ברווזונים למען הכדור

המדענים של נאס"א שולחים ברווזוני גומי להצלת כדור הארץ, בניסיון להבין מדוע הקרחונים נמסים מהר יותר בחודשי הקיץ

הברווזון הצהוב שלכם, הרגיל להשתכשך באמבטיה, יוצא להציל את כדור הארץ. או לפחות להבין טוב יותר איך להגן עליו. מדענים של נאס"א הטילו אל אחד החורים בקרחון יאקובסאהון שבגרינלנד 90 ברווזוני גומי חמודים, בניסיון להבין מדוע הקרחונים נמסים מהר יותר בחודשי הקיץ. אל הברווזונים הוצמדה כתובת אי-מייל למוצאים הישרים של הברווזונים, בתקווה לגלות היכן נחתו.

קרחון יאקובסאהון מוכר בתור הקרחון שהטביע את הטיטאניק ב-1912, וכיום הוא מהווה 7% מהפשרת הקרחונים של גרינלנד. המדענים לא יודעים בדיוק מדוע קצב הפשרת הקרחונים מתגבר במהלך הקיץ, וכאן הברווזונים נכנסים לתמונה. לכל ברווזון מוצמד מכשיר GPS לאיתור זרימת הקרחונים המופשרים ונתונים נוספים, ובנוסף גם פתק עם כתובת דוא"ל והמילים "ניסוי מדעי" ו-"פרס".

מקור הרעיון נמצא באירוע שהתרחש ב-1992. אוניית מסע שיצאה מסין לארצות הברית עם משלוח של ברווזוני גומי איבדה 30 אלף ברווזונים שנפלו אל הים. הם התחילו להופיע בחופים שונים בכל העולם, ועד היום נמצאים ברווזונים מקוריים מאותו משלוח אבוד. המדענים הבינו כי שליחת הברווזונים הקטנים עשויה להיות יעילה במעקב אחרי זרמים באוקיינוסים, ונכון להיום גם על הפשרת הקרחונים והתחממות כדור הארץ.

עד כה לא דווח על מציאת אחד הברווזונים מהניסוי הנוכחי. ד"ר אלברטו באהר, אחד המדענים שהגו את הפרויקט, מאמין כי ברווזוני המחקר עוד יימצאו על ידי דייגים או תושבים הגרים על החוף. "עדיין לא שמענו בנושא אבל זה עשוי לקחת זמן מה עד שמישהו באמת ימצא אותם ויחליט לשלוח לנו דואר אלקטרוני בנושא", הוא אמר. "אלו מקומות מרוחקים למדי כך שאין אנשים ההולכים בהם בכל יום".

עוד על התחממות כדור הארץ:

הפשרת הקרחונים של גרינלנד מהווה סיכון ממשי על הסביבה, מאחר ואם כל הקרחונים היבשתיים ייעלמו, פני הים יעלו בכ-8 מטרים. הפשרת האוקיינוסים הקפואים, לעומת זאת, שהגיעה גם לרמה הנמוכה ביותר השנה, לא משפיעה משמעותית על פני הים.

הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם (IPCC), צופה שהטמפרטורות עלולות לעלות ב-1.4 עד 5.8 מעלות צלזיוס בין השנים 1990 ו-2100.

התחממות עולמית עשויה להוביל גם לתוצאות חיוביות. עליה בטמפרטורות ובפחמן הדו-חמצני באטמוספירה יכולה לעודד צמיחת צמחים. תצלומי לווין מראים כי הפרודוקטיביות של חצי הכדור הצפוני אכן גדלה מ-1982 עד 1991.