מה עומד מאחורי הסדרה שעזרה להציל את נוסעי טיסת "פליי דובאי"?

"תעופה בחקירה" חזרה לכותרות, לאחר שאחד מהנוסעים שהשתלטו על המפגע בטיסה סיפר כי הצליח למשוך בהגאי המטוס בזכות צפייה בה. אז מהו הייחוד של סדרת התיעודית המצליחה, מה קורה במהלכה - ואיך חברת התעופה האמירתית כבר אוזכרה בה בעבר, וממש לא לטובה? כל מה שאתם צריכים לדעת

יניב חיון, שעזר להשתלט על המפגע בניסיון הפיגוע ב"פליי דובאי", בשיחה עם רה"מ נתניהו | איתי בית-און/לע"מ | צילום תמונה ראשית: שאטרסטוק
זמן צפייה: 00:22

"תעופה בחקירה", שמשודרת בנשיונל ג'יאוגרפיק ובדיסני+ ומוכרת גם כ-"Mayday" ו-"Air Crash Investigation", הפכה מאז עלייתה לשידור בשנת 2003 לאחת מסדרות התעופה המזוהות ביותר בעולם. בכל פרק, סדרת התעודה הקנדית הזו לוקחת אסון אווירי אמיתי ומנסה לפרק אותו לגורמים: מהדקות השגרתיות שלפני התקלה, דרך הלחץ בתא הטייס ועד לחקירה שמנסה להבין מה בדיוק השתבש.

אתמול (רביעי), לאחר ניסיון הפיגוע במטוס של חברת "פליי דובאי" שעשה את דרכו מאיחוד האמירויות לישראל, היא עלתה לכותרות פעם נוספת אחרי שיניב חיון, נוסע בטיסה שהיה מבין אלו שהשתלטו על המפגע (ושיקבלו בשל כך את אות הנשיא), נפגש עם שובו ארצה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, וסיפר לו כי הוא ידע איך למשוך את הגאי המטוס בזכות צפייה בתוכנית.

יניב חיון, שסייע לנטרל את הטייס בטיסת "פליי דובאי"
גיבור. יניב חיון, שסייע לנטרל את הטייס בטיסת 'פליי דובאי' | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

השחזורים בתוכנית לא מהווים רק דרמטיזציה של האירועים: הם מתבססים (בין היתר) על תמלילי הקלטות מתא הטייס, עדויות ניצולים וחומרי חקירה, לצד ראיונות, צילומי חדשות וגרפיקה שממחישה את המתרחש בתוך המטוס. כך, כמעט מבלי לשים לב, צופים ותיקים נחשפים במשך מאות שעות למבנה תא הטייס, למערכות המטוס ולדרך שבה צוותי אוויר מגיבים למצבי חירום.

יש אפילו בסיס מחקרי לרעיון שמאחורי הפורמט. מחקר שנערך בעבר באוניברסיטת ניו סאות' ויילס בחן שיטת לימוד של מערכות מטוסים שנבנתה בהשראת "תעופה בחקירה": במקום ללמד מידע טכני במנותק, הסטודנטים למדו אותו דרך תאונות ותקלות אמיתיות. השיטה נמצאה כבעלת השפעה חיובית על הלמידה. זה כמובן לא אומר שמרתון של "תעופה בחקירה" יכול להחליף בית ספר לטיסה, אבל הוא בהחלט יכול להשאיר ידע בסיסי בראש. והחיבור ל"פליי דובאי" עמוק אפילו יותר: בעונה 21 של הסדרה, שודר הפרק "תבנית ריתוק", שעסק בטיסה 981 של החברה. במרץ 2016, ניסה המטוס לנחות בעיר רוסטוב על הדון שברוסיה בתנאי מזג אוויר קשים. לאחר ניסיון נחיתה נוסף, איבד הצוות שליטה - והמטוס התרסק. כל 62 הנוסעים ואנשי הצוות שהיו במטוס נהרגו.

זה אפילו לא המקרה היחיד מהסדרה שמקבל השבוע משמעות חדשה. אחד הסיפורים המטורפים שהוצגו בה הוא טיסה 705 של חברת "פדאקס" מ-1994, שבה עובד החברה תקף אנשי צוות בניסיון להשתלט על המטוס. למרות פציעות קשות, הצוות נאבק בו ואף ביצע תמרונים קיצוניים כדי להוציא אותו משיווי משקל. בסופו של דבר, המטוס נחת בשלום.

בעונה 19 שודר הפרק "רוצח בתא הטייס", על טיסה 470 של חברת התעופה "LAM מוזמביק". המטוס נעלם מהרדאר והתרסק בנמיביה עם 33 בני אדם על סיפונו. אחרי ששללו תקלה טכנית וגורמים אפשריים אחרים, החוקרים הגיעו למסקנה קשה: הקברניט הביא במכוון להתרסקות.

אותה שאלה עלתה שוב בעקבות אסון טיסה 9525 של חברת "ג'רמנווינגס" ב-2015, כשטייס המשנה במטוס נעל את הקברניט מחוץ לתא הטייס - והוביל את המטוס להתרסקות בהרי אלפים. כל 150 האנשים שהיו על המטוס נהרגו במקום. המקרה חשף פרדוקס שנולד דווקא בעקבות פיגועי 11 בספטמבר: דלתות הקוקפיט חוזקו כדי למנוע מתוקפים להיכנס פנימה, אבל מה קורה כשהאיום כבר יושב בפנים?

מעקב אחר טיסת "פליי דובאי
מעקב אחר טיסת פליי דובאי (אילוסטרציה) | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

חשוב לסייג: חיון לא למד להטיס מטוס בואינג מצפייה בטלוויזיה, ומשיכת ההגאים לאחור אינה פעולה נכונה בכל מצב, ואף עלולה להיות מסוכנת עד מאוד בתרחישים אחרים. מי שהשתלטו בהמשך על המטוס והביאו אותו לנחיתה היו טייסים מקצועיים.

במשך יותר משני עשורים, "תעופה בחקירה" עושה דבר אחד שוב ושוב: לוקחת את הרגע שבו הכול השתבש, מפרקת אותו לפרטים ומנסה להפוך אסון לידע שימנע את האסון הבא. אתמול המעגל הזה נסגר בצורה שאפילו תסריטאי הסדרה כנראה שלא היו מעזים לכתוב: הידע עבר מהתרסקות לחקירה, מהחקירה למסך - ומהמסך, ברגע אחד קריטי, בחזרה אל תא הטייס.