נמאס לכם מתרבות ה-WOKE הפוליטיקלי-קורקט? "מתודלקים" היא הסדרה עבורכם

חיילי מארינס וסוכני ביון אמריקאים יוצאים לסכל אירוע טרור אימתני שעלול להחריב את לאס-וגאס. מה כבר יכול להשתבש? ובכן, בהתחשב בעובדה שהם יוצאים למשימה כשהם שיכורים, מסוממים ומתודלקים - כנראה שהרבה; הסדרה החדשה של נטפליקס משולחת רסן וחסרת מעצורים - וזה בול מה שאנחנו צריכים עכשיו | ביקורת טלוויזיה

מתודלקים
מתודלקים | צילום: NETFLIX

בימים אלו, שבהם כל משפט בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות נפתח בצמד המילים "בימים אלו" ומסתיים ב"יחד ננצח", ההרגשה שאנחנו חיים בלופ קלישאתי מאוס בו צביקה יחזקאלי הוא לא פחות מסופרסטאר (מת עליו למי שתהה) חזקה מתמיד. הצורך לאסקפיזם - כן, המילה הזו עוד רלוונטית בחוגים מסוימים - הוא כל כך מתבקש. אז הנה, מצאנו אותו: קוראים לזה "מתודלקים" או באנגלית Oblitirated ("מחוקים" בתרגום לעברית), שעלתה היום בנטפליקס

העלילה של סדרת האקשן הנטפליקסית המטופשת להפליא הזו נמשכת לילה אחד ונפרסת על פני שמונה פרקים שכל אחד מהם הוא פאק'ד-אפ ודפוק יותר מהשני. במרכז: יחידה מובחרת המורכבת מחיילי מארינס וסוכני ביון אמריקאים מסכלת מזימה של טרוריסט רוסי לפוצץ את לאס-וגאס בסגנון הירושימה. כשהמשימה מסתיימת בהצלחה, הצוות המובחר חוגג בלילה פרוע של המון סקס, המון סמים והמון אלכוהול. כאשר מתברר שהפצצה שהם נטרלו היא בעצם מזויפת והאמיתית משוטטת לה בסטריפ המפורסם של עיר החטאים מקזינו לקזינו, חברי הצוות המחוקים, המתודלקים, השיכורים והבלתי כשירים בעליל יוצאים לנטרל אותה - ויש להם שמונה שעות בלבד לעשות זאת.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

לכמה רגעים בפרק הראשון של "מתודלקים" אפשר לחשוב שמדובר בעוד סדרת אקשן כל-אמריקאית עם הטייפקאסט המוכר לעייפה מסדרות אקשן סוג ב' שראינו בעבר בערוץ AXN הידוע לשמצה: ראשת הצוות הסמכותית והשמרנית שסוחבת איתה טרגדיה מהעבר. היא חולקת מתח מיני עם הדושבאג הבלונדיני החתיך שמתחזק בקנאות (שלי כמובן) קוביות בבטן, הלוחם רחב הממדים שמשתמש בכוח הזרוע, הצלפית הלסבית הקשוחה וגיקית המחשבים שסגורה בוואן מול המסכים וחולמת על סקס פרוע וחסר מעצורים עם הדושבאג המחוטב. עד כאן הכול נכון ולפי הספר של ז'אנר האקשן הבלתי כתוב. נקודת המפנה המפתיעה מתרחשת כבר בפרק הראשון ולוקחת את הסדרה למחוזות הזויים ומפוצצים בהומור בלתי מתחסד ובלתי מתנצל. כסדרת אקשן, דווקא סצנות הפיצוצים והיריות, הן משניות ופחות מרתקות לעומת המצבים הקומיים הבלתי אפשריים שהתסריט הפרוע לוקח את הדמויות שלו אליהם.

כמו הצוות, כל פרק בסדרה מתודלק גם הוא באוקטן גבוה ורץ על ספידים, סמי הזיה ומוזיקה קצבית ותזזיתית. הסדרה עושה צחוק מהאומה האמריקאית, שמצטיירת כאן כטיפשה, זחוחה ומנותקת. הסאבטקסט, גם אם הוא מתבטא בסיטואציות קלילות ודפוקות, הוא נדבך שמוסיף קמצוץ של פיקנטיות לסדרה שנראית במבט ראשון שטחית ועוסקת בגוואקמולי מלא בפטריות קסם, גמל שמסניף קוקאין או גרמלין שנולד מתוך הזיה.

הרבה זמן לא ראינו סדרה שקוטלת ושוחטת כל אזכור לפרוגרסיביות ופוליטיקלי קורקט. כן, זו לא הרמה של "הבנים" למשל, אבל לא תמצאו שום דבר קורקטי ב"מתודלקים". האלמנטים הפרועים שמציפים אותה הם ההפך הגמור מכל מה שהורגלנו לצפות בו בשנים האחרונות, לטובה ולרעה. במילים אחרות, מדובר בסדרה משולחת רסן וחסרת מעצורים שהדבר האחרון שעניין את יוצריה הוא לספק לכם מסרים של רב תרבותיות, אהבת האחר ו"סמים זה רע".

"מתודלקים", שהיא לא יותר מ-"צוות לעניין" על סמים קשים, מצטרפת לשורה ארוכה של סדרות שהצופה הישראלי כל כך חייב עכשיו. זו לא דרמה מתחסדת, קומדיה שנונה ובטח שלא אקשן מתוחכם. אין כאן בחירות הרות גורל וכבדות משקל והיא לא מותחן שידיר שינה מעיניכם (כי בואו, מי צריך את זה עכשיו?!). זו קומדיה על טהרת הקומדיה, אקשן על טהרת האקשן עם כל הפיצוצים והשבאנג ובקטע הכי מטומטם שניתן להעלות על הדעת. והכי חשוב: זה פאקינג כיף לא נורמלי. אז בימים אלו, כשנמאס כבר להגיד "בימים אלו", תעשו לעצמכם טובה, צפו ב"מתודלקים" ולכו לצחוק קצת. קצת הרבה.