"הכול בשבילה" היא סדרה מעוררת מחשבה שקורעת את הלב

בטרם התיישבתי לצפות ב"הכול בשבילה" של BBC, שאלתי את עצמי: למה בעצם שאצפה בזה? למה שבזמן שהמוח שלי רוצה אסקפיזם אני צריכה להיחשף לסיפורה של משפחה שבה אחת הילדות סובלת ממחלה סופנית? הדמויות עצובות - ובצדק - שכן מצבה של הילדה מיתדרדר ואין לה תקווה, ועל ההורים לקבל החלטות קשות. "החיים בזבל", יגיד לעצמו הצופה הממוצע, וככל הנראה יעביר לאיזו מנת ריאליטי מאלחשת, אבל אם תשרדו עד הפרק השלישי תגלו שהיה שווה את ההמתנה.

"הכול בשבילה" ("Best Interests") היא מיני-דרמה חדשה של רשת BBC שנכתבה על-ידי זוכה הבאפט"א ג'ק ת'ורן ("חומריו האפלים") ובוימה על ידי מייקל קיילור ("Chimerica"). אנדרו (מייקל שין, "הסקס של המאסטרס") וניקי (שרון הורגן, "קטסטרופה") הם הורים לקייטי (אליסון אוליבר, "שיחות עם חברים") ומארני (ניאמה מוריארטי, "My Mother's Shoes"). מארני הקטנה, כאמור, גוססת למוות לאחר שאובחנה עם ניוון שרירים וכתוצאה מכך החיים של כל הסובבים אותה "נאלצים" לחוג סביבה.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• הצופים גילו טעות היסטורית באופנהיימר: "זה הרס לי לגמרי את הסרט"
• הזמרת ראתה גבר מכה אישה בקהל - וזינקה מהבמה כדי לעצור אותו
• "נמאס לנו להישרף": פעלולן "הצית" את עצמו כחלק ממחאת השחקנים

שני הפרקים הראשונים הם בעיקר "תיאור המקרה", עם סטיות רבות מידי אל עבר קיטש בנאלי. כך למשל, כל קטעי הפלאשבק עם מארני הם בלי יוצא מן הכלל זיכרונות מופלאים של רגעי קסם קסומים ומשפחתיים: מארני היא ילדה שעל אף מחלתה תמיד שמחה וטובת לבב; המחלה הקשה היא צינורית חמצן באפה ותו לא; היא עושה טיקטוקים ומתלוצצת עם משפחתה, ובגדול כל הסצנות מהעבר נראות כאילו נעשו ב-AI תחת ההוראה: "קיטש הוליוודי בסיסי + ניוון שרירים".

כמו כן, המשחק נותר בהתחלה במחוזות הדשדוש, כשמבטה הדרמטי והנוקשה של הורגן האם לא משתנה כמעט בכלל; האב נדמה כדמות צפויה למדי (סביל ומלא בכוונות טובות); והאחות המתבגרת הזנוחה, ובכן - היא מתנהגת כפי שכל מתבגרת זנוחה תנהג.

אבל בפרק השלישי קורה משהו שמתחיל להצדיק את הצפייה בסדרה: או אז, עלי הכותרת של הפרח מתחילים להיפתח, התשואה מתחילה להניב, ההשקעה של הזמן שנתנו בכדי לקבל את הרקע מתחילה להחזיר את עצמה. בפרק הזה המסע בעקבות האקספוזיציה מסתיים ומרגיש שעכשיו הסדרה מתחילה: הקונפליקטים נהיים מעניינים יותר; הדמויות מקבלות יותר עומק ובכך גם המשחק משתפר, והסדרה מתחילה להעלות גם שאלות מורכבות אף יותר מאלו ששאלנו את עצמנו עד כה.

ההורים של קייטי ומארני עוברים את רוב זמנם בין ייסורים מהמצב של הקטנה לייסורים על ההזנחה של הגדולה. זה מעניין בעיקר כאשר קייטי מתחילה להשמיע את קולה, אבל זה לא קול של "אוף נו, איזה הורים מעצבנים", אלא קול של כל "הילדים עם הצרכים הרגילים" באשר הם, של כל הילדים שהיו צריכים לוותר לאורך כל הילדות שלהם על מה שחשוב להם ושמהר מאוד למדו את מנטרות הילד "הנורמלי" במשפחה עם ילד חריג/ בעל צרכים מיוחדים. "לא משנה", היא אומרת, "הכול בסדר. זה לא כזה חשוב לי. אני אסתדר". מי שגדל ככה יבין.

מאידך, בשלב מסוים בסדרה קייטי מתחילה להילחם ולתפוס מקום, לא רק לספוג בהבנה: היא מעמידה במקום את ההורים ודורשת את זכויותיה - שהן לא שוות בגודלן לאלו של מארני - אלא פשוט מעט "נורמליות"; קייטי מבקשת שלא כל מה שהיא עושה או מרגישה יימדד תמיד כתגובה למצב של אחותה. זה קורה בשתי סצינות עם דיאלוגים חזקים מאוד. מאוד.

הסדרה מעלה שאלות רבות כשהעיקרית היא כמובן מה לטובתה של מארני? האם להשאיר אותה בחיים כשאלו הם חייה? מתי הידע של הרופאים נגמר והניסים מתחילים? האם הורים בכלל יכולים לקבל החלטה של להפסיק את חיי בתם? בדיון משפטי בנושא, שבו בית החולים טוען כי יש "להפסיק את סבלה" של מארני והאם מסרבת, ממונה גם עו"ד שלישי שתפקידו לייצג את מארני; זו גישה מעניינת בפני עצמה, שמבינה שלמרות שהוריה הם האפוטרופוסים החוקיים - וכמובן שהם רוצים בטובתה ואוהבים את בתם יותר מכל דבר אחר - יש נקודות מבט והחלטות שהם אינם יכולים לקבל ב"דעה צלולה", שהסימביוזה ההורית וה"בשר מבשרם" פשוט לא מאפשרים.

נדמה שהסדרה מנסה, ואולי תנסה עוד בהמשך, לגעת בנושאים נוספים, כמו למשל בנקודת המבט של רופאה בטיפול נמרץ ילדים ובמחיר הנפשי הבלתי אפשרי שעבודה כזאת גובה. בנוסף, נראה שיש ניסיון לייצוג של "חריגויות" (עו"ד עם מום מולד בידיים) וכן שאלות מוסריות אישיות, כמו למשל במקרה שבו האם חוברת לתנועת "בעד החיים" שתסייע לה במאבק על חייה של מארני, כשזו אותה תנועה שמתנגדת להפלות (והאם בעד זכות בחירה והפלות).

לאט לאט, הסדרה מצליחה להראות את הניואנסים השונים של הסערה המשפחתית שמכניסה את כל בני הבית למערבולת, אבל גם את המערבולת האישית של כל דמות ודמות. "למענה" מראה איך בשעת משבר כולם דבקים יחד ונלחמים יחד, וגם איך יוצאים מ"הדבוקה המשפחתית" ושומרים על השפיות/על המצפן האישי/על שמחת חיים. האם זה בכלל אפשרי?

"הכול בשבילה", 26 ביולי ב-HOT3 | כל הפרקים זמינים ב-HOT VOD וב-NEXT TV