כוכב "פאודה" חושף: "התחלתי לאבד את עצמי בתוך כל הדבר הזה"

השחקן המוערך יעקב זדה-דניאל - זוכה פרס אופיר וזוכה כפול של פרס האקדמיה לטלוויזיה - מספר בריאיון ל"הצינור" על ההתמודדות עם הטראומה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, שהובילה להתמכרות לאלכוהול, ואיך מצא משמעות חדשה למרות הכול: "כשאני בצילומים, אני במיצוי המקסימלי של יעקב". צפו בריאיון המרגש

זמן צפייה: 07:56

מאחורי השחקן יעקב זדה-דניאל - זוכה פרס אופיר וזוכה כפול של פרס האקדמיה לטלוויזיה, ומי שביסס את מעמדו עם הופעתו הבלתי נשכחת בסדרה הפופולרית "פאודה" - מסתתר סיפור אישי כואב. בראיון חשוף ל"הצינור", חושף זדה לראשונה את הטלטלה הקשה שעבר לאחר סיום צילומי העונה האחרונה של "פאודה", מאבק שהתעצם בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, ואת הסוד שהסתיר בשנים האחרונות מאחורי הקלעים.

נקודת השבר שהובילה להתמוטטות החלה בביקור טעון בכפר עזה, שם, כפי שהוא מעיד, "פגשתי פעם ראשונה את ה-7 באוקטובר". המראות הקשים, בשילוב חוסר מעש, דרדרו אותו למצב נפשי קשה. הוא החל להסתגר בביתו, כשהוא צורך באופן אובססיבי את דיווחי החדשות והסרטונים הקשים. "הייתי בבית הרבה ורואה את כל החדשות ורואה את כל הסרטונים וזה הכל נכנס ונטמע בי", הוא משחזר את התחושות שהובילו אותו להרגיש "אבוד" ו"לא קשור". החיבור המתמיד לזוועות - "אנשים מתים, אנשים מתים כל היום. חיילים שלנו, אזרחים, סיפורים" - גרם לו, לדבריו, להתחיל "לאבד את עצמי קצת בתוך כל הדבר הזה".

כדי להתמודד עם תחושות האובדן והשקיעה, פנה זדה-דניאל לאלכוהול, ומתאר שגרת יום-יום קבועה שבה היה קונה בירה במכולת וחוזר להסתגר בביתו. "לאלכוהול יש שלושה מצבי צבירה: זה יכול להיות 'היי', זה יכול להיות אלים, וזה יכול להיות דיכאון", הסביר, "כשאני בצילומים, אני במיצוי המקסימלי של יעקב... אני הכי חכם, אני הכי רהוט, אני הכי ברור, אני הכי משימתי... אני הכי הכי בהכול. ביום-יום זה קצת הולך לאיבוד".

את הדרך לריפוי הוא מוצא דווקא בחזרה למקורותיו, בביקור מרגש בכפר הילדים "נרדים" בערד, המקום בו גדל. שם, במפגש עם בני נוער הרואים בו מודל לחיקוי, הוא מגלה כי סיפורו האישי יכול להפוך למקור של כוח עבור אחרים. "בסופו של דבר אתה לא בא להגיד 'אני עשיתי, אתם לא'", אומר אחד הילדים בכפר הטיפולי, "יותר בקטע של - 'אני הייתי במקום שלכם, והנה הצלחתי, אתם גם יכולים'. וזה נותן תקווה לילדים".