גשר קר מאוד

גשר מקרח, עשוי ממים קפואים שיובאו במיוחד מאנטרטיקה לצורך המיזם, הועמד ביום שני האחרון בבניין המרכזי של האו"ם בניו יורק. המטרה: המסתו, שצפויה להסתיים ביום שני הקרוב, תדגיש את הסכנות הצפויות לכולנו מהמסת הקרחונים המואצת באנטרטיקה.

האמן הנורבגי וביורן סנד הביא את המים הטריים לניו יורק, ועיצב את הגשר לפי מודל של לאונרדו דה וינצ'י. סנד בנה גשר דומה על קרחון באנטרטיקה לפני כשנה, וזה, הוא מקווה, לא יימס לעולם: "העתיד שלנו נמצא מתחת לקרחון הזה; אז אני מקווה שגשר מעליו, בחלק הזה של אנטרטיקה, לא יימס לעולם," אמר סנד במסיבת עיתונאים מחוץ לבניין האו"ם. "הגשר שההוקם כאן אמור להיעלם, כדי לזעוק בפני העולם שאנטרטיקה גם היא נעלמת.

ההמסה החמורה ביותר מזה 30 שנה

הגשר, תשעה מטרים אורכו, מבוסס על מודל "הקרן המוזהבת" של דה וינצ'י מ-1502. בקצהו יוכלו המבקרים לחזות בתערוכה המדרישה את "היופי השברירי" של אזורי הקוטב.

עיתוי בניית הגשר אינו מקרי: יומיים לפני חשיפתו הסתיימו הדיונים בבאלי, בהם הוחלט על מו"מ לניסוח אמנה חדשה שתחליף את פרוטוקול קיוטו. במאי 2007, חשף מחקר של נאס"א כי חלקים נרחבים של הקרח והשלג של אנטרטיקה, שטח השווה בגודלו למדינת קליפורניה, נמס ב-2005 ואז קפא מחדש - ההמסה המשמעותית ביותר מזה 30 שנה. ישנם חוקרים המאמינים כי הערכות האו"ם להמסת הקרחונים זהירות מדי, וכי זו עלולה להעלאות את פני הים בכמעט שני מטרים עד שנת 2100.