משחקי הכס: עונה 7, פרק 6: המוות הוא אויב מקפיא וקר
המוות הוא האויב, והפרק מתנהג כמו כל פרק 9 אחר של הסדרה: היכונו לדם, קרח ואש והרבה מהם
**אזהרת ספויילרים**
ברוכים הבאים לפרק 9 של העונה שביעית המקוצרת, הלא הוא פרק 6. בדומה לפרקי 9 קודמים בסדרה בהם חזינו בדברים איומים שקורים, גם הפרק הזה הצטיין בכך והצטרף למסורת העקובה מדם של משחקי הכס בכל הנוגע לפרק האחרון לפני סיום העונה. זוכרים את עריפת ראשו של נד סטארק, החתונה האדומה, הקרב בבלאקווטר? קרב הממזרים? כולם קרו במועד הזה ואליהם מצטרפים גם האירועים של היום. שימו לב, מלא ספויילרים בהמשך.
עוד במשחקי הכס:
הרגעים הכי יפים של סאנסה ואריה
מי מזאבי הבלהות של משפחת סטארק עדיין בחיים?
רשימת חיסול: אז מי נמצא ברשימה של אריה ולמה?
הפרק נפתח בשוט ראשון מיני רבים של אחוות הטבעת עושים טרק בשלג, כלומר לא אלה משר הטבעות אלא ג'ון, ז'ורה, טורמונד, גנדרי ואנשי אחוות הדגלים. כל החבורה יוצאת לחפש מת-חי מהלך כדי להביא אותו הביתה חי (או מת בעצם) לווסטרוז ולשכנע את סרסי שזאת סיבה מספיק טובה להפסקת אש. התוכנית שנשמעה די מופרכת בסוף הפרק מתגלה כמובן במלוא הבעייתיות שלה כאשר בני החבורה מתבוססים בשלג, בקרח ובסערות ערפל משם מגיחים רק דברים רעים עם עיניים כחולות זוהרות, אבל אנחנו נמשיך עם זה כי נותר לנו רק עוד פרק אחד וצריך לזרז את העונה הזאת כבר.
בינתיים בווינטרפל, האחיות סטארק חוזרות לנהל את מערכת היחסים המורכבת ביניהם בדרך שאנחנו מכירים הכי טוב: שונאות סיפור אהבה. חמש שנות נתק לא שינו הרבה והשתיים עדיין לא סומכות אחת על השנייה ולא סולחות זו לזו על התנהגויות ישנות. אריה בלעה לחלוטין את הפיתיון של ליטל פינגר, כועסת על הבגידה העתיקה של אחותה ומאיימת לחשוף אותה בפני הלורדים של הצפון שגם ככה לא מאוד נאמנים לג'ון. אפשר להבין אותם, הוא יצא לחפש זומבים בשלג במקום למלוך. בהמשך הפרק סנסה תגלה עוד על יכולותיה המטרידות של אריה בעלת הפרצופים, תחווה איום רושף מצידה ותבחר בשכל לא להיענות לבקשה להגיע גם למעלה המלך. מי אמר שהסטארקים לא לומדים מטעויות?
במקום סנסה, נשלחת בריאן לייצג את הצפון במעלה מלך ומשאירה את שתי הסטארקיות הכעוסות לבד מול ליטל פינגר, שרק פוד מופקד על הגנתן. לצערנו, המסע של בריאן בדרום מאוד מרחיק אותה מטורמונד וכנראה שגם העונה הזאת לא נראה את הרומן שלהם מתממש. אבל היי, מי צריך את זה אם הכל במילא קורה בראשו של טורמונד? הג'ינג'י הפראי מגלה שגם כלב הציד פגש את האישה הגבוהה בעבר, וזוכה לקבל ממנו את בדיחת הג'ינג'ים הראשונה והמוצלחת יש לומר, של משחקי הכס.
כמה שיחות וסגירת פינות בין דמויות מעלילות לא קשורות אחר כך, הפרק מתחיל לקרות. זה לקח כמעט ארבעים דקות של ברברת על גבול האופרת סבון (בלי להעליב את אחוות הדגלים וגנדרי, אבל זה היה משעמם מאוד) ואנחנו מבינים סופית שאל האור הוא אמיתי: ההר המושלג שהתגלה לסנדור קלגיין באש מופיע מולנו במלוא קרירותו וגודלו, דוב עצום כחול עיניים הורג את בריק והוא מייד חוזר לחיים בזכות תורוס וחרבו הבוערת ושוב מדברים בביטחון על אל האור ומלחמתו במוות, שכן כמו שלמדנו משם הפרק: רק המוות הוא אויב.
ואז, החבורה נתקלת בכמה מתים חיים שמטיילים להם יחד עם מהלך לבן בודד. שימו לב ילדים: בקרב מול הלבנים עדיף להתמקד במהלך לבן ולא סתם במתים חיים, שכן אם הורגים את המהלך, כל הזומבים מתפוררים מעצמם במילא. סנדור קלגיין משתלט על מת חי אחד, אבל הגוויה המעצבנת הזאת מעיזה לצווח בעוצמה אדירה ולא צפויה ודי מהר מתאספים מול הטובים צבא של אלפי מתים חיים ומהלכים לבנים מאיימים.
בינתיים, גנדרי מספיק לרוץ מהר מהר בחזרה לחומה ולהוציא עורב לדאנריז. איך הוא עשה את זה כל כך מהר ובלי שאף זומבי יעלה עליו? ובכן הוא הקשיב לעצתו של סנדור קלגיין והשאיר את הפטיש למשמר הכלב. סתם לא, פשוט אין שום היגיון יותר למרחקים וזמנים בסדרה הזאת. כשהעורב מגיע לדראגונסטון, חאליסי וטיריון בשיחה על מהלכים אפשריים מול משפחת לאניסטר ועל איך ג'ון מסתכל מאוהב על דאני. איזה כיף שהעורב קוטע את כל זה וגורם למלכת הדרקונים לעלות על אחד ולעוף עם שלושתם מהר מהר אל הצפון הרחוק.
אחרי לילה קפוא על הסלע במרכז האגם וכמה הצקות מצד כלב הציד, המתים המהלכים מבינים שהמים קפאו. הם מפסיקים לחכות על גדות האגם ומתחילים להילחם בחבורה. אל דאגה, לא כולם מסתערים ביחד אלא עומדים בתור ומחכים שהחרבות מהפלדה הואלירינית תנפץ אותם אחד אחד. מאוד משכנע כמובן. אבל אז, הדרקונים באים. והו הו, הם באים. בתצוגת התכלית שכבר חזינו בהם, הם שורפים בקלות את המתים המהלכים ומשמידים כמה מאות מהם בלהבות יפיפיות. על הדרך אנחנו מאבדים את אנשי אחוות הדגלים אבל לאף אחד לא באמת אכפת הרי הם סתם ניצבים שהובלו כצאן לטבח. לצערנו, מלך הלילה המקריפ מצליח איפה שהמכונה של קייבורן נכשלה: הרומח הקפוא שלו מפלח בדיוק מושלם את אחד הדרקונים, וזה צולל אל מותו באגם הקפוא בו במקום, ומול עיניה של אמו ההמומה. זה זמן טוב לסגת והחבורה מינוס תורוס שקפא למוות ופלוס מת חי שבוי קופצת מאחורי חאליסי וכולם מתעופפים משם על גבו של דרקון (כאילו שזה אפשרי בכלל שכולם פתאום יודעים ומסוגלים לרכב עליו) ומשאירים מאחורה את ג'ון להלחם לבד.
בדומה לג'יימי וברון בפרק הקודם, גם ג'ון נופל לאגם הקר ומצליח לצלוח אותו ולצאת מהצד השני למרות משקל הפרווה הספוגה במים שמשכה אותו למצולות. לצערו, השטח בחוץ עוד מלא במתים חיים שפחות בקטע של הפסקות רענון מהקרב (טוב נו, הם מתים כבר). בהעדר חילוץ אווירי של דרקון ג'ון נותר שם חשוף לגמרי ובשלבי קיפאון מתקדמים מאוד. ההצלה מגיעה מכיוון קצת צפוי - בנג'ן סטארק, הדוד שהתפקד למשמר הלילה והפך לסוג של רוח רפאים צץ עם סוסו ומסיט את תשומת לב המתים אליו, כשג'ון רוכב הביתה.
למרות הקור הכחלחל שפושט באיבריו, ג'ון מצליח לרכב בחזרה לחומה ומובהל לקבל טיפול במיטה חמה בפיקוח הדודה האוהבת שלו. השניים מסתכלים זה בזה, אוחזים ידיים, ניצוצות של אש וקרח עפים וסוף סוף ג'ון קורא לה מלכתי (רגע אחרי שהוא קורה לה דאני) ומוכן לכרוע ברך. בפעם השנייה הפרק מועלת אותה סוגיה בעייתית: המלכה המיועדת נטולת יורשים או יכולת להביא כאלה. אבל כמו שהיא אומרת, לצרות האלה נדאג שדאני שלנו תשב על הכס. בינתיים הפגנת הנאמנות של ג'ון בהחלט נחוצה לנו, כי צפונה משם המתים המהלכים שולפים את הדרקון המת מהאגם ונחשו מה: העיניים שלו כחולות עכשיו, מאוד.
