לרקוד בגוף של אדם אחר

"כשצפיתי בעצמי בגוף של אישה מבוגרת שעברה התעללות בידי בעלה, לא האמנתי עד כמה עמוק זה יכול לגעת בי. החוויה השאירה אותי עם פלאשבקים ועם תמונות שלא מרפות ממני". כך סיפר ל"כלכליסט" פיליפה ברטראנד, אמן בין תחומי ואקטיביסט מברזיל.
ברטראנד הוא אחד מארבעת חברי קולקטיב Be Another Lab - קולקטיב שעומד מאחורי המיזם הדיגיטלי המחקרי-אמנותי-חברתי The Machine To Be Another: ניסויים שמשתמשים בטכנולוגיה כדי לאפשר לאנשים לחוות את העולם מבעד לעיניים של אדם אחר, ולהרגיש לכמה דקות כאילו החלפת איתו גוף.
מחליפים גוף . ממשק שמאפשר להחליף בין המינים
בניסוי האחרון בסדרה שנערך בדצמבר האחרון, אשר כונה "Gender Swap" (חילוף מגדר) וזכה לסיקור רחב בעיתונות העולמית, השתמשו ברטראנד ועמיתיו - החוקר דניאל גונזלס פרנקו, המעצב האינטראקטיבי כריסטיאן שרן והמתכנת ארתור פוינטאו - בשתי קסדות מציאות מדומה מסוג Oculus Rift. הקסדות חוברו זו לזו כדי לאפשר לגברים ונשים להבין איך זה להיות בעורו של בן המין השני.
. על כל קסדה הותקנו מצלמות וידאו, ששידרו למסכים שבקסדה אחת תמונה סטריאוסקופית של העולם, כפי שהיא נראית בעיני המשתתף שחובש את הקסדה השנייה. את החוויה משלימה אשליה קוגניטיבית, שגורמת למוח להאמין שחלקי הגוף שהמשתתף רואה הם אכן הגוף שלו, כששני הצדדים מבצעים את אותן התנועות. בסרטון ששחררה הקבוצה אפשר לראות את משתתפי הניסוי חולצים נעליים יחד, ממששים את הרגליים או החזה ומניעים את כפות הידיים באוויר בתנועות אטיות, דמויות ריקוד.
המיזם התחיל כשהארבעה הכירו באוניברסיטה בברצלונה והחלו לחקור את הנושא, המוכר בפסיכולוגיה ובמדעי הקוגניציה כ-Embodyment, במסגרת עבודת התזה של ברטראנד. כשהבינו את הפוטנציאל הטמון במחקרים הקודמים בתחום, כמו אלו שנעשו במכון קרולינסקה בשבדיה או ב-Event Lab בברצלונה, החליטו הארבעה ליצור מערכת בעלות נמוכה על בסיס טכנולוגיות הזמינות לכל וקוד פתוח, שתאפשר לכל מי שירצה בכך לשחזר את הניסויים ולהמשיך אותם.
פיליפה ברטראנד . "זה היה כרוך במכשולים רבים. אנחנו אמנם יודעים לתכנת אבל אנחנו לא מומחים בנושא, והיה קשה למצוא תיעוד טכני שיעזור לנו. השימוש בטכנולוגיה זולה הוסיף למורכבות, אבל בסופו של דבר כל דבר שנראה מסובך נפתר באמצעות עבודה קשה", אמר ברטראנד.
בניסויים הקודמים בפרויקט, שהוגדרו "מיצגים אינטראקטיביים", נעשה שימוש באמצעים טכנולוגיים מאולתרים יותר, כגון המצלמה של קונסולת הפלייסטיישן של סוני, ופריטי חומרה נוספים שמשמשים במקור למשחקי וידאו. כל ניסוי כלל משתתף אקטיבי שהוגדר "פרפורמר", וקבוצה של נסיינים פסיביים שהוזמנו לראות את העולם מבעד לעיניו ולהתחבר לסיפור החיים שלו. בין המשתתפים היתה רקדנית נכה שהשתמשה בפרפורמר בריא כדי ליצור לעצמה שפה אמנותית חדשה, ופרפורמרים נכים שאנשים בריאים חוו את העולם מנקודת המבט הייחודית שלהם. ניסוי אחר כלל תושבים מקומיים שחוו את העולם מבעד לעיניו של מהגר כהה עור.
"גילינו שכשאתה יכול לראות את העולם, פיזית, דרך נקודת המבט של אדם אחר, היכולת שלך להיפתח אליו ולשמוע את הסיפור שלו הופכת גדולה הרבה יותר", סיפר ברטראנד. הפרויקט נבנה על בסיס ניסויים דומים שנערכו בעבר באקדמיה, אבל בניגוד למחקרים הקודמים, שהיו עתירי תקציבים ומשאבים טכניים, הפעם זה נעשה באמצעים טכנולוגיים בסיסיים וזולים. כמו כן, במקום דמות תלת ממדית שנוצרה במחשב, נמצא בצד השני אדם אמיתי.
. "כל סשן נמשך בין שש לשמונה דקות, ונדרשות דקה או שתיים להתרגל לתחושה. יש אנשים שנהנים ומבקשים שניתן להם להישאר במערכת לזמן ארוך יותר, ויש כאלה שלא מרגישים בנוח ומעדיפים לסיים מוקדם", סיפר ברטראנד.
"ב-Gender Swap התמונה מורכבת יותר לעומת הניסויים הקודמים שביצענו, מאחר שנוסף על הניסיון ליצור מודעות לנקודת המבט השונה, ישנו גם עניין הזהות המינית - החוויה נוגעת במשתתפים במקום עמוק מאוד, שרבים מהם רגילים להתעלם ממנו", הוא אומר. למיזם יש גם פוטנציאל ליישום מעשי, למשל במקרה של אנשים השוקלים ניתוח מורכב ויקר לשינוי מין, ומעוניינים לחוש כיצד ירגישו בגוף שונה לפני שהם מתחילים בתהליך, או כחלק מטיפולים בהפרעות הקשורות לתפיסת הגוף כגון אנורקסיה.
בראיונות שערכו עם משתתפי הניסוי, אומר ברטראנד, דיווחו רוב הנסיינים על תחושה חזקה של הימצאות בגוף אחר, מעורבת בידיעה שזה איננו הגוף שלהם. "עבור רבים מהם זו חוויה פורצת דרך ומערערת, במובן החיובי, שגורמת להם לחשוב במשך זמן רב לאחר מכן על המקום שלהם בעולם. משתתפים רבים דיווחו על התעצמות של תחושת האמפתיה כלפי אנשים אחרים, ולא מעט מהם אמרו לנו שהדבר הראשון שרצו לעשות בסיום הסשן הוא לגשת ולחבק את הפרטנר שלהם לניסוי", הוא סיפר. "אני, למשל, עברתי חוויה חזקה מאוד כשהסתכלתי על עצמי בגוף של גבר שחור מסנגל".
להבין את האחר כדי להכיר את עצמך
העיסוק באמפתיה כלפי האחר ובהעצמת הסובלנות להשקפות עולם שונות הוא לא רק תופעת לוואי של הניסויים, אלא חלק מרכזי באג'נדה של החבורה. "התיאוריה שרצינו לבחון גורסת שבאמצעות הבנה טובה יותר של האחר, תוכל להגיע להיכרות עמוקה יותר עם עצמך ולעודד שינוי חיובי בחברה. המערכת מאפשרת לאדם לבן להתחבר לחוויות של אדם שחור, ולגברים להבין טוב יותר את הקשיים שחוות נשים, למשל. בברזיל יש בעיה קשה של אלימות כלפי נשים, ואחד הדברים שרצינו לחקור הוא איך אפשר להגדיל את הכבוד ההדדי בין המינים. Gender Swap מעודד אנשים לבחון את הפנטזיות שלהם, אבל המערכת עובדת בצורה כזו שלא תוכל לעשות דבר שהפרטנר שלך לא מסכים לו, מפני שהתנועות צריכות להיות מתואמות. זה מחזק אצל המשתתפים את תחושת הכבוד לרצונות של הצד השני", אמר ברטראנד.
הצעד הבא של הפרויקט, הוא מספר, הוא למצוא עוד מקורות מימון ולמשוך גורמים נוספים - בעיקר מוסדות אקדמיים - שירצו לקחת בו חלק. לדבריו, השלב הבא יכלול חקירה מעמיקה יותר של נושא החלפת נקודות המבט בין גברים ונשים, ופיתוח שיטה מדעית יותר למדידת תחושת אמפתיה: "השימוש באמצעים טכנולוגיים בסיסיים יוצר לא מעט קשיים. על חלקם התגברנו ועל האחרים אנחנו עדיין עובדים. בשלב הזה אנחנו זקוקים לסכום של כמה אלפי יורו, שיאפשר לנו ליצור שלושה סטים של המערכת וייתן לנו זמן לעבוד. עדיין לא זכינו להתעניינות מצד ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל או אפל, אבל זה יהיה נהדר אם דבר כזה יתרחש".