אוגוסט הארוך

התחממות גלובלית היא אחד מהנושאים החמים ביותר של השנים האחרונות בסדר היום העולמי. האו"ם והאיחוד האירופי מעניקות לו חשיבות מרכזית, וכעת גם ישראל מנסה להקדים תרופה למכה ולשים את הדיון בנושא בראש מעייניה. במסמך ראשון מסוגו שנערך לראשונה על ידי גוף ממשלתי ופורסם היום במסיבת עיתונאים מיוחדת, נראה שגם ישראל אינה חפה משינויי האקלים המתרחשים בגלובוס מדי יום ומהשפעותיהן הנרחבות. ישראל במידה רבה מהווה מעין מיקרו קוסמוס למדינות רבות באירופה בכל המתרחש בתחומה בנושאי הסביבה השונים. מדבריו של המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה, ישעיהו בראור, נראה היום שדווקא מדינות כמו איטליה, למשל, עוקבות מקרוב אחר המתרחש במחוזותינו, מאחר שהן יודעות כי לא יאוחר היום וגם אצלן צפויים שינויים שכאלה. "לצד כל סיכון יש סיכוי", ציין בראור והוסיף כי "אמנם אנחנו לא מושלמים, אך יש לנו ידע רב יותר מהרבה מדינות בעולם".

אין תוכנית פעולה ממשלתית

כשנה וחצי לקח למשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם גורמים בין משרדיים ואקדמיים להעמיד מסמך מקיף הנוגע להיערכותה של ישראל לשינויי האקלים הגלובליים. "מדובר בדאגה אמיתית" ציין השר להגנת הסביבה גדעון עזרא במסיבת העיתונאים, והוסיף כי באופן יחסי התקיים שיתוף פעולה טוב בין המשרדים הממשלתיים השונים בכתיבת המסמך. בעניין זה הדגיש המדען הראשי בראור, שבכל הנוגע למשרד האוצר ולמשרד התשתיות רמת שיתוף הפעולה הייתה דווקא פחותה. מדבריו עולה, כי
במסמך זה אין למעשה תוכנית פעולה ממשלתית אלא רק המלצות ביניים, והוא מצפה כי רק בטווח של שלוש השנים הקרובות יהיו מסקנות מקיפות יותר. עוד הוסיף בראור, כי בכירים במשרד התשתיות ציינו בפניו "שאין למשרד תוכנית למשק האנרגיה המתייחסת להיערכות הנדרשת כתוצאה משינויי האקלים", והוא רואה בכך עוולה ממשלתית המצריכה תיקון מיידי.

יותר חם ביולי וגם יותר מדוזות

מן המסמך החדש נראה כי על דבר אחד מסכימה בגדול קהילת החוקרים העולמית והיא שתופעות ההתחממות קיימות. כ-90 אחוזים אף מרחיקים לכת ומציינים כי הגורם המרכזי לשינוי האקלים הגלובליים המתרחשים בעולם הוא האדם. כשהנחת העבודה של המשרד להגנת הסביבה היא שלפני שיהיה יותר טוב, יהיה כנראה יותר רע, אין זה מפתיע כי התחזיות שיגרמו שינויי האקלים בישראל הן כה מרחיקות לכת: עליות בטמפרטורות, שכיחות עולה באירועי מזג אוויר קיצוניים, עלייה במספר השרבים בכל שנה, עלייה במספר ימי שרב לאירוע, קצב העשרה פוחת ויורד במי התהום בעקבות שנים שחונות והחום הגדול בחודש יולי לעומת אוגוסט – כל אלה הן עובדות קיימות עמן אנו נאלצים להתמודד מדי יום. גם את הופעתן של האצות במימי הכנרת מ-1994 והופעתן הגוברת של המדוזות והדגים הארסיים בשנים האחרונות ניתן להסביר בשינויי האקלים, שכן הם כנראה שורדים יותר מבעבר את עליית הטמפרטורה בכלל, ובים התיכון בפרט.

התחזיות הקודרות לעשורים הבאים רק מחזקות את המגמות האלו ונראה כי תופעות כמו עודף תמותה כתוצאה מחום כבד, כפי שארע בצרפת בשנת 2003, הם לא עניין שיש להקל בהם ראש.

ביטוח הוא שם המשחק

המלצות הביניים של המסמך מדברות בינתיים בעיקר על השלמת הידע בנושאי הסביבה השונים, ביניהם בנושאים הנוגעים למים, חופים, מגוון ביולוגי ובריאות הציבור וזאת במטרה לזהות את הסימנים לשינויי האקלים בהקדם ולהיערך אליהם בהתאם. כמו כן מאמץ המסמך את מסקנות הדו"ח העולמי של UNEP משנת 2006 וקורא לממשלה להתחייב לפיתוח תוכנית לאומית להיערכות לשינויי האקלים תוך ביצוע הערכה של הצרכים הלאומיים.

לכך תוסיפו את הדגש בעניין הביטוח במקרים של פגיעה כתוצאה מפגעי האקלים, "נושא שצריך להתעורר לגביו", לדברי בראור, מאחר שלפיו צפויים אירועי מזג אוויר קיצוניים בישראל, כגון שטפונות או גלי צונאמי, שיגרמו ללחצים כספיים גדולים מצד הציבור בענף זה.

ואם חיפשתם גם קצת נקודות אור, אז עבורכם מציין המדען הראשי בראור כי דווקא המדען הראשי שכיהן לפניו במשרד עוד טוען כי שינויי האקלים בישראל דווקא פנטסטיים לחקלאות הישראלית. בראור סייג זאת ואמר כי צריך קודם כל לדאוג לסבסוד הקרקע בארץ ולא לסבסוד המים, ולהפסיק לגדל גידולים המצריכים הרבה מים כמו בננות. אבל כנראה שבננות הם לא עיקר הדאגות שלנו ב-2008.

צפויים אירועי מזג אוויר קיצוניים בישראל, כגון שטפונות או גלי צונאמי, שיגרמו ללחצים כספיים גדולים מצד הציבור בענף הביטוח