ממצוקת הדיור - ועד הפנסיות בביטחון: העבודה במשרדים שמחכה לשרים

. משרד האוצר: צריך לחשוב מחדש על ביטול הפטורים ממסהתקציב: 2.1 מיליארד שקל שר האוצר החדש יצטרך לתת גב לפקידים שלו במלחמה עם ההסתדרות, חברת החשמל, הבנקים ויתר מוקדי הכוח במשק כדי לפתור את משבר יוקר המחיה והדיור, בניגוד לשר היוצא יאיר לפיד. השר המיועד משה כחלון מגיע לכנסת לאחר שהבין שתמיכה בפקידים יכולה לא רק להקנות לו תהילה, אלא גם עשרה מנדטים.
האתגר הגדול והמיידי, מן הסתם, יהיה התקציב. משרד האוצר הודיע בתקציב 2015 שלא אושר, כי מכיוון שלא נעשות השנה התאמות של העלאת מסים, בתקציב הבא ב־2016 יצטרכו להעלות מסים בהיקף של 2 מיליארד שקל ולקצץ הוצאות בהיקף של 3.6 מיליארד שקל. משרד האוצר יצטרך לשכנע את השר שלו לבטל פטורים מעוותים כמו התוכנית לפטור ממע"מ על מזון מפוקח, וכך יוכלו לדחות את העלאת המסים לפחות בשנה.
שר האוצר הבא גם יצטרך להחליט אם להעלות את גיל הפרישה. לפיד פחד להתמודד עם הסוגיה הזו, ומי שישלם את המחיר הוא מעמד הביניים, שלא יצליח לחסוך מספיק כסף לתקופת הפרישה.
משרד האוצר יצא בחודשים האחרונים בהצהרות שכעת ייאלצו לעמוד במבחן המציאות. לדוגמה, לפי נוהל חדש שהוציאו האוצר והיועץ המשפטי, מעתה כל הכספים הפוליטיים, ההסכמים הקואליציוניים והסכמים שנעשים לאורך הדרך יצטרכו להיות שקופים. בנוסף, הודיע האוצר על מדיניות קביעת מקור תקציבי לכל הוצאה שמחליטה עליה הממשלה. החלטה כזו יהיה קשה לממש, משום שבאותה נשימה שבה מכריז האוצר או ראש הממשלה על תוכנית כלשהי, יגיע גם הסבר מנומק מאיפה מגיע הכסף, על חשבון מה ואם הוא כרוך בהעלאת מסים.
כמו כן, שר האוצר ופקידיו יצטרכו להחליט האם הם תומכים בהמלצות ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון, שאמורות לקבוע את התקציב לעשור הקרוב, או יוצאים להילחם בהן.
עמרי מילמן

כלכלה: שר הכלכלה צריך להבין: רוב הישראלים לא בהייטק התקציב: 6.1 מיליארד שקל
רוב הפוליטיקאים לא רוצים את משרד הכלכלה, האח הקטן והדחוי של האוצר. הגלגולים הרבים שעבר עם השנים הפכו אותו לשעטנז מוזר בין משרד מטה, שאחראי על כמה רגולטורים (כמו הממונה על הגבלים), לבין משרד ביצועי (דרך המדען הראשי, הכשרות מקצועיות, מעונות יום ועוד). כך יוצא שהמשרד לא תמיד מצליח להיות יותר מאוסף חלקיו, ובכך מפספס את ההזדמנות להתוות מדיניות.

השר הבא יכול לשנות זאת, להחליט שהוא מתמקד ביצירת מקומות עבודה, בהכנסת אוכלוסיות נוספות לשוק העבודה בשכר גבוה ובהזנקת התעשייה המסורתית לעולם המודרני, מתוך הבנה שההייטק נוגע רק ל־10% מהעובדים. לשם כך הוא יצטרך לחזק את יחידת התעסוקה של המשרד, ובמקביל להיפרד מיחידות בלתי רלבנטיות כמו מעונות היום, שיכולים לעבור למשרד החינוך.
כדי לעשות זאת, השר הבא צריך ממש לרצות את התפקיד, ולא לקחת אותו כפרס ניחומים. אחרת, הוא יהיה עוד מישהו שמביט על האנשים שמעצבים את המדיניות הכלכלית של ישראל ומשפיע עליה רק בשוליים.
שאול אמסטרדמסקי

בינוי: משבר הדיור זקוק לשר שמוכן להיאבק בכל החזיתות. כן, גם ברמ"י התקציב: 3.5 מיליארד שקל
בהשוואה לערב הבחירות של 2013, שר הבינוי אורי אריאל מותיר למחליפו משרד ממוקד יותר, שמבין את המטרות העיקריות ואת המגבלות שעמן הוא צריך לחיות. שתי קדנציות של ניסוי וטעייה בניסיון לפתור את משבר הדיור הצליחו להניב כמה כיווני פעולה נכונים בקדנציה האחרונה, שהעיקריים בהם: גיבוש תוכניות מחיר מטרה, הסכמי הגג, וההבנה שכדי לספק מענה אמיתי לשוק הדיור יש להושיב יחד את כל משרדי הממשלה הרלבנטיים — הבנה שבעקבותיה הוחלט על הקמתו של קבינט הדיור.

(ארכיון) . צילום: אלכס קולומויסקי שר הבינוי הבא יגיע למשרד שמחובר בחבל הטבור למשרד האוצר, והצלחתו תלויה באחדות בין המשרדים. מסיבה זו דורש כחלון את משרדי הבינוי והאוצר, ואת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומינהל התכנון.
כחלון ושר הבינוי הבא יידרשו לקבל החלטות לגבי המשך התוכניות שכבר פועלות בצורה טובה, כגון מחיר מטרה והסכמי הגג. לעומת זאת, ישנה תוכנית דירה להשכיר שיזם לפיד, ששחררה לשוק רק מאות בודדות של יח"ד עד כה - רחוק מאוד מההצהרות של לפיד בדבר בנייתן של 150 אלף יח"ד להשכרה בתוך עשר שנים. לכן יהיה נכון לבחון מחדש את התוכנית.
. נוסף לאלו, שר הבינוי יצטרך לבחון שתי תוכניות התחדשות עירונית קיימות: תמ"א 38 ופינוי־בינוי, אשר הופקרו בשנים האחרונות לטובת פתרונות בזק שתוכננו על קרקעות חדשות. זאת בזמן שמרכזי הערים משוועים לשינוי, ויכולים לקלוט מאות אלפי יח"ד מבלי לבזבז את עתודות הקרקע החשובות כל כך.
לצד פתרון משבר הדיור ישנן סוגיות נוספות לא פתורות כגון מחסור בעובדים זרים, שמאט את קצב ייצור הדירות ומכביד על העלויות; וגישור בין משרדי הממשלה לרשויות המקומיות כדי לעודד את האחרונות לקחת חלק במאמץ הלאומי לפתרון הבעיה.
דותן לוי

בריאות: השר הבא חייב להציל את "הזקנה במסדרון"התקציב: 42 מיליארד שקל שר הבריאות הבא ייבחן במלחמתו בתופעת "הזקנה במסדרון" - היחס המחפיר לחולים, החוסר בפרטיות ושחיקת הצוות הרפואי.

השאלה המרכזית שתחכה לו היא אם ליישם את מסקנות הוועדה בראשות השרה הקודמת יעל גרמן בנוגע לרפורמה בביטוחי הבריאות - הגבלת המערכת הפרטית וקיצור התורים לניתוחים לא דחופים.
כדי להחזיר את האמון במערכת הבריאות הציבורית יש לקצר את התורים על ידי הפעלת חדרי הניתוח בבתי החולים הציבוריים אחר הצהריים, וגם למצוא עוד כמיליארד שקל להוספת כ־2,000 מיטות, במיוחד בחדרי המיון ובמחלקות לרפואה דחופה.
המפתח לשינוי מצוי בין השאר במיני־רפורמה שיצרה גרמן בדמות רשות האשפוז, שתהיה אחראית על הניהול השוטף של בתי החולים הממשלתיים ותותיר את משרד הבריאות כרגולטור בלבד.
אם על הדרך יישם השר הנכנס ביטוח סיעודי ממלכתי, יטפל במחדלים בבתי החולים הפסיכיאטריים והגריאטריים ויכניס את טיפולי השיניים לילדים לסל הבריאות, נוכל לומר דיינו.
מיקי פלד

רווחה: המלחמה בעוני עוברת ברענון של ביטוח לאומיהתקציב: 5.6 מיליארד שקל שר רווחה חזק יכול להפוך את משרדו למטה מתאם לצמצום העוני על ידי מיצוי זכויות הציבור העני.

כיום מיליארדי שקלים בשנה נותרים בקופת המדינה כי משפחות עניות לא מממשות את זכויותיהן. על פי הערכות חוקרי מדיניות חברתית ואנשי ביטוח לאומי, רק בקצבת הבטחת הכנסה, שניתנת לכ־110 אלף משפחות בלבד, מדובר באי־מיצוי של בין מיליארד ל־3 מיליארד שקל בשנה. מיצוי מלא של כל הזכויות הקיימות כיום בחוק למשפחות עניות, נכים וקשישים, יעלה לקופת המדינה כמו מבצע צבאי קטן בכל שנה.
כדי להשפיע על השירות לעניי ישראל בפרט, ולאזרחיה בכלל, שר הרווחה צריך למקד את תשומת לבו ברענון מוסד הביטוח הלאומי, שישנה את האטימות של פקידיו, את אמצעי הגבייה והחקירה, את חוסר היכולת לקבל מידע מקיף על זכויות ואת פעולתן של הוועדות הרפואיות.
אך כדי לשנות את פעילות המוסד, ייאלץ השר הבא להתמודד גם עם הגירעון שלו, שבשנה שעברה עמד על יותר מ־4 מיליארד שקל, וקופתו צפויה להתרוקן לחלוטין עד 2038.
מיקי פלד

תחבורה: אם רוצים רכבת קלה בת"א לפני 2025, משרד התחבורה צריך להימסר לבולדוזרהתקציב: 17 מיליארד שקל בשבוע שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את המספרים האמיתיים מאחורי פקקי התנועה: נכון לסוף 2014 נעו על כבישי ישראל כ־3 מיליון כלי רכב, מתוכם כ־2.5 מיליון מכוניות פרטיות. מדובר בנתונים מבהילים: גידול של 40% מאז 2005. במילים אחרות, הכבישים הולכים ונסתמים משנה לשנה. ככה זה כשמחירי המכוניות יורדים וכשהאשראי לרכישתן ניתן בריבית אפסית לכל דכפין.

אלטרנטיבה בדמות תחבורה ציבורית - אין. נושא זה היה אחד הנושאים הכי חשאיים במערכת הבחירות האחרונה, ועכשיו אף אחד לא "קופץ" על המשרד הזה, אף שתקציבו הוא החמישי בגודלו מבין משרדי הממשלה.
פקק תנועה. הכבישים הולכים ונסתמים . צילום: גלעד קוולרצ'יק הרכבת הקלה בירושלים מסיעה 140 אלף איש ביום, המטרונית בחיפה מסיעה 100 אלף איש ורכבת ישראל מסיעה 133 אלף איש. בתל אביב, בבאר שבע ובערים אחרות בארץ - ואקום מתמשך. הרכבת הקלה בתל אביב לא תיסע לפני 2025, כך טוען דו"ח של בנק ישראל. במשרד התחבורה טוענים שהיא תושק במועד שנקבע - 2022.
מצד אחד אין תחבורה ציבורית נאותה, מצד שני אף אחד לא מרשה להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, ומצד שלישי הכנסות המדינה מאגרות ומיסוי מכוניות פרטיות, דלק וחלפים מהוות 13% מהכנסות המדינה ממסים. מי המשוגע בממשלה שיוותר על זה לטובת עוד אוטובוס? דרוש בולדוזר במשרד התחבורה שרואה בפעילותו משימה לאומית. ישראל כץ, עמיר פרץ ואולי אפילו נפתלי בנט — כולם עשויים לעשות זאת.
ליאור גוטמן

ביטחון: שר הביטחון הבא חייב לייעל את הוצאות הפנסיה המנופחות התקציב: 57 מיליארד שקל
מלבד איראן, דאעש וחיזבאללה, האתגר הגדול של שר הביטחון הבא הוא האיום הכלכלי על תקציבו. מערכת הביטחון תזדקק להרבה יותר מ־57 מיליארד שקל -גובה התקציב המיועד לה ב־2015. אחרת תתקשה גם לתת ביטחון וגם לעמוד בתשלומי הפנסיה התקציבית ובתשלומי אגף השיקום לנכי צה"ל ולמשפחות השכולות. אלה לבדם צפויים להגיע השנה לסכום כולל של כ־13 מיליארד שקל, סכום שעולה בקצב מהיר כל שנה.
.
זה בדיוק הזמן לרפורמה שמחייבת מנהיג אמיץ, שיהיה מסוגל להגיד למערכת — מספיק להיערך לכל האיומים במקביל: האיום של מלחמה כוללת, טנקים בטנקים, מטוסים במטוסים, האיום הזה פחת לרמה אפסית. בואו נקצץ בחילות, במערכים ישנים ובמטות, ובואו נעשה רפורמה בפנסיה.
הסיכוי שיתיישב פוליטיקאי כזה על כיסא שר הביטחון הוא אפסי. הממשלה החדשה צפויה להמתין להמלצות ועדת לוקר, שמונתה בידי הממשלה היוצאת לבחון מה לעשות עם תקציב הביטחון. הדו"ח שלה מחכה לממשלה החדשה כבר כמה חודשים טובים, ואם הוא ימליץ רק על שינויים קוסמטיים בתקציב, הנטל הביטחוני על משלמי המסים ימשיך רק לתפוח.
שאול אמסטרדמסקי

. חינוך: רוצים להגדיל את הצמיחה במשק? תשקיעו בחינוך החרדים והערביםהתקציב: 49 מיליארד שקל שר החינוך היוצא שי פירון השאיר פצצה קטנה על שולחנו. שבועות ספורים לפני התפטרותו הוא פרסם לראשונה את פרטי תוכנית התקצוב הדיפרנציאלי שהוציא לדרך בתקציב מערכת החינוך. בינתיים, מדובר בטיפה בים — תקציב של מיליארד שקל בחמש שנים ורק לבתי הספר היסודיים, שאמור להיות מחולק אחרת מיתר התקציבים: הוא יגיע בעיקר לתלמידים במגזר הערבי, שכיום מופלים לרעה בתקציבי החינוך.

רגע לפני עזיבתו פירון גם דאג שתעלה לאוויר מערכת השקיפות התקציבית שנבנתה במשרד בשנתיים האחרונות, וחושפת פער של 75% בתקצוב בין תלמידי התיכון החלשים ביותר מהמגזר הערבי לבין מקביליהם במגזר היהודי.
הדרך היחידה של החברה הישראלית להמשיך לשגשג היא לסגור את הפערים המטרידים האלה. זה חשוב מהרבה טעמים, אבל גם מההיבט הכלכלי הצר: המשק הישראלי הגיע כנראה קרוב למיצוי פוטנציאל הצמיחה שלו. הדרך היחידה להגדיל את קצב הצמיחה היא לשלב בשוק התעסוקה אוכלוסיות גדולות שכיום אינן משתתפות בו, ובשכר נורמלי (כזה שאפשר לקחת ממנו מס). הדרך לעשות זאת עוברת דרך המגזרים הערבי והחרדי.
קשה לחשוב על שר פוטנציאלי שישים דווקא את תלמידי המגזר הערבי בראש סדר מעייניו. אך בשביל זה קיימת מערכת השקיפות התקציבית, ובשביל זה צריך להגיע לחץ ציבורי מלמטה.
שאול אמסטרדמסקי

תקשורת: השלמת הרפורמה הקווית והסדרת הטלוויזיה המסחרית תקציב: 68 מיליון שקל
שני שרי התקשורת האחרונים, משה כחלון וגלעד ארדן, הוכיחו כי ניתן להשתמש בתיק התקשורת כמקפצה פוליטית לא רעה בזכות יוזמות פופולריות כמו הזנקת התחרות בסלולר והביטול הצפוי של אגרת רשות השידור. השר החדש צפוי לשים את הדגש על שוק הטלוויזיה המסחרית.

בתחום זה, ציון הדרך המרכזי יהיה בסוף אפריל, עד אז צריכה להתקבל החלטה ביחס למתן רישיון שידורים ל־15 שנה לערוץ 10. התסריט האופטימי הוא שהערוץ יגייס את הערבויות הכספיות הדרושות, יסדיר את נושא מניות רון לאודר המוחזקות בנאמנות ויקבל רישיון מהרשות השנייה, ללא מעורבות השר. אלא שעם ערוץ 10 תמיד כדאי לצפות להפתעות ואם הערוץ לא יעמוד בדרישות, הנושא יתגלגל לשולחנו של השר.
נושאים משמעותיים נוספים יהיו התחלת השלב השני ברפורמת התקשורת הקווית, שבמסגרתה מחויבת בזק להעניק לספקי האינטרנט גישה לרשת הטלפוניה שלה. עימות בין המשרד לבין בזק, שהגישה עתירה נגד הרפורמה, נראה בלתי נמנע. נושא נוסף יהיה הצלתו של מיזם הסיבים שגורר כרגע בעיקר ביקורת.
אופיר דור
אנרגיה: דרוש: שר אפקטיבי למשרד מתפורר התקציב: 366 מיליון שקל
כדי לטפל ביוקר המחיה חייבים ליישם את הרפורמות במשק האנרגיה, כי כשיש גז זול, החשמל זול, תעריפי המים זולים ועלות המוצרים נחתכת.

אך חשיבותו של משרד האנרגיה עומדת ביחס הפוך להיקף ההשקעה הממשלתית בו, הן בתקציב והן במספר החברות הממשלתיות שלו.
לכן, בעוד פקידי המשרד מחכים לשר שיטלטל את הרפורמות, כל פוליטיקאי שמחפש קידום נמנע מלהיכנס אליו.
קידוח תמר . צילום: אלבטרוס אחרי שנתיים בהן ענף האנרגיות המתחדשות תקוע, דואופול הגז הטבעי (נובל אנרג'י־דלק) שולט על המשאבים שלנו והתוכנית לביטול תאגידי המים בהקפאה, נראה שאין שר אנרגיה ראוי באופק.
ליאור גוטמן