תרגיל על יבש

המזרח התיכון וצפון אפריקה - האזורים הצחיחים בעולם - עושים שימוש יתר במקורות המים המוגבלים שלהם, ועד שנת 2050 כמות המים הזמינה לאזרח תעמוד על חצי מהנוכחית; כך לפי הבנק בעולמי במסיבת עיתונאים מהלך סוף השבוע. המצב, הוסיפו מומחים, יגרור לנהירה מהאזורים הכפריים לערים ולהשלכות חברתיות-כלכליות שליליות.

חלקים נרחבים בצפון אפריקה כבר תלויים היום בייבוא חיטה, זאת בגלל שחקלאים מייצרים פחות ואחוז האדמה שאפשר לעבדה יורד. מרוקו, לעומת זאת, מהווה דוגמא לניהול מים יעילמאז שקיבלה את עצמאותה, עם מערכת מסועפת של סכרים כדי "ללכוד" מי גשמים. עם זאת, באזורים החקלאיים מסביב לאגאדיר המצב הורע עם השנים.

ירדן וטוניס דווקא בסדר

איכות המים הירודה כבר הביאה להפחתה של אחוז בתל"ג (תוצר לאומי גולמי) של מרוקו, מצרים, אלג'יריה, וכמעט 3 אחוזים מהתל"ג של אירן, כך לפי נתונים שמסר הבנק. בעקבות הבצורות הצפויות באזור זה (20 אחוז פחות משקעים עד שנת 2050) והאוכלוסייה הגדלה בהתמדה, קורא הבנק העולמי לצעדי רפורמה דחופים.

"אנחנו פשוט חייבים להפחית את כמות המים הנצרכת," אמרה ג'וליה באקנל, מומחית הבנק הלאומי לשימוש במשאבי טבע במסיבת עיתונאים ברבאט, "במיוחד במגזר החקלאי, שאחראי ל-85 אחוזים מצריכת המים."

הבנק העולמי מנה בכללליות מספר המלצות: על חברות שאיבה לטפל באיבוד המים הנוצר על-ידי אידוי ולהשקיע יותר בתשתיות יעילות, ועל חקלאים להשתמש בשיטות השקיה אפקטיביות יותר.

גורמים בבנק העולמי ציינו לטובה את טוניס וירדן כמדינות החזקות באזור בתחום ניהול המים. "לתכנן את העתיד עכשיו זה צעד פשוט יותר מלהתמודד עם משבר מים בהמשך," סיכמה באקנל.