שאלות סוחטות דמעות

נירה היקרה,
העיניים הן מבצע הנדסי בכלל לא פשוט, וכדי שזוג כדורי הפלא האלה יוכלו להתנועע בתוך הארובות שלהם לכל הכיוונים ולקלוט את האור בצורה מיטבית, חייבים לשמור אותם נקיים ומשומנים היטב. ובדיוק בשביל זה יש לנו דמעות.

בלוטות הדמעות נמצאות בחלק העליון של ארובת העין. הן מפרישות אל מאחורי העפעף נוזל מימי שמכיל מלחים, סוכרים, חלבונים, נוגדנים, אנזימים שממסים חידקים, ואפילו שתנן. כשאת מעפעפת הנוזל הזה נמרח, ונלכד בין שכבה שומנית שמופרשת מבלוטה בעפעף לבין שכבה רירית (שדומה מאד בהרכבה לנזלת) שמופרשת מהעין עצמה. הסנדביץ' שמתקבל פורש את הדמעות בשכבה אחידה ומחזיק אותן במקומן.

הדמעות זורמות כל הזמן, בכל שעות היממה ומצבי הרוח, וביתר שאת בתגובה לעצב גדול או גירוי פתאומי כמו אור, אבק, בצל חתוך או אצבע בעין.

אבל לפעמים המנגנון הזה גם שובת, ומאט את הפרשת הדמעות. זה קורה באופן טבעי בזמן השינה, כשהעפעפיים סגורים, קצב ההתאדות של הדמעות מאט והעיניים מוגנות מלכלוך, ממש מתבקש לתת למערכת הדמעות לנוח.
את השאר בטח ניחשת: כשמתעייפים, הגוף שלנו מתכונן לשינה והפרשת הדמעות מורידה הילוך. כתוצאה מכך העיניים לא מקבלות את השימון שהן זקוקות לו. הן מתחילות לגרד ולעקצץ, ואנחנו, בתגובה, מתחילים לשפשף. וכבונוס, הגוף שלנו מקבל דרך לומר לנו שהגיע הזמן לעצום את העיניים וללכת לישון.

למה בזמן בכי היסטרי אני גם מנוזלת? מטי

מטי היקרה,
אל תרגישי רע. יש לאף שלך את כל הסיבות לזלוג כשאת מייבבת. בתור התחלה, בכי מלווה בהרבה העוויות פנים. הפנים פעילות, האזור מגורה, יותר דם זורם בו, וכחלק מהפעילות המוגברת מואצת אף הפקת הריר. בנוסף, בכי מלווה בהתנשמויות עזות שדולות ליחה ממאגרים בריאות וחללי הגולגולת ישר ללוע ולאף. ומעל לכל זורמות הדמעות.

בתשובה הקודמת תיארתי את המערכת שמביאה את הדמעות אל עינייך, אך יש גם מערכת שמפנה אותן. מערכת ניקוז. עודפי הדמעות נכלאים בשולי העפעף ונשאבים דרך חרירים קטנים בזוויות העין - אם איפרת פעם את עפעפייך ודאי נתקלת בהם - חריר אחד בעפעף העליון ואחד בתחתון.

הדמעות זורמות בצינורות שמחוברים לחרירים האלה ומושלכות אחר כבוד אל אתר הניקוז הקרוב ביותר: חלל האף. אז בפעם הבאה שאת רואה ילד מיילל וזב חוטם, אל תיגעלי. זו לא נזלת שיוצאת לו מהאף. זו נזלת מהולה בדמעות.