צבים בקישון

פרחים ססגוניים וגינות נוי מטופחות, חדר תרבות עם הופעות קיץ ואפילו בית כנסת המצוי בסמוך לנחל שבו מבצבצים צבים שוקקי חיים בשפכי המפעל המטוהרים: עם נתוני פתיחה שכאלה אף אחד לא היה מאמין שהגיע לסיור בבית הזיקוק לנפט הגדול בישראל ולנחל הקישון הזורם בסמוך אליו. רק הריח החריף הסובב חלקים מן המקום מצליחים להעיב על הפסטורליות. מבט מרוחק יותר גם על שלל הצינורות, המכליות והארובות גרמו לתמונה האפרפרה משהו להתחדד. אין ספק שניסיונו של המפעל הגדול ביותר מבין מפעלי הקישון להצטייר כירוק, בייחוד בשעות הלילה אז זורחות ה"לבניות" - סמלם המובהק של בית הזיקוק - בצבעים כחול וירוק, ייראה לרבים כניסיון ציני. הפסטורליה מתערערת עוד יותר אם מסתכלים על נתוני עמותת "צלול" והמשרד להגנת הסביבה, לפיהם בז"ן (בתי הזיקוק לנפט בחיפה) מזרימים לים מוצרי דלק, שמנים, פחמימנים, תרכובות גופרית ואמוניה, וכי ב-2006, ריכוזי הנוטריאנטים (דשנים) הגבוהים בפתח הקישון ולאורך חופי המפרץ היוו סכנה לפריחת אצות במים.

ועם זאת, בבז"ן, אחד מהמפעלים התעשיתיים הגדולים בישראל, מתעקשים על שינוי, הכל בניסיון לשנות את תדמיתו המזהמת ולקרבו אל הציבור, ובדרך גם להגביר את מידת כלכליותו תוך יישור קו עם מפעלים מתקדמים בעולם. אם הכל יתנהל כמובטח, השקעותיו החדשות בתחומי הסביבה השונים אמורים בהחלט לקדמו במהלך השנים הקרובות בכמה צעדים קדימה.

מקור הנפט הישראלי - בעיקר ממדינות חבר העמים

בזמן שהדיונים בדבר אנרגיות מתחדשות או אנרגיות חלופיות קורמות עור וגידים ברחבי העולם, הנפט הגולמי מקור האנרגיה העיקרי העולם; ממנו אנו מפיקים את מוצרי הדלק השונים ביניהם סולר ובנזין להנעת רכבים, קרוסין להנעת מטוסים ולחימום וגם גז בישול לשימוש בבתים, מזוט לשימוש בעיקר בהפעלת תחנות כוח, גופרית לתעשיית הדשנים ואספלט לזיפות כבישים וגגות. מקורו של נפט זה לישראל כיום הוא בעיקרו ממדינות חבר העמים לשעבר, ביניהם רוסיה ואזרביג'אן, ממש כפי שארע בשלהי המאה ה-19 ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, אז רוסיה נחשבה ליצואנית הנפט הגדולה של ישראל ואף עלתה על ארצות הברית. מדינות מסוימות בחבר העמים, בהן התגלה נפט רק בשנים האחרונות, נחשבות גם לקרובות וגם לזולות - וישראל מייבאת מהן כיום את עיקר הנפט, אולם היא אינה מזניחה מקורות יבוא נוספים כמו מצרים.

תוכנית חומש בשטרות ירוקים

270 מיליון דולר - זהו הסכום עליו מצהירה בז"ן כי תשקיע בתחום האקולוגי והסביבתי בחמש השנים הקרובות. עם אישור הסכום האסטרונומי לתוכנית החומש בסוף 2007, שהיא חלק מתוכנית השקעות כוללת של החברה בסך 1.1 מיליארד דולר, נראה שבז"ן מנסה להדביק במרץ את הפער בהשקעותיה הסביבתיות שצברה במשך שנים: אם במהלך שנות ה-90 השקיעה יחד עם בית הזיקוק באשדוד (בתקופה בה היו בבעלות אחת) מעל למאה מיליון דולר בפעילויות הקשורות לשמירה על איכות הסביבה, בשנים 2000-2003 כבר השקיעה בז"ן בנפרד כ-35 מיליון דולר בשיפור איכות שפכיה המוזרמים לים וכ-50 מיליון דולר בשיפורים סביבתיים בחמש השנים שלאחריהן.

ההשקעות הסביבתיות משנת 2008 ועד 2013, הגדולות פי חמשה ויותר לשנה מבעבר, הן אכן ההשקעות המשמעותיות ביותר שתעשה החברה ב-70 שנות קיומה. זהו אמנם שינוי שהוא בעיקרו ארוך טווח, אך טכנולוגיות העומדות בתקנים המחמירים ביותר של אירופה הן כבר עובדות קיימות בשטח, והופכות למדיניות של ממש. עדות חיה לכך הם אותם הכיסויים הכפולים למכליות נושאות החומרים הרגישים המבצבצות ברחבי המפעל, כיסויים בהם החלו להשתמש בעולם רק במהלך העשור האחרון ועלותם נאמדת בחמישה מיליון דולר למכלית. לכך תוסיפו גם את כניסתו המתוכננת למפעל של הגז הטבעי פרי ייצור ישראלי בשנת 2009, שיחליף את המזוט ואמור להיטיב את איכות האוויר באזור המפרץ, לדברי בכירים מן המפעל.

ועדיין, מסכם ואומר ישר בן מרדכי, מנכ"ל החברה, שמעולם לא נמצא קשר ישיר בין תחלואה בסרטן בחיפה וסביבותיה לבין פליטות המפעל, למרות שרבים סבורים אחרת. בן מרדכי עוד הוסיף כי הוא ממתין לתוצאות המחקר של רשות נחל הקישון לגבי מצב הזיהום בקישון והאחראים העיקריים לגביו, זאת למרות שהוא טוען כי שפכיהם המוזרמים לים עומדים בהיתר ההזרמה לים ובתקנים אירופיים מחמירים ביותר.

מלחמה עקובה מנפט

השפעתה של המלחמה בין רוסיה לגאורגיה על שוק הנפט העולמי והישראלי היא עדיין בגדר נעלם גדול. בכירי בז"ן מעריכים שלמלחמה לא תהיה השפעה על השוק המקומי, מכיוון שתמיד היא יכולה להחליף את ארצות הייבוא שלה ממדינות הים השחור למקורות אחרים. מה זה אומר לגבי עליית מחירים צפויה או שינויים בשווקי הנפט העולמים - רק המשכו של הסכסוך בקווקז יגיד. בינתיים ברור כי אי יציבות מדינית משפיעה מאוד על שוק הנפט העולמי, כך שגם סופות הוריקן במפרץ מקסיקו, אחד משווקי הנפט הגדולים בעולם, יכולות לזעזע את מחיריהן. דווקא העובדה שבז"ן שרדה את מלחמת לבנון השנייה ופעלה במהלכה במתכונת מצומצמת צריכה לעודד בהקשר זה, בייחוד לאור העובדה כי היו נפילות טילים גם במתחם המפעל, "נפילות שגרמו לשריפות קטנות שטופלו בזמן", לדברי מנכ"ל מגזר הזיקוק, חנן קלצ'וק. ועם זאת, לפעמים מדובר רק ברצונה של אלת המזל, ועכשיו היא מונחת על כף המאזניים של הרוסים.