חוקים הם לפעמים

היום (חמישי) חל יום ההולדת השלישי לחוק שמירת הסביבה החופית, המכונה גם "חוק החופים". אז מה השתנה בשלוש השנים האחרונות? דו"ח שהוציאה החברה להגנת הטבע לרגל המאורע, מלמד כי למרות מספר שיפורים, הרי שהמשרד להגנת הסביבה נכשל ביישום סעיפים הנוגעים לפיקוח ואכיפה, גביית היטלים, מעבר חופשי לאורך החוף והסרת גדרות. בשורה התחתונה, אומרים לנו שם: לא השתנה מספיק.

מורה נבוכים למשתזף המתחיל

חוק החופים גובש כבר בסוף שנות ה-90 ולפני שלוש שנים אושר בקריאה סופית בכנסת. כשעבר, הוגדר על-ידי הארגונים הירוקים כאחד החוקים המשמעותיים ביותר בתחום איכות הסביבה. חוק החופים הביא להקמת "הוועדה לשמירת הסביבה החופית", אשר מטרתה לבחון כל תוכנית בתחום הבנייה על סמך הקרטריונים שהוגדרו בחוק, ולתת מענה לנושאים נוספים כגון זכות ייעול האכיפה, היטל להגנת הסביבה החופית, פגיעה בסביבה החופית ופעילות מערכת הביטחון לאורך החוף.

החוק נועד להגן על חופי ישראל מפגיעת הנדל"ן, ושם לעצמו למטרה להרחיב את הרצועה המוגנת. כמו כן, הוא נועד להקנות זכות מעבר חופשית לכל אחד ואחת מאיתנו. בפעם הראשונה הגדיר החוק במפורש מהו קו החוף; עד אז, ניהלו משרד הפנים ו/או הארגונים הסביבתיים מאבקים בבתי-המשפט מול גורמי הנדל"ן על תחילת נקודת המדידה. האירגונים הירוקים דברו על מהפכה של ממש, אבל על פי מסקנות החברה להגנת הטבע, נראה שהשמחה היתה מוקדמת מידי.

לעתים מתמודדים, לעתים מתעלמים

על פי דו"ח החברה להגנת הטבע, נמצא שהוועדה לשמירת הסביבה החופית מתמודדת כראוי מול לחצי הפיתוח לאורך החוף. מאידך, בתחומים אחרים הנמצאים באחריות המשרד להגנת הסביבה, נכשל המשרד בכל נושא היישום והאכיפה. מאז כניסת החוק לתוקף, נקט המשרד להגנת הסביבה רק במקרה אחד בהליך משפטי כנגד פגיעה בסביבה החופית. לפי החברה להגנת הטבע, הפגיעה בסביבה החופית נמשכת כמעט באין מפריע: מהקמת במות בחופים שבהם נערכים אירועים פרטיים וציבוריים, ודרך פריצת דרכים בחופים.

לטענת מחברי הדו"ח לא הוסרה אף גדר קבועה לאורך החוף במהלך שלוש השנים האחרונות, ולא ננקט אף הליך משפטי כנגד חסימה של זכות המעבר החופשי לאורכו. גם לאחר שהוועדה לשמירת הסביבה החופית גיבשה מדיניות בנושא האירועים בחופים, שעיקרה שלילה מוחלטת של קיום אירועים פרטיים, והנחתה את גורמי האכיפה בנדון, התקיימו אירועים רבים תוך התעלמות מוחלטת מהנחיות אלה. המשרד להגנת הסביבה, לטענת הדו"ח, אינו נוקט כל פעולה למניעתם או לענישתם של גורמים כאלו לאחר מעשה.

מערכת הביטחון לא מקיימת

מערכת הביטחון תופסת שטחי חוף באורך של 31 ק"מ, שמהווים כ-16 אחוזים מאורך חוף הים התיכון . רובם המכריע של שטחי החוף הללו הינם חופים טבעיים ללא עורף בנוי, אולם בשנים האחרונות ניתן לראות עלייה באינטנסיביות השימוש בשטחים הקיימים.

חוק התכנון והבנייה מעניק למערכת הביטחון אפשרות לפעול במנותק ממערכת התכנון הארצית באמצעות הועדה למתקנים בטחוניים. על אף שהחוק מחייב את הוועדה למתקנים בטחוניים להתחשב בהוראות חוק החופים ולפעול לפיו, לא נראה שחל שינוי משמעותי בהתייחסות מערכת הביטחון. קחו לדוגמא, אומרים בחברה הגנת הטבע, את הפרויקט המרכזי שקודם מאז כניסת החוק לתוקף - פרויקט פולינום בחיפה. למרות שלפרויקט זה השלכות משמעותיות על הסביבה החופית, לא מצאה לנכון הוועדה למתקנים בטחוניים להיוועץ עם הוועדה לשמירת הסביבה החופית. בחוק החופים ישנו סעיף המאפשר להטיל היטלים על מתקנים הגורמים לפגיעה בסביבה החופית. הכספים שייגבו אמורים לעבור לטובת מימוש מטרות החוק ושמירת הנקיון בחופים. בפועל, לא הותקנו תקנות המאפשרות לגבות היטלים כאלה, וכך למעשה הסביבה החופית מפסידה משאבים כספיים חשובים.

המשרד להגנת הסביבה: עובדים על זה

תגובת המשרד להגנת הסביבה היתה להפנות אותנו לאתר האינטרנט של המשרד. שם מצאנו מידע על גיבוש היטלי החופים: "במהלך השנתיים החולפות גיבש המשרד להגנת הסביבה, יחד עם אנשי מקצוע ונציגי הארגונים הירוקים, עמדה מקצועית באשר לגובה ההיטל ועל מי הוא יחול. " המטרה, אומרים שם, היא לשחרר את החופים לטובת הציבור. הדיונים עם משרד האוצר להשגת הסכמה על ההיטל מתקיימים, ולפי הכתוב, "בעתיד הקרוב יגובשו ההסכמות הנדרשות (בין משרדי הממשלה, הגופים הירוקים ונציגי מפעילי המתקנים החופיים) על מנת להביא את ההיטל לאישורה הסופי של הכנסת."