השופט יהודה זפט בטקס פרישתו: "צדק מאוחר מחטיא לעתים את תכליתו"

בתום 35 שנים, נפרד היום סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב השופט יהודה זפט מכס השיפוט ויצא לגימלאות. במעמד הפרידה הקריא השופט זפט פסק דין שמאפיין את סגנונו ופועלו השיפוטי לאורך השנים: תמציתי, אמיץ ויעיל.

לאחר שהקריא זפט את פסק הדין האחרון שכתב, נערך לו טקס פרידה בנוכחות עמיתיו מבית המשפט. זפט הנרגש הקריא נאום פרידה, קצר כדרכו, ובו ביקש לשאת על נס את הענווה המקצועית של השופט וחשיבותה של היעילות. לדבריו, "מתחילת כהונתי ועד היום בו אני מסיים את תפקידי, ראיתי עצמי כמשרת הציבור, ולא כמי שזכה בשררה על הציבור... ברוח הימים האלה, בהם העם דורש 'צדק חברתי', דומה שחלקו של בית המשפט הוא בעשיית צדק בזמן אמת. צדק מאוחר מחטיא לעתים את תכליתו".

זפט ציין כי מתחילת כהונתו כשופט צעיר בבית המשפט השלום בנצרת, לקח על עצמו "ליתן את הדעת בביצוע המטלות עליהן הופקדתי, לא רק בהתאם להוראות הדין והפסיקה ולא רק בהגינות, אלא גם ביעילות. ראיתי בזמן השיפוטי משאב יקר אותו יש להקצות בתבונה, באופן שיאפשר מתן מענה הולם בזמן סביר, לביקוש הרב לשירותי בית המשפט".

אף שרבים מעורכי הדין ראו את החלטותיו של זפט "יבשות" וענייניות, הוא תיאר בנאומו כי "בכל החלטה ובכל פסק דין ששופט כותב מצוי חלק מעצמיותו ומרוחו של השופט. במובן זה מצטרפים פסקי הדין וההחלטות שכתבתי למסכת אחת שניתן לראות בה אספקלריה לדמותי, לאישיותי ולפועלי כשופט".

תפס את הפרינציפ

נשיאת בית המשפט, דבורה ברלינר, חלקה לזפט שבחים רבים והדגישה את יכולותיו הניהוליות, כישורי הניתוח המשפטיים שלו ויעילותו כשופט . לדבריה "מערכת המשפט בשנים האחרונות מקדישה משאבים רבים, ושמה את הדגש על חינוכם של כל השופטים לכתוב פסקי דין הממלאים את ייעודם: שיאתרו את הבעיה או הסוגייה שמדובר בה, שיציגו את האופציות הרלוונטיות לפתרון הבעיה, ויכריעו ביניהן בהכרעה מושכלת, עניינית, העולה בקנה אחד עם החוק הפסיקה, ההיגיון והעובדות הרלוונטיות. יהודה תפס את הפרינציפ הרבה לפני שהמערכת התעוררה לחשוב על כך".

בנימה ביקורתית קמעה כלפי עמיתיה השופטים בבית משפט השלום, הוסיפה ברלינר כי "כשופטת בערכאת ערעור אני קוראת לא מעט פסק דין, והרבה פעמים כשאתה קורא את העובדות, יש לך חשק לומר 'תתמקד בפרטים הרלוונטיים'. תבחין בין עיקר לטפל. אצל יהודה אין אף מילה מיותרת. אחרי העובדות יבואו טענת הצדדים. וגם כאן - לא יהיה שום קישוט, שום מליצות, הטענות כשהן מרוכזות עד למקסימום, מקולפות מכל החזרות המיותרות ורק עיקרי הדברים. ותמיד יבוא פרק הדיון: פסק דין קלאסי, בהיר חד ותמציתי".

בנימה אישית ציינה ברלינר כי "מה שבולט אצלו הוא עצמאות המחשבה וחוסר ההתקפלות בפני אף אחד. יש עקרונות משפטיים, יש עקרונות של הגינות וצדק והם ורק הם שיכתיבו את התוצאה. התפעלתי מפסקי הדין, מהתמציתיות וחוסר הגלישה למלל מיותר, כאשר גם החלטות של מיליונים רבים, הוכרעו במשפטים ספורים שכל מילה בהם הייתה מכוונת מטרה".

לעודד את התחרות

פסק הדין האחרון של זפט, אותו הקריא במעמד פרישתו, ביטל החלטה של ועדת המכרזים העליונה של משרד ראש הממשלה שפסלה הצעה של חברה בשל שוני בכתב הערבות שצירפה החברה להצעתה. ביוני השנה פנה משרד רה"מ לארבע חברות בהזמנה להציע הצעות לאספקה והתקנת מערכות אל פסק. חוברת ההזמנה של המכרז כללה תנאי סף לפיו להצעת המציע יצורף מקור של ערבות בנקאית בנוסח של טופס אחיד שצורף לחוברת. ביולי השנה נפתחו מעטפות ההצעה, ונמצא כי הצעתה של העותרת, חברה בשם "טנסטר", הייתה ההצעה הזולה ביותר. אלא שטנסטר הפסידה במכרז מאחר שכתב הערבות שצירפה היה שונה בנוסחו מטופס הערבות שהחברות התבקשו לצרף.

בפסק הדין הציג זפט עמדה הממעיטה בערך הפורמליזם המשפטי. את החלטתו לפסול את החלטת ועדת המכרזים נימק, בין היתר, בניסיון לעודד תחרות ולחסוך כסף לקופת המדינה, והבהיר: "ככל שתנאי המכרז מאפשרים זאת, על ועדת מכרזים להימנע מפסילת הצעה בשל אי עמידה בתנאי סף כאשר על פי פרשנות סבירה של תנאי הסף ניתן להכשיר את הערבות, ובכך לפעול להרחבת מעגל המשתתפים במכרז ולהגשים את תכלית הליך המכרז, אשר מחד נועד לאפשר לציבור הרחב ליהנות מהזדמנות הוגנת ושוויונית להתקשרות עסקית עם המדינה ורשויותיה ומאידך לאפשר למדינה למקסם את התועלת הכלכלית, הגלומה בהליך תחרותי הוגן ושוויוני".