נופל וקם

מחקר חדש טוען: פני הים יצנחו משמעותית בטווח הרחוק. לכל מכחישי ההתחממות הגלובלית: עדיין לא הגיעה העת לחגיגות

גובה פני הים אמור לצנוח במהלך מיליוני שנים, כך שעלייתו הנוכחית, המיוחסת לשינויי האקלים, היא אך הפרעה חטופה במהלך גיאולוגי היסטורי עתיק;. כך, לפי חמשת מחברי הדו"ח המעודכן שהופיע בסוף השבוע בביטאון המדעי Science.

לפי המחקר, הימים הופכים עמוקים יותר ופני הים נמוכים ב-170 מטרים מאז תור הקרטיקון, לפני 80 מיליון שנה בתקופה בה שלטו הדינוזאורים בכדור הארץ. לפני הדו"ח האחרון, הצניחה הוערכה ב-40 עד 250 מטרים.

"קרקעית האוקיינוס 'הזדקנה' ושקעה מטה, לפיכך שקעו גם פני הים. מהלך צפוי להמשך," אומר ברנרד שטיינברגר מהמוסד לחקר גיאולוגי בנורווגיה, אחד מחמשת המחברים של הדו"ח.

אם רק נשרוד את העלייה

מודל ממוחשב המבוסס על הבנה משופרת של תנודות הקורות הטקטוניות בקליפת כדור הארץ, צופה בהמשך העמקה של קרקעית האוקיינוס, ונסיגה נוספת של 120 מטרים בגובה פני הים, כל זאת במהלך 80 מיליון השנים הבאות.

אם גובה פני הים היה צונח כך כיום, רוסיה היתה מתחברת יבשתית לאלסקה – במיקום הנוכחי של מצר ברינג; בריטניה היתה הופכת לחלק מיבשת אירופה ואוסטרליה והאי פפואה היו הופכות ליבשת אחת.

המחקר המסייע להבנת גובה הימים, ממחיש כי לגיאולוגיה תפקיד גדול לצד עידני הקרח, שיכולים לשאוב כמויות נרחבות של מים מן האוקיינוסים אל היבשה. "אם אנו, בני האדם, נתקיים עוד 10, 20 או 50 מיליון שנה, ללא התחשבות בצורה שבה הקרחונים מתפוגגים, הרי שבטווח הרחוק ... גובה פני הים יצנח, לא יעלה", אמר החוקר הראשי, דיטמאר מולר מאוניברסיטת סידני.

במהלך הזמן, סיפר מולר לביטאון בראיון ששודר בפודקאסט, יוותרו מעט רכסים באמצע האוקיינוס, ובזמן שיבשות יזוז, תהיה תזוזה במישורים עמוקים יותר באוקיינוסים. האוקיינוס האטלנטי יהיה רחב יותר אך האוקיינוס השקט יצטמצם.

חילוקי דעות עם האו"ם

אף על פי כן, קצב הצניחה המשוער הוא 0.015 סנטימטרים למאה – לא רלוונטי למול הערכות פאנל האקלים של האו"ם, שמדברות על עלייה של 18-59 סנטימטרים בגובה פני הים עד שנת 2100.
"בהשוואה למה שצפוי עקב שינוי האקלים, הצניחה זניחה", אומר שטיינברגר. ערים ממיאמי עד שנחאי מאוימות על ידי הימים הגואים שיכולים להציף גם מדינות באיים בגובה נמוך באוקיינוס השקט.

הטמפרטורות העולות גורמות לעלייה בגובה פני הים כיוון שהמים באוקיינוסים מתפשטים ככל שהם מתחממים, וקרחונים רבים נמסים אל תוך האוקיינוסים.

כיום, גורס המאמר, יש באנטרקטיקה וגרינלנד מספיק קרח שיעלה את גובה פני הים ב-50 מטרים אם יימס כולו. אם כל הקרח היבשתי ייעלם תוך 80 מיליון שנה, צניחת פני האוקיינוסים הכוללת תהיה של 70 מטרים במקום 120 המטרים הצפויים.

המחקר מאתגר אמונות קודמות שגרסו כי גובה פני הים בתור הקרטיקון היה גבוה ב-40 מטרים בלבד מגובהו כיום, וטוען כי המדידות מניו ג'רזי בארצות הברית לא הבינו את מלוא עצמת הצניחה.
נטען כי מחוז ניו ג'רזי לבדו שקע ב-105 עד 180 מטרים בתקופה הזו, וכי השקיעה הסיטה את קריאת הממצאים.