בנק לאומי מציג: הרעת תנאי אשראי "בהתאם לבקשת הלקוח"

אם הרגשתם בעבר שהבנק בו מנוהל חשבונכם הפרטי עושה בו כבשלו ומנצל לא פעם את חוסר בקיאותכם בנושאים פיננסיים, אתם עשויים להזדהות עם הסיפור של ש'.

ש', אזרח ישראלי בן 62 המנהל קרן תרומות גדולה, הופתע לקבל בתחילת החודש מכתב מבנק לאומי, שבו הוסבר לו כי "על פי בקשתו", החל מסוף השנה תחודש מסגרת האשראי (מסגרת ה"אוברדראפט") שלו בבנק. ש', שמנהל חשבון באותו הסניף מזה 25 שנים, הופתע לקבל מכתב בנוסח זה, שכן לא זכור לו שיזם כל פנייה אל הבנק במטרה לחדש את מסגרת האשראי.

אולם, חידוש מסגרת האוברדראפט היתה ההודעה הפחות מעניינת במכתב שהכין בנק לאומי. מה שמשך את תשומת ליבו היו דווקא המספרים שהופיעו בו – שנראו לו חדשים ולא מוכרים. בין השורות שלפניו, ש' הופתע לגלות ש"זכה" לא רק לחידוש מסגרת, אלא גם לתנאי אשראי חדשים - כאלה שצפויים להטיב דווקא עם הבנק, ופחות עם ש' עצמו.

ש' גילה שמדרגות האשראי שלו בחשבון – כלומר, עומקי ה"מינוס" עליהם הוא נדרש לשלם ריבית מסוימת - השתנו. מסגרת האשראי הכללית של ש' בסניף עומדת על 38 אלף שקל. עד לשינוי, על כל חריגה של עד 30 אלף שקל, נדרש ש' לשלם ריבית חובה של 8.35% (מדרגה ראשונה). על חריגה שבין 30 אלף שקל ל-38 אלף שקל, ש' מוסיף 3.5% והריבית עולה ל-11.85% (מדרגה שנייה).

במסגרת התנאים החדשים שנקבעו על ידי הבנק, מדרגת האשראי הראשונה הורדה מ-30 אלף שקל ל-24,700 אלף שקל, כשהמדרגה השנייה נקבעה עד לסכום של 38 אלף שקל. כתוצאה מכך, היחס בין המדרגה הראשונה לשנייה קטן, כך שבעוד שהיחס עמד קודם לכן על 80/20, הוא הידרדר ל-65/35. השינוי ביחס מדרגות האשראי מאפשר לבנק לגבות יותר כסף על החריגה.

בנוסף לכך, ש' גילה שהבנק החליט על דעת עצמו להעלות את גובה הריבית הנגבית בכ-2%. על מדרגת האשראי הראשונה אמור ש' לשלם מעתה ריבית של 10.1% (לעומת 8.3%), ואילו על מדרגת האשראי השנייה ישלם ריבית של 13.6% (לעומת 11.85%). העלאת הריביות תאפשר לבנק לגבות מעתה סכומי כסף גבוהים עבור החריגות – כשמדובר על מאות שקלים בשנה.

הריבית שגובים הבנקים על מסגרת האשראי משתנה, בדרך כלל, בהתאם לריבית של בנק ישראל. כשבנק ישראל מעלה את הריבית, משתנה באופן דומה גם הריבית על האוברדרפט. עם זאת, בין חודש ספטמבר לאוקטובר – חלה ירידה של 0.25% בגובה הריבית במשק (מ-3.25% ל-3%). קרי, הבנק לכאורה היה אמור דווקא להוריד את הריבית הנגבית, ולא להעלות אותה. עם זאת הבנק בחר ליזום מהלך הפוך.

ש', שמצהיר כי לא חל כל שינוי בחשבונו בשנים האחרונות, פנה להנהלת הסניף בבקשה להסברים, אך זכה לתשובה מתחמקת. "כששוחחתי עם המנהל בעניין ושאלתי אותו מדוע העלתם לי את הריבית הוא ענה: 'אמרו לו ככה לעשות. אין לי שליטה ואני לא קובע כלום'. "עבורי הסכומים הללו אינם משמעותיים, אך אני מסתכל על האנשים שמגיעים אל הסניף שלי בירושלים – משפחות חלשות, עולים חדשים רוסים, עולים אנגלו-סכסיים ותושבים ערבים. גם אחרי שהם מקבלים את המכתב מהבנק על שינוי הריבית, הם לא יצליחו להבין ממנו כלום", סיפר.

ש' מתרעם גם על העובדה שהבנק מעניק ריבית זניחה על הפיקדונות אותן הוא מפקיד אצלו, בעוד נגבית ממנו ריבית עצומה על המינוס. "איך יכול להיות שריבית על אוברדראפט של 35 אלף שקל שווה לריבית שאני מקבל על פיקדון בגובה של 1.5 מיליון שקל?", הוא שואל. "מדוע הבנק גובה בכלל עמלות אוברדראפט כשבמקביל ללקוח יש פיקדונות או נכסים נוספים של מאות אלפי שקלים? זה מצב אבסורד".

מבנק לאומי נמסר בתגובה: "ככלל, הריבית על מסגרת האשראי מתעדכנת כל אימת שבנק ישראל מעדכן את הריבית במשק – למעלה או למטה. בבנק לאומי נהוגה ריבית אישית ללקוח, המושתתת על מאפייני הלקוח. במידה ומאפייניו של לקוח משתנים, משתנה גם הריבית בהתאם, כלפי מעלה או מטה. במידה וחל שינוי שכזה, נשלחת אל הלקוח הודעה, מראש - כפי שנעשה גם במקרה זה - והלקוח מוזמן לפנות לסניף כדי לברר את הסיבה לשינוי.

"מבלי להיכנס לפרטים אישיים, אציין כי ללקוח המוזכר בכתבתך נשלחה בתחילת אוקטובר הודעה על כך שבסוף החודש תוארך מסגרת האשראי שלו והריבית תשתנה. בעקבות פנייתו אל הסניף, כמקובל, נבחנת כעת בקשתו שלא לשנות את גובה הריבית על האשראי בחשבונו".