סוגרים את השאלטר

שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר, עתיד להביא כבר השבוע, כפי שמוסרים גורמים בכירים במשרדו, הצעת החלטה לאישור הממשלה בנושא התייעלות אנרגטית וחיסכון בצריכה. ההצעה, שגובשה על ידי ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל המשרד, חזי קוגלר, ושהיו חברים בה נציגי משרדי הממשלה השונים, עתידה להביא לצמצום בצריכת החשמל החל מ-2009 ולחסכון של למעלה מ-16 מיליון קוט"ש, המהווים כ-20% מצפי צריכת החשמל בשנת 2020. יעדים אלו, שנקבעו ברוח היעדים הקיימים באירופה ובארצות הברית ונוסחו בחלקם בהחלטת הממשלה מפברואר 2008, אמורים לשנות באופן משמעותי את התנהלות צריכת האנרגיה בארץ החל מהמגזר הציבורי וכלה במגזר הפרטי.

מלשכת משרד התשתיות נמסר, כי לפי התוכנית צפוי המגזר הממשלתי להיות הראשון בחסכון באנרגיה, ובנוסף יפעל שר התשתיות יחד עם שרי האוצר והשיכון כדי לגבש מסגרת תקציבית למימון מענקים או הלוואות לרוכשי דירות במבנים מודעי אנרגיה. כמו כן, יוטל על שר האוצר להקציב 50 מיליון שקלים לכל אחת משנות התכנית האמורה או לחילופין סך זה ימומן על ידי צרכני החשמל באמצעות היטל של 0.1 אג' לכל קוט"ש נצרך.

כפי שניסח זאת עו"ד זאב גרוס, מנהל האגף לניהול משאבי תשתית האחראי על ההתייעלות האנרגטית במשרד, "אין מגזר פרטי, ממשלתי או עסקי שלא יושפע מהיעדים של תוכנית 2020. נזדקק לתמיכה ממשלתית כדי שנוכל להמשיך ולקדם את התוכנית הלאה".

מיעדים מנחים ליעדים מחייבים

על אף שהממשלה קבעה שהיעד של 20% התייעלות עד שנת 2020 הוא יעד מנחה בלבד, ועדת המנכ"לים במשרד התשתיות החליטה להגיש תכנית פעולה המבוססת על היעד כיעד מחייב. מדובר ביעד אתגרי המוגדר על ידי בכירים במשרד "כיעד לא פשוט" המחייב את השתתפותו של כלל המשק. במסגרת תוכנית זו יפעלו במשותף משרד האוצר, התשתיות, הגנת הסביבה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדי להעמיד קריטריונים למדידת חיסכון אנרגטי בתחומים שונים הכוללים פרסום, תוכניות חינוך לבתי ספר, שינוי חוקים וייזום תקנות, קידום בנייה מודעת אנרגיה וקידום כלי מיסוי ותקציב.

מטרת כל הכלים היא להעמיד מקורות של כ-500 מיליון שקל לשנה לשוק בין השנים 2009-2013 לפרויקטים בהתייעלות אנרגטית בין מהון עצמי, בין מהלוואות ובין ממכשירים פיננסיים אחרים. החסכון האנרגטי המצטבר הצפוי מתוכנית זו נאמד בכ-50 מיליארד קוט"ש חסכון כתוצאה מפעולות הסברה ופרסום, כ- 55 מיליארד קוט"ש חסכון מתקינת תקנות חדשות (בתוכן נכללות גם התקנות המטפלות במוצרי החשמל הביתיים הנחשבות לזוללות חשמל ומהוות כ-18 אחוז חיסכון מצטבר על פי התוכנית) וכ- 4 מיליארד קוט"ש חסכון מן המגזר הממשלתי והרשויות המקומיות.

לא מכבים את האור בממשלה

החסכון האנרגטי במגזר הציבורי, שהוא אחד מעיקריו הבולטים של טיוטת דו"ח זה, מעסיק רבות את כותביו. לפי נתונים של אגף התקציבים באוצר והחברה למשק וכלכלה, הצריכה הממשלתית לחשמל נאמדת ב- 750 מיליון שקל לשנה, ללא הוצאות משרד הביטחון. צריכת הרשויות המקומיות תפוחה גם היא ונאמדת במיליארד שקל לשנה. לפי התוכנית המוצגת בדו"ח, בטווח של 12 השנים הקרובות, החל מ-2009 החיסכון השנתי בממוצע בשנת 2020 במגזר הממשלתי יעמוד על 150 מיליון שקלים.

בנייה מודעת אנרגיה ולא בנייה ירוקה

הקונסנזוס הבינלאומי גורס כי הטיפול באנרגיה הנצרכת במבנים הוא נדבך חשוב ביותר בכל הקשור להפחתת צריכת האנרגיה והטיפול בפליטות. עו"ד זאב גרוס ממשרד התשתיות פרס תכנית שבמסגרתה, במהלך השנה וחצי הקרובות, יכין משרדו בשיתוף עם מכון התקנים תקן לניהול אנרגטי ישראלי, שיכלול גם שני פיילוטים, בנוסף לתקינת תקן חדש לניהול בנייה. כמו כן, לפי התוכנית האמורה יגבשו שרי האוצר, התשתיות, הבינוי והשיכון מנגנון לקביעת מסגרת תקציבית על בסיס שנתי למימון מענק של 10,000 שקל לכל רוכש דירה למגורים במבנה שאושר כ"בניין מודע אנרגיה."

המענק ישאר בתוקף עד תום שנת הכספים 2012, אז גם יוחלט על ידי אותם שרים אם להמשיך בו או לא, בהתחשב בהשפעה שהיתה למענק על שוק הדירות למגורים במבנים מודעים אנרגיה.

ישראל לעומת אירופה - תמונת מצב

• במרץ 2007 התחייבו ראשי מדינות האיחוד האירופי, הגוש הכלכלי הגדול ביותר בעולם, לממש את תכניתת 20-20-20 עד לשנת 2020, שהיא סינתזה לכל ההחלטות הסביבתיות והאנרגטיות שהתקבלו בעשר השנים האחרונות. המטרה היא להגיע אל צריכת אנרגיה נמוכה ב-20 אחוזים עד 2020, לצמצום בפליטת גזי חממה ב-20 אחוז לעומת 1990 ול-20 אחוז אנרגיות מתחדשות מסך צריכת האנרגיה.
• בהשוואת ממוצע החקיקה והתמריצים של מדינות מתפתחות, ישראל עדיין מפגרת אחרי רוב המדינות המפותחות, למעט בתחום דודי השמש, בו היא הנחשבת לחלוצה בתחום מ-1979 עם 85 אחוזי שימוש, ובתחום התאים הפוטו וולטאיים שתומרץ רק לאחרונה על ידי רשות החשמל.
• מרכיבי העלות של חיסכון באנרגיה נחלקים לשני מרכיבים עיקרים שהם חשמל ודלקים. מאחר וקרוב לשליש מהוצאות החשמל בישראל הולכות למיזוג אוויר בקיץ ולאור העובדה שאין לנו שום מקורות נפט, קיים צורך לאומי בחיסכון באנרגיה לאור עליית מחיריו בעולם.