דו"ח מצב הנחלים ביו"ש: זיהום וסכנה בריאותית למיליונים

עלייה בכמות השפכים המיוצרת בנחלי יהודה ושומרון, ועלייה בעומסי המזהמים בנחלים: אלה שתי הכותרות שיוצאות היום (שני) במסיבת עיתונאים מיוחדת, שנערכה בשיתוף נציגים מרשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, לאור פרסום מסקנותיו של דו"ח חדש שבדק בצורה מקיפה את מצב המים בנחלים באזור יו"ש ב-2007. הדו"ח מזהיר מפני פגיעה אנושה בנחלים ובמקורות המים באזור. בדוימה לדו"ח מ-2006, סבורים כותביו – אנשי רשות הטבע והגנים - כי קיימים פתרונות למצב.

המשרד להגנת הסביבה, מזמין הדו"ח, מדגיש כי "עד היום לא היתה קיימת תמונת מיפוי עדכנית של הזרמת השפכים באזור" וכעת הם מקווים שיש בידיהם את הנתונים שיאפשרו להם להמשיך הלאה.

80% מכלל השפכים המוזרמים אינם מטופלים

"המצב לא טוב", מסכם אלון זסק, ראש אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה, את הממצאים החדשים ומדגיש כי בכוונת המשרד להכנס לנושא זה "בכל האמצעים הדרושים" כדי להקים תשתיות ביוב ראויות באזור.

הדו"ח מסכם כי שפכיהם של כ-2.8 מיליון התושבים החיים ביהודה ושומרון עוברים לסביבה הפתוחה, הן באמצעות בורות ספיגה והן באמצעות זיהום כולל לנחל. ישנם 178 ק"מ אורך זרימה כולל של שפכים גולמיים בנחלי האזור שאינם מטופלים או מטוהרים, המהווים 80% מכלל השפכים הזורמים באזור. בין ההשלכות הסביבתיות של מצב זה:

• זיהום של מי התהום, המהווה סיכון ממשי למקורות השתייה (שגם כך מצויים בסכנה בשל בעיית המחסור הכללית במים בישראל).
• מפגעי מזיקים שונים - בעיקר יתושים מעבירי מחלות בגבעת זאב ושכונת רמות בירושלים.
• אחוז חיידקים ומזהמים גבוה (בעיקר פחמן וחנקן) בתוך הנחלים.
• ריכוזי כלוריד גבוהים המביאים להמלחתם של הקרקעות ומאגרי המים בשטח ההזנה העיקרי של אקוויפר ההר.

קשיי מימון לצד חוסר שיתוף פעולה בצד הפלשתינאי

הקושי במימוש שיתוף פעולה פלשתינאי-ישראלי בנושא השפכים ומגבלות כלכליות בצד הישראלי הם אלה שמונעים, לדברי הדו"ח, את הטיפול בשפכים המוזרמים לנחלי האזור ומהווים פוטנציאל זיהום ממשי למקורות המים עבור שני הצדדים. הפלשתינאים, שרק 7% מהשפכים המיוצרים על ידם מטופלים - ביחס מדהים ומדאיג ל-70% מהשפכים המטופלים של ההתיישבות היהודית - נמצאים כאמור בבעיה גדולה אף יותר. תלותה הכלכלית של ישראל במדינות התורמות כמו גרמניה, צרפת, ארצות הברית או יפן לצורך הקמתם של מתקני טיהור שפכים באזור זה גם היא מכרעת בנושא, ומתרחשת לדברי זסק "באופן איטי ומועט מדי" ביחס לצרכי האזור.

השקעות מיידיות במיליוני שקלים לצד תוכניות ארוכות טווח

"נכון להיום ננקטים צעדים מיידים לפתרון בעיית השפכים בעלות של מיליוני שקלים" מדווחים ברשות הטבע והגנים. רק בשנת 2007, טוענים שם, אישרה המדינה השקעות של למעלה מ-100 מיליון שקלים. אולם, העובדה כי לוקח כשלוש שנים להקים מתקן לטיפול בשפכים עומדת לרועץ, ומביאה בינתיים להשקעה בעיקר בהקמתם של מאספים המחברים בין היישובים למתקני הטיפול הקיימים. כותבי הדו"ח קוראים לרשויות ליצור מנגנון פיקוח ובקרה על תפקודי מתקני הטיפול בשפכים ועל הזרמת השפכים והקולחים בנחלים. המשרד להגנת הסביבה מצהיר מצידו כי בכוונתו להציג את ממצאי הדו"ח בחו"ל במטרה לרתום את המדינות השונות להשקיע במיזמים המתוכננים. אולם, עד שפרוייקטים אלה יקרמו עור וגידים יעברו עוד שנים רבות במהלכם קרנבל השפכים הזורמים בנחלים ימשך.

עוד בחיים בירוק
עונת השפכים נפתחת
מצב החופים, 2008

בין ההשלכות: זיהום של מי התהום, מפגעי מזיקים, אחוז חיידקים גבוה וריכוזי כלוריד גבוהים