הפיס של הגז טבעי בחופי ישראל: כל המשפחה זוכה?

כותרות הבוקר חוגגות: נמצאו עתודות גז נוספות מול חופי ישראל, הפעם בתגלית "תמר"הוא מול חופי חיפה. הקידוח הקודם שהקפיץ את המניות ואת התקוות הישראליות בנושא הגז הטבעי ("דלית") היה כזכור מול חופי חדרה.

המשמעות בגילוי הנוכחי, כך מנתחים הפרשנים, היא של למעלה מ-8 מיליארד דולר נוספים לקופת המזומנים הפוטנציאלית של המדינה, ולא רק לה. גם הזינוק המטורף במחירי מניות "ישראמקו" ו"דלק" מאז גילוי הגז הטבעי נראים מעוררי כבוד, בעיקר למי שהשקיע בהן לפני ינואר. וזוהי רק החבורה הנמצאת במעגל המרוויחים הראשון. מתברר כי אפילו מתווכי נדל"ן כבר מדברים בגלוי על קפיצה במחירי הדירות באזור חדרה, עקב הצורך בדירות לכל אותם עובדי תעשיית הגז הטבעי שיעברו לעבוד באזור. מושלם. אז מה בעצם הבעיה? כמו תמיד, היא עשויה מתרכובת של הרבה פוליטיקה, לא פחות פסיכולוגיה, ומעט כלכלה.

ראשית, חשוב לזכור, גז טבעי נחשב לפתרון טוב יחסית לייצור חשמל. הוא מזהם פחות מדלק או מזוט וגם זול מהם.

יאללה, תן גז

וחזרה למפת האינטרסים: לישראל חוזה שריר עם מצרים לקבלת גז טבעי. מדובר בחוזה לא פשוט, שכן מדי פעם למצרים יש השגות פוליטיות לגבי יישומו. מחצבי גז מול חופי הארץ בהיקפי מסחר משמעותיים משחררים את ישראל מהתלות הבעייתית ויתרה מכך, בכמויות המדוברות, מרוכשת טבעית של גז, מדינתנו עשוייה להפוך ליצואנית פוטנציאלית של גז טבעי. במילים אחרות, היכונו לחזית אחרית הימים.

אך לפני החגיגות, שווה להציץ שנייה למדינה אחרת שעברה תהליך דומה, להולנד.

בשנות ה-70 נטבע המונח- "המחלה ההולנדית". מחלה פיננסית זו, הינה שם קוד למצב בו גילוי של משאבי טבע מביא עמו גם פגיעה בכלכלה המסורתית במדינה. במילים אחרות ובתרגום לישראל- גילוי הגז הטבעי, מעבר להיבטים החיוביים שבו, עשוי להביא גם לפגיעה ביצרני הטקסטיל (אם עדיין נשארו כאלה) ולמייצאי התפוזים והירקות האורגניים לחו"ל. איך זה?

בשנות ה-60 הולנד גילתה מצבורי גז טבעי בים הצפוני. על פניו, מציאת גז טבעי, נפט או כל משאב טבע אחר, משולה לזכייה בפיס. כסף טמון בתוך האדמה והעלות להוצאתו משם בטלה בשישים לעומת הרווחים ממנו, ועוד אפשר למכור אותו לגויים! וכך בדיוק עשו ההולנדים.

מי הזיז את הרווח שלי?

הם מכרו את הגז למדינות אחרות, המדינות הללו שילמו בדולרים, לירות שטרלינג (או כל מטבע שווה אחר) והמטבע חוץ (מט"ח) הזה נכנס להולנד. כאן הסיפור התחיל להסתבך. בהולנד השתמשו אז במטבע שנקרא "גילדן" ולכן היו צריכים להמיר את המט"ח לגילדן. לפתע מצאו עצמם ההולנדים עם המון מט"ח ומעט מדי גילדן. ומה קורה כשיש המון עובדים פנויים ומעט עבודה? המשכורת יורדת. זה מה שקרא לאותם דולרים, לירות שטרלינג ויתר המט"ח - השווי שלהם ירד והשווי של הגילדן עלה (ייסוף בשער הגילדן).

הפגיעה בשכבות היצרניות האחרות, לא איחרה לבוא. הראשונים היו מייצאי הפרחים ההולנדים שנחשבו לאחד הענפים הדומיננטיים. עד גילוי הגז הם גידלו פרחים בעלות גידול מסוימת ומכרו אותם בדולרים בחו"ל. מרגע ששווי הגילדן אל מול הדולר פחת, גם רווחיהם החלו לצנוח בהתמדה.

מנפנפים את הדגל לסין

ושלא נתבלבל. ישראל כבר חלתה בעבר ב"מחלה ההולנדית" וחווה עד היום את הסימפטומים עם הנגיף שפשט לכאן לפני 20 שנה בדיוק. אז היה מדובר בענף ההיי טק, בו משאבי הטבע העיקריים היו "ההון האנושי".

ישראל איתרה החל מתחילת שנות ה-90 מאגר בלתי נדלה כמעט של הון אנושי (יוצאי יחידת 8200 למיניהם ועולים מרוסיה שלמדו בבתי ספר אמיתיים). ההון האנושי הזה נארז בחבילות סטארט-אפ קטנות והועבר לחו"ל. בתמורה קיבלנו דולרים. ואכן, תעשיות מסורתיות שונות החלו להימחק מהמפה.

אלו שלא השכילו לשדרג את עצמם להיי טק בתחומם גילו שהם בבעיה. ענף החקלאות למשל הצליח לעשות סוג מסוים של שדרוג, אבל ענפים אחרים כשלו בזה ומגלים פתאום שאפילו את הדגלים של יום העצמאות מייצרים בסין.

ישראל איתרה החל מתחילת שנות ה-90 מאגר בלתי נדלה כמעט של הון אנושי (גל העלייה מרוסיה), שנארז בחבילות סטארט-אפ קטנות והועבר לחו"ל. בתמורה קיבלנו דולרים. אולם ענפים אחרים כשלו בזה וגילו לפתע שאפילו את הדגלים של יום העצמאות מייצרים בסין

הפגיעה בשכבות היצרניות האחרות, לא איחרה לבוא. הראשונים היום מייצאי הפרחים ההולנדים שנחשבו לאחד הענפים הדומיננטיים בממלכה הלבנה. עד גילוי הגז הם גידלו פרחים בעלות גידול מסוימת ומכרו אותם בדולרים בחו"ל. מרגע ששווי הגילדן אל מול הדולר עלה, גם רווחיהם החלו לצנוח בהתמדה

זכית? מצוין, תחזור לעבוד

אז מה יהיה עם הגז? קודם כל נדגיש שזה טוב לזכות בפיס. אף אחד לא יזרוק כרטיס זוכה לזבל בגלל החשש בהידבקות נניח בגרידיות. לגבי שער החליפין - הנושא עדיין בחיתוליו, וכרגע, ראוי לזכור שעדיין לא נמכר מילימטר מעוקב של גז לאיש. כשזה יקרה, וגלי כסף זר יעשו את דרכם לישראל, אז אז יידרשו מעשים.

ומהם? ראשית, ראשית תידרש השקעה מאסיבית בשיפור הטכנולוגיה במטרה להוריד את עלויות הייצור. הפעולה המיידית השנייה שיצטרך לבצע המשק היא מעבר לשירותים ועסקים מוטי הון אנושי (עובדים משכילים) ולא כח אדם חסר השכלה. להון אנושי ולפיתוחים שהוא מביא עמו יש יתרונות שגם שחיקה בשער החליפין לא מצליחה לדכא.

ולכל תושבי חדרה - תתחילו לקנות כובעי בוקרים של אילי נפט. טקסס הגיעה אליכם.