נייתן פילדר עשה זאת שוב: "הקללה" היא סדרה מבריקה

אין ביטוי שחוק יותר בשנים האחרונות מ"גאון". כל כך שחוק שהוא נאמר לא פעם בהקשר של אנשים די בינוניים, ומטה. ובכל זאת, התסריטאי, הקומיקאי והשחקן היהודי-קנדי נייתן פילדר הוא באמת גאון, ואם אתם עדיין לא מכירים אותו - זה לגמרי הזמן.

את הפריצה הגדולה שלו עשה פילדר בסדרה "נתן בשבילך", כשהתחזה לקואוצ'ר פיננסי ונפגש עם בעלי עסקים קטנים כדי לעזור להם, כביכול, להגדיל את הרווחים שלהם. הסדרה הגיעה בדיוק בתקופת הפריחה של תרבות הקואצ'רים (שמאז הלכה והתרחבה), והסאטירה של פילדר נגעה בדיוק בנקודות החשוכות של התרבות המודרנית בארה"ב (שמאפיינת לגמרי גם את ישראל).

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• דרמת ריגול חדשה של yes תעסוק במצוד אחר הפושע הנאצי יוזף מנגלה
• 18 שנים אחרי: דיסני מפתחים סרט המשך ל"השטן לובשת פראדה"
• ניסה לזרוק חפץ לבמה - הזמרת איימה בתביעה: "תוציאו את הזבל הזה"

חמש שנים לאחר ההצלחה של הסדרה הזו, הגיעה "חזרה גנרלית" ששמטה את הלסת של כל מי שמבין דבר או שניים בטלוויזיה. בסדרת הדוקו-ריאלטי, יצר הקומיקאי סיטואציות שדימו התמודדות עתידית שמצפה למשתתפים בה, כדי להכין אותם לקראת הדבר האמיתי. הכול נעשה בזיוף מוחלט, במניפולציה על המתמודדים שעוברים תהליך שבסופו אין באמת טוב. למרות הטענות על אכזריות הפורמט - כל פרק הציב מראה כמעט פילוסופית בפני הצופה.

מאז, פילדר הפך מקומיקאי מצוין לסאטירקן מבריק וייחודי בנוף - ולאחרונה הוא חזר עם יצירה נוספת: "הקללה".

"הקללה", שעלתה השבוע ב-HOT VOD וב-NEXT TV, היא יצירה משותפת של פילדר עם בני ספדי ("אופנהיימר"). לעומת הסדרות הקודמות של פילדר, הפעם מדובר בדרמה קומית-סאטירית מתוסרטת לגמרי. הסדרה עלתה ב-Showtime האמריקאית כבר בנובמבר האחרון ומאז הספיקה לקבל את הטייטל של אחת הסדרות הטובות ביותר לשנת 2023.

עלילת הסדרה מספרת את סיפורם של וויטני (אמה סטון) ואשר (פילדר) סיגל, זוג צעיר ובגדול מאוד מוזר, שמנסה ליצור סדרת דוקו חדשה שעוסקת במתן סיוע לקהילה קטנה וחסרת אמצעים בניו מקסיקו (אתם לא טועים, מדובר במיקס של "נתן בשבילך" ו"חזרה גנרלית"). אם בהתחלה נדמה שהבעיות של השניים נובעות מהפער בין הרצון שלהם ליצור משהו סופר צדקני לניסיון של המפיק שלהם להכניס עניין וצהוב לתוך התוכנית - די מהר מתברר שהמצוקות גדולות, מורכבות ומעוותות הרבה יותר.

למרות שמדובר בצמד עשירים שמחפשים עניין אצל האוכלוסיות הכי נמוכות, כולם בסופו של דבר הם עלובי החיים. כמו בסדרות הקודמות של פילדר, גם פה הוא מצליח לייצר קרינג' מוחלט ולהשאיר את הצופה עם איזוה בחילה קטנה מהחיים - ומה שהכי מעניין בכל התיאור הזה, זה שהכול נאמר לחיוב.

כדי להעביר את כל התחושות הללו, פילדר וספדי יצרו סצנות ארוכות שמדגישות את האבסורד של הסיטואציה והדמויות. כבר בפרק הראשון יש סגמנט שלם על איבר המין הקטן של אשר, שמהווה קונפליקט במערכת היחסים שלו עם וויטני. העובדה שזה מפריע לאשתו, מתגלה דרך דיאלוג לפנתיאון בין אשר לאבא של וויטני, רגע אחרי שהם עשו קידוש של שישי. מה שמדהים הוא שהסצנה הזו מנותקת מכל הקשר ואין באמת שום התייחסות אליה בהמשך הסדרה. היא רק עוד סגמנט בתוך בליל האירועים ההזויים שעוברים על הזוג סיגל. בהמשך הם צריכים להתמודד גם עם קללה שהטילה על אשר ילדה מחוסרת דיור כחלק מאתגר טיקטוק.

כמו שהתחזה בעבר לקואצ'ר כדי להגחיך את תרבות המתחזים המודרנית, כך ב"הקללה" מסיר פילדר את המסכה מתוכניות הלייף סטייל הציניות, עמוסות תוכן שיווקי וחסויות, במסווה של שירות פילנתרופי.

אי-אפשר לסכם את עשרת הפרקים של "הקללה" מבלי להתייחס לאמה סטון המצוינת, שמשתלבת בצורה טבעית בתוך העולם המעוות שיצרו ספדי ופילדר. הקריירה של סטון מגוונת, אבל מלאה בעיקר בקומדיות קלילות שנזכרים בהן בשיטוטים נואשים בנטפליקס, אחרי שנגמרים הדברים החדשים והמעניינים לצפות בהם. לא הפעם. סטון מצליחה לגלם את הדמות של וויטני על כל מורכבותיה ולייצר דמות עגולה. אפשר להרגיש כלפי הדמות שלה בוז לצד אמפתיה, גועל לצד חיבה.

לצידה משחקים גם המועמד לפרס האוסקר ברקהאד עבדי ("קאסל רוק"), המועמד לפרס האמי קורבין ברנסן ("פרקליטי אל איי"), אוסקר אבילה ("פינץ'"), קונסטנס שולמן ("כתום זה השחור החדש") ועוד.