למה הנפט מתייקר כל-כך
כולנו מרגישים את עליית מחירי הנפט על בשרנו, אבל לא ממש מבינים למה זה קורה: ספקולנטים, יצואניות שמתעשרות על חשבוננו ואולי פשוט המאגרים אוטוטו נגמרים – המומחים של רויטרס נותנים תשובות

ודאי שמתם לב שבחודשים האחרונים אתם נדרשים להיפרד מלא מעט שקלים נוספים בכל פעם שאתם מבקרים בתחנת הדלק. לא, אנחנו לא מדברים על חנויות הנוחות אלא על מחיר הבנזין בו אתם מתדלקים את הרכב שלכם. מחיר הדלק מושפע בעיקר מעליית מחירי הנפט שפוקדת אותנו בחודשים האחרונים, ונדמה שאין פתרון מהותי באופק.
מחירי הנפט התאוששו משפל של מתחת ל-50 דולרים לחבית בתחילת 2007, והתאימו עצמם לאינפלציה כשהם עומדים באופן יציב מעל ל-101.70 דולרים לחבית, מחיר השיא של אפריל 1980, שנה לאחר ההפיכה האיראנית. בימים האחרונים המשיך מחיר הנפט לשבור שיאים, כשמחיר חבית עומד עתה על מעל ל-140 דולרים.
כולנו מרגישים את עליית המחירים, שמשפיעה לא רק על מחיר הדלק לרכב אלא גם על מחירי המזון, שכן להוביל מזון ממקום למקום מצריך אנרגיה, שמקורה בנפט. וכשמחיר הובלת המזון עולה כך מטפס לא גם מחיר המזון עצמו, וכולנו משלמים יותר. את ההשלכות כולנו מכירים, אך מה גרם למחיר הנפט לזנק בצורה חדה כל-כך מעט פחות ברור.
חולשת הדולר
הגורם הראשון להתייקרות הנפט הוא היחלשותם של קרנות הון והמטבע האמריקני. שילוב של ביצועים נמוכים בענפי טובין ותצפיות להמשך הגידול בצריכת סחורות משכו משקיעים וקרנות ספקולטיביות, ששהכניסו הון נוסף אל השוק. היחלשותו של הדולר אל מול מטבעות מרכזיים בעולם חיזקה תהליך זה, והפכה את הסחורות הדולריות לזולות יותר באופן יחסי. בנוסף, אותם משקיעים רואים בנפט אפשרות לגידור האינפלציה והפחחת הסכנה הנובעת ממנה, שכן מחירי סחורות נוטים לעלות כשמחיריהם של נכסים אחרים נופלים.
אופ"ק
ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) עמד בחזית תומכי הספקולציות והדולר הנמוך כהצדקה למחירים גבוהים יותר לנפט, באומרו כי החברות בארגון שואבות די והותר נפט בכדי לשמור על איזון השוק. ערב הסעודית, גדולת יצרניות אופ"ק, צפויה להעלות את תפוקתה ל-9.5 מיליון חביות מדי יום בקירוב ביוני, מכ-9.1 מיליון חביות ליום במאי.
חברות אופ"ק לא הגדילו את תפוקתן באופן רשמי מאז פגישה בספטמבר שעבר, ואין להן כוונה לפגישה פורמלית לפני ספטמבר הבא, דבר השומר את מחירו של הנפט גבוה.
פסגתו של הנפט?
עם זאת, חלק מהאנליסטים פקפקו ביכולת אופ"ק להגביר את התפוקה באופן משמעותי, שכן הם טוענים כי מאגרי הנפט העולמיים נמצאים, או לכל הפחות קרובים, לכמות שיא שכבר לא תהא כמותה.
אנליסטים אופטימיים יותר אומרים כי עדיין ישנו די והותר נפט לשאיבה, וכי קיימות כיום טכנולוגיות משופרות שיבטיחו כי יתאפשר מיצויו מן האדמה. לדבריהם, סוגיות פוליטיות הן אלו שעיכבו את ההפקה במדינות רבות המחזיקות רזרבות נפט גדולות.
כך למשל הופרעה תפוקת הנפט של עיראק, על ידי שנים של סנקציות כלכליות ואחר כך מלחמה. סנקציות דומות הגבילו גם את גילויי הנפט של איראן, ואירועים אלימים הפריעו לניצול שוטף של מקורות הנפט בניגריה.
בנוסף לקשיים להוצאת הנפט מן הקרקע, מחירי הנפט המאמירים המריצו מגמה של הלאמת משאבים בידי המדינות ששדות הנפט נמצאים בתחומן. מדינות אחרות החליטו להשאיר את חלק הארי של הנפט ברשותן, כאשר יצואניות הנפט הגדולות ביותר באופ"ק כבר אסרו על מפעילים זרים את הכניסה לרזרבות הנפט שלהן.
רוסיה, שאינה חברה באופ"ק, ושהיא יצואנית הנפט השניה בגודלה בעולם, הגבילה גם היא מעורבות זרה בתזרים הנפט שלה, ובמקביל הורידה את תפוקתה.
ביקוש
גורם אחר המביא לעליית מחירי הנפט הוא הביקוש הגבוה, שבתורו כבר החל להישחק בשל המחירים המאמירים. אך עדיין, הצמיחה בסין ובמדינות מתפתחות נוספות צפויה לאזן את ההדף שיווצר עם נפילה בביקוש בארצות המפותחות.
בזמן שמיסים גבוהים מפחיתים את הביקוש בחלק מהכלכלות מפותחות, במדינות המתפתחות קיימות סובסידיות המעודדות את המשך הצריכה. כך, בעוד בעולם המפותח חלק מהממשלות שוקלות הפחתת מיסים, חלק מהכלכלות החלו להעלותם בשל הכריעה תחת עול הסובסידיות.
צוואר הבקבוק של בתי הזיקוק
ועדיין, אפילו אם יש די נפט גלמי כדי לספק את הביקושים הגבוהים, אין זה אומר כי יש אספקה הולמת של מוצרים מזוקקים, כגון דיזל או דלק, או כי יכולות הזיקוק הקיימות מספיקות כדי למלא את הביקוש. כל למשל ארה"ב, צרכנית האנרגיה הגדולה בעולם, לא בנתה מתקני זיקוק חדשים מזה עשורים, מתוך חוסר רצון להשקיע במגזר הנמצא במגמת ירידה ושאינו תמיד רווחי.



