"עבריינים" אולי לא מתוחכמת מספיק - אבל היא קולעת בול בפוני

מאז עלתה למסכים שלנו (זאת אומרת, אלו מביננו שלא השתמשו ב-VPN), רשת הסטרימינג של תאגיד דיסני הלעיטה ועדיין ממשיכה להאביס אותנו בתכנים נוספים, ולעיתים גם בלתי הכרחיים, של מארוול ו"מלחמת הכוכבים". אבל בין העונה השנייה של "לוקי" לעונה הראשונה והמעייפת של "אנדור" אפשר ללקט כמה פנינות וסדרות ראויות שלאו דווקא מקבלות את הבמה הראויה. בדומה לנטפליקס, דיסני+ אכן מציעה תכנים מגוונים (יחסית), אך בשונה ממנה יש לה קהל שבוי, שסביר להניח כי 90% מהרצון שלו לשלם על מינוי שנתי של כמה מאות שקלים נובע מהכוונה לעקוב אחרי כל תוכן אפשרי של שני המותגים שהוזכרו בתחילת הפסקה.

יותר מוקדם השנה זו הייתה העונה השנייה והמופתית של "הדוב" שהייתה דוגמה מצוינת לעובדה כי התכנים הנוספים שדיסני מציעה לנו (בלי רעש, צלצולים ויח"צ באמצעות מרצ'נדייז) ראויים לתשומת לב הרבה יותר גדולה מזו שהם מקבלים. הפעם זו סדרת הפשע והמתח "עבריינים". קודם כל תיאום ציפיות: היא אומנם לא עומדת בסטנדרטים של "הדוב", דרמה כתובה היטב ועם תצוגות משחק עוד יותר, אבל בשטח שלה ובז'אנר שאליו היא שייכת, "עבריינים" היא אחת הסדרות האפקטיביות שיצא לכם לראות השנה ומאלה שהכותבים שלהן יודעים בדיוק לאן הם רוצים לקחת אותן.

לכתבות נוספות:

• בתום 118 ימים: שביתת השחקנים בהוליווד הגיעה לסיומה
• הבת של ברוס וויליס מעדכנת במצבו: "אני רואה אהבה כשאני איתו"
• תחת אבטחה כבדה: "סרט הזוועות" הוקרן בפני בכירים בהוליווד

מאחורי הסדרה עומד היוצר ג'יי בלקסון היחסית אנונימי לקהל הישראלי. הוא אחראי על "הגל החמישי", סרט המד"ב בכיכובה של קלואי גרייס מורץ שנכשל כישלון חרוץ. גם צוות השחקנים של "עבריינים" לא יצלצל לכם מוכר, למעט ג'מה ארטרטון, שכיכבה בסרטים כמו "הנסיך הפרסי: חולות הזמן", "ג'יימס בונד: קוואנטום של נחמה" ו"התנגשות הטיטאנים". אז נקודת הפתיחה של הסדרה החדשה לבית דיסני+ היא לא מי יודע מה, בעיקר בגלל יוצר וקאסט אנונימיים למדי עם הצלחות מעטות. אבל בחיים יש הפתעות, ו"עבריינים" היא בהחלט אחת הנעימות שבהן, במיוחד בתקופה הנוכחית שעוברת עלינו.

ניית'ן סטיוארט ג'ארט ("אוטופיה") הוא ג'ו פטרוס, לכאורה אזרח אמריקאי שומר חוק החי בפרבר מנומנם בארה"ב יחד עם בן זוגו ג'ולס ושני ילדיו. ג'ו חולם על חתונה ועל פתיחת ביסטרו בלב השכונה. מתחת לפני השטח מסתיר ג'ו סוד מפוקפק. שלוש שנים לאחר שביצע את השוד האחרון שלו בלונדון עם צוות מיומן, רוצח מסתורי מחסל אותם בזה אחר זה. כדי להגן על משפחתו חוזר ג'ו ללונדון כדי לחבור לחברי הצוות הנותרים ולפתור את התסבוכת שאליה נקלע.

על הנייר הסיפור של "עבריינים" הוא לא מקורי. בלקסון משתמש באלמנטים מוכרים לעייפה מסרטי פשע ושוד שכבר ראינו בעבר - אבל זה בדיוק מה שעושה את הסדרה הזו לטובה. היא לא מתיימרת לתת לכם משהו אחר חוץ מקצת אקשן ומתח עשויים היטב. כן, יש חורים בעלילה והמניעים של חלק מהדמויות כאן מעט טיפשיים, ולמרות זאת "עבריינים" היא סדרה מהוקצעת, מותחת ומלאת אקשן אפקטיבי שיספק אתכם לאורך שמונה פרקים שנעים הלוך וחזור מההווה לעברו של ג'ו ובכל פעם חושפים חלק אחר בפאזל הגדול שנפרש בפני הצופים. הרבה דברים לא ברורים בתחילתה של הסדרה, אך לאט לאט, ככל שהיא תתקדם, תבינו יותר. ישנם מהלכים שתוכלו לזהות מקילומטרים וישנם מהלכים שיפתיעו אתכם.

התסריט שכתב בלקסון מתכתב עם בעיות חברתיות בהקשרים של גזענות ושנאת האחר וחוטא גם בסוג של צלבנות כשהוא מנסה לכוון חיצים לאנשים עשירים ותאבי בצע. בהתחלה היה לכל הדבר הזה פוטנציאל גדול וחלק נכבד מהפרקים (בהתחלה לפחות) הוקדש לנושאים האלו, אך בחצי השני של הסדרה העניין כולו ננטש, ועלילת הצד (הסאב-פלוט) שליוותה את ג'ו נזנחה לטובת קטעי אקשן (ראויים). העובדה שהמסרים של בלקסון מפוספסים לא פוגמת טו מאץ' בהנאה שבצפייה, אבל היה ראוי לתת להם יותר מקום. להציב אדם שחור והומוסקסואל כדמות ראשית בסדרת אקשן זה לא מספיק. בלקסון לא הלך כאן עד הסוף עם האג'נדה שהתיימר להעביר.