המחיר שאתה משלם

דו"ח מצב הים לשנת 2008 שהופק על ידי עמותת "צלול" והוצג בשבוע שעבר (רביעי) במסיבת עיתונאים מיוחדת, מפריך את הטענה לפגיעה ברווחיות המפעלים במידה שייגבה מהם היטל הזרמה לים. מנכ"ל עמותת צלול, יריב אברמוביץ, ציין כי מבדיקות שערכה העמותה לא אמורה להיות פגיעה בתשואת הונם של המפעלים ואלה ישארו רווחיים ואטרקטיביים גם אם יגבה מהם היטל הזרמה לים.

"מסים אלה יכולים לשפר לא רק את איכות מי הים אלא גם את איכות החיים שלנו בישראל ולמנוע מהמפעלים לקבל מתנה ופשוט להזרים בחינם את שפכיהם לים", הוסיף אברמוביץ'. לטענת המשרד להגנת הסביבה, טיוטת התקנות בנושא "היטל הזרמה לים" הוכנה והופצה לפני כחודש להערותיהם של משרדי הממשלה הרלוונטיים וכן של גופים ציבוריים שעניינם הגנה על הסביבה, וכי בחודש הקרוב תועבר הטיוטה לאישורם של משרדי המשפטים והאוצר לקראת אישורה בכנסת.

שילוב ממצאי דו"ח עמותת צלול מהיום ודו"ח "מאזן המזהמים לים התיכון בין השנים 1998-2004" שפורסם בשנת 2006 על ידי המשרד להגנת הסביבה, מעניקים תמונה רחבה למצב המפעלים המזהמים בישראל.

מזהמים ולא משלמים

מסקירה של שלושה מפעלים גדולים בישראל, מתוך שמונה שנבדקו בדו"ח "צלול", תוכלו גם אתם להיווכח כי היטל ההזרמה, הנאמד בגובה של אחוזים בודדים, לא אמור לפגוע ברווחיותם של המפעלים הישראלים. בנוסף, מציין לטובה המשרד להגנת הסביבה מספר פעילויות חיוביות שביצעו המפעלים לשיפור איכות השפכים המוזרמים לים.

חיפה כימיקלים בע"מ

שנת הקמה: 1967.
מיקום: על הגדה הצפונית של נחל הקישון בחיפה
בעלים:Trans-Resources Inc
הכנסות עיקריות: אשלגן חנקתי, מרכיב מרכזי בדשנים רבים, שהיא יצרניתו הגדולה בעולם לצד תוספי מזון וכימיקלים נוספים.
תחומי פעילות: בישראל ובלמעלה מ-80 מדינות בעולם.
נתוני הכנסות משוערים: 402.5 מיליון דולר לשנת 2006.
תשלום מוערך בעבור היטלי הזרמה שחושב על ידי עמותת צלול: בין 20 מיליון ל-42 מיליון שקלים בשנה עבור היטל הזרמה של מינימום 4 שקלים לממ"ק או מקסימום 16.75 שקלים לממ"ק.
שפכי המפעל המוזרמים לים בהיתר כוללים בעיקר: ברזל, חנקן, זרחן, נחושת ומוצקים מרחפים.
השקעות החברה בשיפור איכות השפכים המוזרמים לים: 17 מיליון דולרים בין השנים 1998-2004.

בדו"ח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2006 נאמר כי לאור דרישות בהיתר הזרמה לים ובמסגרת פעילות משותפת למפעלי הקישון מבצע המפעל תוכנית ניטור רב שנתית למימי מפרץ חיפה החל מ-2003. עוד הוסיף הדו"ח כי הקמתם של מתקנים לטיפול בשפכים הביא לשיפורים משמעותיים ביותר באיכות השפכים המוזרמים לים בתקופת הזמן שנבדקה, בייחוד בכל הקשור להזרמתם של מתכות כבדות לים.

בתי הזיקוק לנפט בע"מ (בז"ן)

שנת הקמה: 1936.
מיקום: מתקניה ממוקמים במפרץ חיפה, ברובם על הגדה הצפונית של נחל הקישון.
בעלות עיקרית: קבוצת עופר-פדרמן.
הכנסות עיקריות: מוצרי זיקוק עצמיים מתוקף היותה בית זיקוק הנפט הגדול בישראל (בשנת 2007 הייתה לחברה התעשייתית השנייה בגודלה בישראל במונחים של הכנסות שנתיות).
בעלויות נוספות: 50% מכרמל אולפינים בע"מ ו- 100% אחוז מגדיב תעשיות פטרוכימיה בע"מ.
תחומי פעילות: 3/4 מתוצרת המפעל מיועדת לשוק הישראלי והשאר למדינות ים תיכוניות אחרות.
נתוני הכנסות משוערות: 693 מיליון שקלים רווחים בשנת 2007 שהם כ-3.2 אחוז מסך הכנסותיה.
תשלום מוערך בעבור היטלי הזרמה שחושב על ידי עמותת צלול: בין 22.7 מיליון שקלים ל-95 מיליון שקלים עבור היטל הזרמה של מינימום 4 שקל ממ"ק בשנה או מקסימום 16.75 שקלים לממ"ק.
שפכי המפעל המוזרמים לים בהיתר כוללים בעיקר: מוצרי דלק, שמנים, פחמימנים, תרכובות גופרית, אמוניה.
השקעות החברה בשיפור איכות השפכים המוזרמים לים: 35 מיליון דולר בין השנים 2000-2003.

גם בתי הזיקוק מבצעות במסגרת היתר הזרמה לים תוכנית רב שנתית לניטור מימי מפרץ חיפה. ממצאי דו"ח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2006 מלמדים כי ריכוזי נוטריאנטים (דשנים) גבוהים בפתח הקישון ולאורך חופי המפרץ מהווים סכנה לפריחת אצות במים.

בית זיקוק אשדוד בע"מ

שנת הקמה: 1973, כחלק מבז"ן.
מיקום: אזור התעשייה אשדוד.
בעלות: מ-2006 הופרטה ונרכשה על ידי חברת הדלק פז בע"מ, תאגיד האנרגיה הוורטיקלי הגדול ביותר בישראל.
תחומי פעילות: קיבולת זיקוק של 90 אלף חביות נפט ביום.
נתוני הכנסות משוערות: 372 מיליון שקלים בשנת 2007, שהן 4 אחוז מכלל הכנסות חברת פז.
תשלום מוערך בעבור היטלי הזרמה שחושב על ידי עמותת צלול: בין 6.3 מיליון שקלים ל-26.4 מיליון שקלים מדי שנה עבור היטל הזרמה של מינימום 4 שקלים לממ"ק או מקסימום 16.75 שקלים לממ"ק.
שפכי המפעל המוזרמים לים בהיתר כוללים בעיקר: שמן מינרלי, מוצקים מרחפים, חומרים אורגניים, פנול, אמוניה, מלחים.
השקעות החברה בשיפור איכות השפכים המוזרמים לים: בין 7-10 מיליון דולרים נכון עד לשנת 2006. מהחברה אף נמסר כי בספטמבר 2008 יצוייד המפעל במתקן להשבת גופרית.

מדו"ח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2006 עולה, כי מפעל זה הנו אחד מהמזהמים הכבדים בישראל שלא הציג שיפור במהלך השנים בהן נכתב הדו"ח, למעט טיפול במתכות כבדות. למרות שמשנת 2002 מבצע המפעל תוכנית ניטור ימית בשיתוף "אגן כימיקלים", בשנת 2003 נרשמה עדיין החמרה משמעותית באיכות השפכים שהוזרמו לים.

הדו"ח של "צלול" מפריך את הטענה לפגיעה ברווחיות המפעלים במידה שייגבה מהם היטל הזרמה לים