ווינסטון לא גר כאן יותר

במשך שנים, אם מישהו נזקק ל"זריקת ניקוטין" בפאב גרמני או בבית קפה צרפתי, הוא לא הצטרך אפילו להדליק סיגריה אחת. האוויר במקום היה כה מלא בעשן, שמה שנותר לו לעשות זה רק לפתוח את הפה ולשאוף., היום הכול השתנה, בעקבות כניסתם לתוקף של חוקים חדשים בשני "מבצרי המעשנים" האחרונים באירופה המערבית- גרמניה וצרפת.

פגיעה בחופש, הגרסה הגרמנית

במשך זמן רב התנגדו באופן נמרץ בגרמניה ובצרפת לאיסורים שהטילו מדינות אחרות בנוגע לאכיפת חוקי העישון במקומות ציבוריים. "כשאני שותה בירה, אני רוצה לעשן. אם לא יאפשרו לי לעשות זאת, לא אבוא לכאן יותר", סיכם בעגמומיות הנס דורסמן, איש מכירות ברלינאי, את המצב בו גם בעלי פאבים קטנים מתחילים לחשוש לרווחיותם. "זה חוק טיפשי, שהולך לפגוע באנשים הפשוטים", המשיך דורסמן בעודו עומד בפאב ברלינאי פינתי, שבו פרצופיהם של עשרה מעשנים ליד הבר כוסו בעשן הסיגריות. בעלי הפאב מבטיחים שיפעלו באופן חוקי נגד התקנות בגנות העישון, שלדידם נוגדות את החוקה הגרמנית.

למרות שהתקנות נגד עישון גרמו להגדלת מספרם של הפאבים והמסעדות במדינות אחרות באירופה, בגרמניה ובצרפת טענה זו נפלה על אוזניים ערלות. הצרפתיים והגרמנים רואים בכל ניסיון למנוע מהמעשנים לעשן כפגיעה בחופש שלהם לעשות זאת.

אולם, החל מאתמול (1 בינואר) ב- 11 מתוך 16 המחוזות בגרמניה ייאסר העישון בכל הפאבים והמסעדות, מלבד מקומות בהם חדרים סגורים נפרדים למעשנים. בצרפת, שהעישון בה נאסר בחנויות, במשרדים ובמקומות ציבוריים כבר מה-1 בפברואר 2007, נכנס החוק לתוקפו גם בבארים ובמסעדות בתחילת השנה האזרחית החדשה.

מרד הבסטיליה, סיבוב שני?

בארים מעושנים האהובים על ידי גנגסטרים מלנכוליים בסרטי הפילם נואר הצרפתיים עתידים כנראה להיעלם מהנוף המקומי, אך השינוי האמיתי יצטרך לקרות בדרך בו הצרפתים חושבים על הקפה שלהם. מיליוני צרפתים מתענגים על קפה הבוקר שלהם בשילוב עם סיגריה בעמידה בבאר או בדרך לעבודה. העובדה כי יאלצו לשנות אורח חיים זה גורם לרבים מהם אי נוחות: "אני לא יודע, זה פשוט לא יהיה אותו הדבר. אין יום שאני לא מתחיל בלי קפה וסיגריה" , אומר אלן פליפטי, חשמלאי, בעודו שואף סיגריה בבית קפה בקרבת הבורסה לניירות ערך בפריז.

כ-15 מיליון מעשנים בצרפת מזועזעים מהעובדה שהחוק החדש יחייבם לשלם 68 אירו קנס במידה ויעשנו בבית קפה או בבר. בעלי עסקים יאלצו לשלם מעל ל-750 אירו קנס.

דיכאון תוצרת דויטשלנד

בגרמניה, המצב אינו טוב יותר. כמעט שליש מהגרמנים מעשנים ועד עתה נלחמו מסעדות ופאבים בעקשנות נגד התקנות האוסרות עישון בתחומם, בחלקם מסיבות כלכליות, אך גם מסיבות הקשורות בעברה הנאצי של גרמניה. לאחר שהמשטר הנאצי החל לנקוט באמצעים נגד מעשנים במהלך שנות השלושים, הפך האקט של הצתת סיגריה בימים של אחרי המלחמה לאחד מהסמלים המשחררים שלה. "אתה חייב להרגיש את העשן ואת צחנת הסיגריות באוויר, אחרת זה לא ירגיש נכון. העשן באוויר הוא המפתח לאווירה נכונה" אומר כריסטיאן שולץ, בן 47, בעודו לוגם בירה בפאב ברלינאי מעושן.

אשתו מוסיפה: "אני לא מבינה על מה כל המהומה. מי שלא מעשן מכיר את המקומות בהם מעשנים, ולכן הוא לא חייב לבוא אליהם. ועכשיו, לאן אנחנו אמורים ללכת?"

הפאבים הקטנים בגרמניה היו לאורך זמן "גן עדן" למעשנים, שנדמו למעין מפלט המחוסן מפני מסעות הצלב של מתנגדי העישון. "הרבה מהמקומות הללו צפויים לפשוט את הרגל. אם אני לא יכול לעשן בפאב עם הנס ופריץ, מה הטעם לבוא לכאן?", אומר אוליבר רשאך, עובד משרד בן 38, הנהנה משתיית שנאפס ובירה בשילוב עם קופסת סיגריות. לוקה פרנסיני, פקיד משרדי איטלקי בן 29 המעשן בשרשרת, מסביר כי העלה את מספר ביקוריו בגרמניה, בשל העובדה כי מזה שלוש שנים נאסר העישון באיטליה במקומות ציבוריים סגורים. "אני באמת נהנה להגיע לגרמניה ולעשן פה בחופשיות", מסביר מנסיני, "זה מצער שגם כאן זה הולך להסתיים".