכלית אין ספק שהמצאת "בורסת האירועים" שינתה את פני הסחר העולמי.

מבולבלים עוד יותר? סיכום עשור "עשר עשרים" יוצא לדרך!

תחבורה: מהחשמלית של שי אגסי ועד דיזל עשוי מתירס

העשור האחרון כלל אין סוף שינויים טכנולוגיים. שי אגסי כבר מוכר מאז 2014 מכוניות חשמליות בכל העולם. וכן, מאז שמיכאל שומאכר, זכה בגיל 50 בפורמולה 1 במכונית פרארי חשמלית, זה אפילו נהפך לסטייל.

כל העולם עבר לחשמל והנפט הפך למשהו שרק זקנים זוכרים איך נראה. טוב, קצת הגזמנו. האמת היא ששמעון פרס עדיין רץ בכל העולם ומנסה למכור רעיונות ירוקים, אבל ליטר בנזין עולה כבר 25 ₪ (לחשוב שבסיכום עשור של שנת 2010 התלוננו שליטר דלק עולה 6.5 ₪...). אולי בעשור הבא כבר ניסע על משהו אחר אבל בינתיים הסעודים והאיראנים ממשיכים לחגוג עלינו עם הזהב השחור שלהם, הדלק לאט לאט אוזל ולפי המחקרים, הסינים רק מתחילים ליהנות ממנו.

מה יהיה? מתי נתחיל לנסוע כבר על ביודיזל מתירס או על חשמל או על מים?

טכנולוגיה: מה"אייס-פון" ועד ה"נו-פון". של אפל כמובן

אם העשור הקודם הסתיים בהיסטריית האיי-פון, אז העשור הזה נראה כמו ריקוד תימני. צעד קדימה ושניים אחורה. חברת אפל רצה קדימה עם המצאות הזויות החל מה"אייס-פון" (זוכרים? נו, הסלולארי הזה שמקפיא או מרתיח את עצמו כך שאפשר יהיה לבשל או לקרר בו אוכל), ועד ה"גו-פון" (הסלולארי שמתחבר לרכב ומהווה מעין טייס אוטומטי על פי הנחיות הנהג).

מה שלא יהיה, את תואר כוכב העשור אי אפשר לגזול מהלהיט הגדול של בני הנוער - ה"נו-פון". היצור המוזר והגדול הזה (עם עיצוב שחזר היישר משנות ה-90), שנכנס לשוק רק בסוף 2019 וכל מה שהוא מסוגל לעשות זה רק להעביר מעין תחושות בסיסיות של חיבה, כעס, שנאה וכו', תפס את מקומו כטרנד העכשווי החזק ביותר. (אי אפשר שלא להזכיר כאן גם את האפליקציה שבזכותה התמכרנו אליו כל כך - תרגום טקסטואלי של רגשות האדם השולח את ההודעה.

בהקשר הישראלי, קשה שלא לשכוח את הרגע בו שמעון פרס בן ה-96 השתמש בו ביום העצמאות האחרון בכדי להביע חיבה לאומה. איפה הימים שהוא דיבר ביוטיוב. בקיצור - אין ספק שחברת אפל גנבה את ההצגה הטכנולוגית גם בעשור הזה.

איכות הסביבה: מ"שואב הגז" ועד החזרה לנפט

מצחיק לחשוב שלפני עשור עוד התעסקו כולם בהפחתת פליטות גזי חממה (סוג של משהו כזה ש... עזבו נו, לא רלוונטי כבר). המיזם החדש שפותח על ידי חברה קטנה מדימונה (כחלק מפרויקט החממה הטכנולוגית של נשיא המדינה, שמעון פרס) הפך ללהיט ומיקם את העיר על מפת הכלכלה העולמית. "שואב הגז" הוא ללא ספק אחת ההמצאות המרתקות של העשור הזה, כאשר במקום להפסיק לזהם, הוא מאפשר פשוט לשאוב את הזיהום מהאוויר.

כתוצאה מהמצאה זו, חזרו מדינות רבות לייצור תעשייתי מזהם אך זול יותר, וכל מיני המצאות ירוקות הפכו לזיכרון רחוק ורע, בו כל מיני "מחבקי עצים" קבעו עבורנו שלנסוע ברכב שטח כיפי ומזהם זה לא יפה. זהו נגמר. חזרנו לנפט, כדור הארץ יסלח לנו. מעניין איך דווקא בדימונה חשבו על המצאה כזו? איזה זיהום כבר היה להם שם באזור?

פוליטיקה: משמעון והאיחוד האירופאי, ועד פרס בפורטוגל

עצוב קצת אבל האיחוד האירופי כבר לא איתנו. זה התחיל ביוון ב-2011 שהכריזה שהמיתון נגמר ושבוע לאחר מכן מכרה את זכויות השימוש במקדש האולימפוס למקדונלדס כי נגמר לה הכסף, המשיך עם נפילתה של ספרד לשיעור אבטלה של 25 אחוזים, והסתיים עם קריסת רוסיה והכרזתו של פוטין על סוף הדמוקרטיה והחזרה למשטר קומוניסטי.

מה כן הציל את הפוליטיקה? השאלה היא מי. התשובה היא כמובן מי שזיהה עוד משנות ה-80 של המילניום הקודם את הקשר בינה לבין הכלכלה - שמעון פרס.

דווקא יוזמתו של הנשיא להצלתם של יהודי פורטוגל (מסתבר שבעצם כל תושבי פורטוגל הם יהודים שהתנצרו לפני 500 שנה!) תפסה גל חיובי עקב המשבר הכלכלי ופתאום חלה עלייה דרמטית בהיקף העולים מפורטוגל (מ-0 בשנת 2010 למיליון במשך כל העשור). זכורה במיוחד הודעתו של שחקן הכדורגל כריסטיאנו רונאלדו, שאמר לאחר סיום גיורו בישראל כי "זה אמנם תהליך הכואב פיזית אבל הכרחי בשביל לקבל את המשרה הנחשקת של מאמן נבחרת ישראל" (שוב אכזבה לאייל ברקוביץ').

הבורסה: מפטנט "בורסת אירועים" ועד הפסדי לבייב. שוב

גם העשור האחרון לא סיפק כל חדש בשוק ההון העולמי. הבורסה עלתה וירדה וירדה וירדה, עד שלבסוף, ממש על סיפו של סוף העשור, באה ההמצאה המעניינת של "בורסת אירועים". קם לו האדם הפשוט בבוקר ומתלבט אם ירד גשם בצהריים, או אם תאונת הפגע וברח הראשונה בשנת 2021 תהיה בכביש 4 או 6. אחר כך הוא נכנס לבורסה, מנפיק את הרעיון שלו ושם עליו כסף. אם יש מספיק משקיעים שמאמינים בו אז הוא יכול להרוויח (או להפסיד). כמובן שההשקעה הגדולה ביותר בישראל היתה האם נבחרת הכדורגל תעלה בסוף למונדיאל או לא (מוזר שבסוף מי שקנה מנייה של אלבניה זכה ומי שהאמין בישראל מצא את עצמו במצבו של לבייב, רק בלי הבית בלונדון). אפילו שמעון פרס הודה בחיוך שטעה כשקנה מניה של נבחרת ישראל בכדורגל.

ומה קרה באחד העם? הכל מאותו דבר. בעוד העולם נשנק תחת חובות וירידות שערים, בישראל הכל עלה. התיאוריה ההזויה לפיה הקשר ביננו לבין העולם הגדול מקרי - הוכחה שוב כנכונה. מלבד כמובן "אפריקה ישראל", ששוב הסתבכה ברוסיה, ואילצה את לבייב להודיע כי יסכים למכור את הוילה הקטנה (10 דונם) שנבנתה ליד האחוזה הגדולה (חווה טקסנית בינונית) שלו בלונדון. מי היה מאמין.

ישראל: השלום הרכבת הקלה? אולי ב-2030

שני היעדים הגדולים טרם הושגו. עדיין אין שלום ועדיין אין רכבת קלה בת"א וי"ם. לגבי השלום נראה שהוא מתקרב (קצת הומור הכרחי בסיכום שנה), אבל מה יהיה עם הרכבת הקלה?

עצוב לסכם עשור נוסף בידיעה שההתקדמות היחידה בנושא תחבורה היתה דווקא בזירת שכננו בעזה, כאשר בשנת 2018 נחנך הקו התחתי הראשון ברצועה, המחבר בין עזה, רפיח וחאן יונס. כזכור, לא מעט צוללנים וסטלנים ישראלים הודיעו שיתגנבו לשטחי החמאס בעזה כדי לנסוע בו לכיוון חופי סיני, במקום לעמוד בתור בטאבה (צריך לזכור עם זאת שכל החפירות למנהרות הרכבת בעזה כבר היו מוכנות על ידי התשתית האיכותית של הפלשתינים).

התקדמות נוספת במישור הפיוס חלה הודות לשמעון פרס, אשר בנאום השנתי לאומה השנה הודיע כי על פי הבנתו, המגעים כבר בסיומם ובתוך חצי שנה מקסימום (!!!) יוחלט סופית אם צריך שוב לפתוח את רחוב אבן גבירול בת"א לחפירות מחודשות לצורך הכנת תשתית לקו הרכבת. לגבי השלום האזורי- הכל טוב, תודה. ראו סיכום עשור קודם. אין חדש.

שוטי הנבואה - אחרית דבר

כמה מילים ברצינות. מי בכלל יכול להכין תחזית למה שיהיה? בקושי לנבא את העבר אנחנו יודעים. כזכור בסוף שנות ה-90 כולם חשבו שהשלום כבר כאן, הרכבת לירושלים היתה אמורה להיות מוכנה בשנת 2006 בערך יחד עם קו רכבת קלה עירונית, ההיי-טק פרח וכולם דיברו על לעשות אקזיט. אירלנד התחילה להיות מושג להערצה לכלכלנים, ואיסלנד מודל לחיקוי לסוציאליסטים שוחרי איכות חיים. הנפט עלה בערך חצי ממה שהוא עולה כיום, ויציעי יד אליהו במשחקי מכבי ת"א בימי חמישי לא היו מלאים כמעט אף פעם. האינטרנט נראה כתופעה מגניבה אך חולפת (פרט לאתר "חבר'ה" שנראה היה שתמיד יהיה הקשר שלנו לעולם) וסין הייתה יעד תיירותי אקזוטי בקצה העולם.

והיום? איסלנד קרסה, לפניה עשו זאת ארגנטינה בתחילת העשור ודובאי לא מזמן. עוד מעט יעשו זאת כנראה גם יוון וספרד אולי. אירלנד- המודל לחיקוי של ראש הממשלה שלנו, בגירעון תקציבי מטורף של 12 אחוזים ובאבטלה גואה. כל המנויים של מכבי ת"א ביד אליהו שהפך בינתיים להיכל נוקיה מכורים שנה מראש בערך , וזאת עקב 3 גביעי אירופה בעשור. כקינוח, ממש מהשנה האחרונה- כל המבנה הפיננסי העולמי קרס והקפיטליזם כבר לא באופנה. סין לעומת זאת, מאד באופנה, ומנהיגינו אף ממליצים על לימודי סינית.

מצד שני, עד לאן תוכל אפל לקחת את המוצרים שלה? ועד מתי יאכילו אותנו שיש מספיק דלק בעולם? זה ייגמר מתישהו (תחזיות ה"אקונומיסט" מדברות על 2020 כשנת השיא בהפקת נפט). ולגבי ישראל? רק שלושה דברים אפשר לנבא די בביטחון: לא יהיה שלום (אבל הוא יהיה ממש ממש ממש באופק), לא תהיה רכבת תחתית בת"א או ב-י"ם (אבל שוב יחפרו באבן גבירול קינג ג'ורג'), ושמעון פרס ימשיך לקפץ ברחבי העולם. אה, כנראה שגם בעשור הזה לא נעלה למונדיאל.