רוכבים אל האופק

בדיון שנערך היום (שלישי) בועדת הפנים והגנת הסביבה אוחדו שתי הצעות החוק בנושא עידוד הרכיבה על אופניים, שעברו כבר בכנסת בקריאה טרומית. מטרת ההאחדה: ייעול הליך החקיקה לכדי הצעת חוק אחת שתעבור בקריאה ראשונה בסוף החודש, בטרם תצא הכנסת לפגרת הקיץ.

ח"כ גלעד ארדן, מיוזמי הצעת החוק הראשונה, וחברי הכנסת חנין ופינס, מיוזמי הצעת החוק השניה, בירכו על הצעד לקדם את תחבורת האופניים בארץ; משרדי ממשלה שונים וגופים נוספים מעודדים אף הם את החוק, תחת הסתייגויות מסוימות, בעיקר בנושאי חובת התקנת מלתחות ומקלחות במשרדים ובאופן שילובם של השבילים בתוכניות המתאר המקומיות. לגבי עניין חובת חבישת הקסדות בשעת הרכיבה החולט כי ייערך דיון נפרד.

"חקיקה אסטרטגית"

הצעת החוק המשולבת קובעת כללים ברורים לגבי מערך השיקולים בסלילת שבילי אופניים בישראל. "הצעת החוק קובעת כי מעתה והילך לא יסלל כביש חדש במרחב העירוני מבלי שלצידו יסלל גם כביש לאופניים" הסביר ח"כ ארדן והוסיף כי הדבר נכון יהיה גם לגבי שיפוצם של כבישים קיימים. ח"כ חנין הוסיף, כי הצעת החוק תבחן את החסמים המפריעים הן למשרדי הממשלה, הרשויות והאוכלוסייה להשתמש בתחבורת אופניים ותאפשר שילוב תכנוני לקידום תשתיות אופניים ומנגנוני שילוב בין אופניים לתחבורה ציבורית, לצד הקמת מערכת תמריצים לעידוד הרכיבה על ידי מקומות העבודה.

"אני רואה בחקיקה זו חקיקה אסטרטגית חשובה מאין כמוה, בייחוד במדינה צפופה כמו ישראל", ציין ח"כ פינס והוסיף, שמלבד לחשיבות הסביבתית והבריאותית של הצעת החוק, יש להכניס לחוק גם את חובת לימוד הרכיבה בגיל צעיר במסגרת בתי הספר וכן לתת את הדעת על בטיחותם של הרוכבים.

"האוצר חי בחלל משלו"

נכון להיום מתנגדים במשרד האוצר להצעת החוק לעידוד הרכיבה על אופניים במסגרת הקיימת וטוענים, כי יש לבדוק את ההצעה במבחן סבירות של עלות מול תועלת. "מטרה חיובית לא מקדשת כל אמצעי" אמר הבוקר אריאל אבלין, רפרנט תכנון ובנייה באוצר. אבלין הוסיף, כי לדעת המשרד העובדה כי לפי החוק אמורה להיות בכל תוכניות המתאר החדשות הוראות לסלילת שבילי אופניים היא החלטה גורפת מדי וכי יש לבדוק את צרכי הציבור ואת הביקוש לאופניים בכל מקום לגופו ולא באופן גורף. בתגובה לדברי אבלין, הטיח ח"כ ארדן באוצר שהם "חיים בחלל משל עצמם", וכי הוא לא מבין מדוע באוצר לא מבינים כי בשל המרחקים הקצרים בישראל צריך להרחיב את השימוש באופנים מעבר לתל אביב וגוש דן ולא למנוע זאת.

גם ח"כ חנין זעם על דברי האוצר, וטען בנוסף שהאוצר ביחד עם משרד הפנים מתנגדים לא רק לחובה הקיימת לפי החוק בתוכניות המתאר, אלא גם להקמתן של מקלחות ומלתחות במקומות העבודה. על אף הערותיהם של חברי הכנסת (ואולי בזכותן), התחייב האוצר להגיש תוך שבוע ימים הערכה בכתב לעלות התקציבית המשוערת של מימוש הצעת החוק תוך לקיחה בחשבון גם של תועלותיה הצפויות.

אופניים - נחלתם של התל אביבים

מבט כללי על שביליה של ישראל מציג הזנחה רבת שנים בעידוד הרכיבה על אופניים בישראל. למרות התמונה הכללית העגומה בעניין, נראה כי בינתיים רק במטרופולין התל אביבי ישנה התקדמות ברכיבה על אופניים במרחב העירוני. מנתונים שהציג גדעון סגל, מרכז נושא האופניים בעיריית תל אביב, עולה כי במשך 12 השנים האחרונות מקדמת העיריה את נושא תחבורת האופניים בעיר ובונה שבילי אופניים ומתקני חניה. "נכון להיום", ציין סגל, "ישנם 88 ק"מ של שבילי אופניים בעיר ומעל ל-2,000 מתקני חניה. מאז 1995 אנו רואים עלייה של למעלה מ-10% בשימוש באופניים לנסיעה לעבודה וללימודים; במספרים הם מגיעים ל- 9,000 איש. למרות הגידול במספר הרוכבים, ציין סגל, שדווקא מספר תאונות הדרכים בהם מעורבים הרוכבים ירד. עובדה זו מסבירה לדעתו את ההנחה הרווחות בעולם שככל שמסת הרוכבים עולה בעיר בעקבות פיתוח התשתיות, אזי גם בטיחותם גדלה.

בהקשר זה ציינה החברה הלאומית בדרכים, הזרוע המבצעת האמונה גם על תכנון פרוייקטים הקשורים בתחבורה, כי הבעיה העיקרית העומדת בפניהם כיום היא היעדר הגשת תוכניות מתאר חדשות הכוללות שבילי אופניים בכבישים קיימים, בהם גם לפי הצעת החוק האמורה לא מתוכנן כל שינוי אלא רק בכבישים חדשים. מכאן הם מוצאים לנכון, שאין בהצעת החוק כל ערך מוסף, שכן לדבריהם גם מע"ץ מעודדת סלילת שבילי אופניים בתוכניות מתאר חדשות המוגשות לנכון להיום.

בהקשר זה העירו ח"כ פינס וחנין כי הקמתם של שבילי אופניים הם סוג של אתנחתא בדיוני ועדות התכנון והבנייה, וכי יש חשיבות רבה להפוך אותן משיקול לחובה שעתידה לשנות את מקומן בסדר היום של דיוני הועדות והמשרדים הממשלתיים.