עונת השפכים נפתחת

הזיהום בנחלי ישראל ובחופי עכו עלה מדרגה גם במהלך השבוע החולף, עקב פיצוץ שהתרחש בקו הולכת שפכי ביוב מהקריות אל עבר נחל גדורה ונחל הקישון, שגרם לתמותת אלפי דגים במורד הנחל. לטענת רשות נחל הקישון, עבודות התיקון שהתבצעו במקום לא הצליחו להתגבר על המשך זיהום הנחל והזרמת הביוב אליו גם יומיים אחרי זיהוי התקלה.

התוצאות העגומות במקום מעידות על הנזק המתמשך שנגרם לנחל הקישון לא רק משפכי התעשייה המטובהרים המוזרמים אליו, אלא גם מתקלות חוזרות ונשנות במערכות הביוב כפי שארעו השבוע, תקלות המקשות על הניסיונות להביא לשיקומו של הנחל.

גם מצבם העגום של חופי עכו גורר אחריו, מלבד לבעיות הביוב המתמשכות, גם בעיות של העדר תקציב ואי לקיחת אחריות על המצב מצד הממשלה. כך קורה שבקיץ 2008 נסגרים לרחצה חופי עכו והקישון עדיין רחוק מלהיות מקום ראוי לרחצה.

הקישון ממשיך להזדהם

מצבו של נחל הקישון, הגדול בנחלי צפון הארץ, ממשיך להתדרדר; כיום מתהדר הקישון בתואר המפוקפק כאחד הנחלים המזוהמים בישראל, למרות פעילויות השיקום המתבצעות בו בשנים האחרונות על ידי המשרד להגנת הסביבה, רשות נחל הקישון ומפעלי האזור ששדרגו את מתקני הטיפול בשפכיהם, איכות מי הנחל עדיין אינה עומדת בתקן הסביבתי שיועד לצורך שיקומו כמערכת אקולוגית בריאה ובת קיימא. שיפור באיכות מי הנחל החל משנת 2001, שהביא לחזרתם של בעלי חיים שנעדרו ממנו עשרות שנים (ביניהם גם אוכלוסיית צבים שנצפתה בו לאחרונה), עדיין אינו מספיק כדי להוציא את הקישון מכלל סכנה. בכנס של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי איכות הסביבה, שנערך ביוני 2008 בטכניון בחיפה, עלה שוב ושוב החשש מתקלות ואירועים חריגים במערכות הולכות השפכים לנחל, המקשות על הניסיונות להביא לשיקומו בימנו ובמהרה.

מקרי זיהום דומים בעבר

מנתונים שפרסם המשרד להגנת הסביבה רק בחודש שעבר עולה, כי כעשרה מקורות זיהום נוספו לנחל הקישון בין השנים 2003-2006, כשמתוכם בשנת 2006 זרמו לנחל שפכים במהלך כל השנה כתוצאה מפגיעה בקו הולכת השפכים במושבים ניר יפה ומלאה שבחבל התענך.

גם במסמך סיכום מצבו של הקישון, שנכתב על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ופורסם בינואר 2008, עולה כי בשנת 2007 היו יותר מ-30 אירועי זיהום בנחל הקישון ובנחל גדורה, ושני אירועי תמותת דגים בנחל גדורה בעקבות אי תפקודן של המערכות לטיפול בשפכים באזור.

כל זאת עוד לפני שהזכרנו את עניין הצלילות בקישון במסגרת השירות בצה"ל והתחלואה הגבוהה במחלת הסרטן שנגרמה לצוללניו, שהביאה לאיסור הכניסה, הרחצה, השחייה, הדייג והצלילה בנחל הקישון החל מ-2002. כל אלה מצביעים על כך, שכנראה גם בטווח הנראה לעין לא יוסרו איסורים גורפים אלה.

מחלוקות כספיות בעכו

ואם הקישון מצטייר כבכייה לדורות, נראה כי גם המצב בחופי עכו לא מסביר פנים. מדיון דחוף שערכה בשבוע שעבר ועדת הפנים והגנת הסביבה, נראה כי בעיית הזיהום המתמשכת בחופי עכו עלולה להביא לסגירתם לרחצה של החופים לחלוטין במשך כל עונת הרחצה 2008. הזיהום שנגרם בחופי עכו - חוף ארגמן וחוף התמרים - ממשיך לקרות כתוצאה מהזרמת שפכים על ידי מתקן לטיהור שפכים (מט"ש) של איגוד ערים כרמיאל, אשר אינו עומד בכמות שפכי הביוב שמוטל עליו לטהר ועל כן חלקם גולשים לנחל נעמן וממנו אל הים.

נחל נעמן, שיובליו העליונים מנקזים את מרכז רכסי הגליל התחתון ונשפכים לים התיכון במפרץ עכו, סבל במשך שנים מגורמי זיהום שונים שהחריפו את הפגיעה בו וכיום אחד משלושת גורמי הזיהום העיקריים בו הוא, כאמור, מט"ש כרמיאל. הפתרון לבעיה, שתלוי בהרחבת המט"ש ב-30 מיליון שקל בטווח זמן של שנה וחצי, הוא מוקד המחלוקת בין איגוד ערים כרמיאל, הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה. גם פתרון הביניים שהציג המשרד להגנת הסביבה הכולל שימוש במאגר לצד מתקן הטיהור לא יושם עקב מחלקות כספית בסך של מיליון שקל, וכך כל הטיפול בהזרמות הביוב החוזרות והנשנות בחופי עכו נותר תקוע.

"לאלפי תלמידים אין לאן ללכת בקיץ"

"מישהו פה מנסה להרוויח את המיליונים שלו על גבם של תושבי עכו ולעשרות אלפי תלמידים אין לאן ללכת בקיץ", כך קרא במהלך הדיון בועדה מנכ"ל עיריית עכו, אוהד שגב, והוסיף כי "המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות הביאו את מתקן הטיהור במודע למצב של גלישת שפכים ועתה הם מתנערים מהאחריות ומגלגלים את הבעיה לרשויות המקומיות".

ח"כ יוחנן פלסנר, שניהל את ישיבת הוועדה, קבע כי אין ספק שמדינת ישראל צריכה לפתור את הבעיה האקוטית בחופי עכו, ולכן הטיל על משרד התשתיות להגיש תוך חודש ימים מתווה לפתרון הרחבת המט"ש. אולם, עד אשר תוגש תוכנית זו וישתפר מצב הזיהום באזור, החליט משרד הפנים להוציא צווי סגירה זמניים לרחצה בחופי עכו בהמלצת משרד הבריאות ושוקל כעת אם להופכם לצווים קבועים.