"בלב התביעה" מלמדת שרפורמה משפטית די נחוצה כאן - ולא כדי למלט את רה"מ מדין

מצלמות הדוקו של yes עקבו אחר כמה פרקליטים בכירים במשך כמה שנים, במהלך עבודתם בין כותלי ביהמ"ש. החוקים הארכאיים שמתגלים, שנראה כי לא השתנו מזה שנים, מוכיחים דבר אחר: המערכת חייבת רענון, ויפה שעה קודם | ביקורת טלוויזיה

"בלב התביעה"
"בלב התביעה" | צילום: נועם אמיר, באדיבות yes דוקו

השנים האחרונות בולטות בביקורת, שלא לומר תיעוב, כלפי הפרקליטות. תחושות שטופחו לאורך הזמן על ידי גורמי שלטון בכירים. ניסיון ההפיכה שהיה פה רגע לפני אירועי השבעה באוקטובר, השכיח את הסיבות האמיתיות שבגללן המערכת צריכה לעבור רפורמה, כמו למשל: מיעוט בהגשת כתבי אישום, קונספציות פנימיות, התקבעות בנרטיבים ישנים - אלה בעיות שגרמו לקורבנות רבים להיפגע שוב לאורך השנים, הפעם מהמערכת שאמורה הייתה להביא את הצדק עבורם.

בין השנים 2023-2019 תיעדו דורית בלר דה בר, ראובן ברודסקי ורוני ריינר את התובעים מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) בעבודתם על תיקים של פשיעה חמורה. התוצאה היא "בלב התביעה" - סדרה בת חמישה פרקים שעלתה אמש (חמישי) ב-yes דוקו. לראשונה, צוות צילום נכנס לחדרי החדרים של פרקליטות פלילית ותיעד את עבודת הפרקליטות על תיקים שהתנהלו בזמן אמת, מה שמספק הצצה חד פעמית ודי נדירה לאותו גוף מעורר מחלוקת.

במרכז הסדרה מספר פרשיות ידועות. המרכזיות בהן: רצח מיכל סלה בידי אלירן מלול, מי שהיה בעלה בעת הרצח; תיק קים אריאל ארד, שנוצלה ונפגעה מינית על ידי הפסיכולוג שלה יובל כרמי; ופרשת מאמן הכדורסל איתמר יצחקי, שביצע מעשים מגונים בקטינים שאימן.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

נפתח עם פרשת איתמר יצחקי: בשנת 2016, הפרקליט שגיא אופיר גיבש הסדר מותנה עם מאמן הכדורסל יצחקי שהודה בביצוע מעשה מגונה בקטין אותו אימן. הסדר מותנה הוא הליך חלופי להליך פלילי, שמאפשר תהליכי שיקום לחשוד ללא עבר פלילי, שביצע עבירות ברף נמוך. עם תום תקופת התנאים ולאחר שעמד בהם במשך שבעה חודשים, יצחקי המשיך לאמן ילדים ובשנת 2021 ביצע את אותה עבירה בקטינים אחרים.

השחרור שלו היא דוגמא קלאסית לאחת ההחלטות המפוקפקות והמעוותות של הפרקליטות. הניתוח של המקרה של יצחקי כעבירה ברף נמוך, "מעידה חד פעמית", מטלטלת ממש. כל הדיוט יודע שפדופיליה היא מחלת נפש שלא ניתנת לטיפול חוץ מסירוס כימי. זה לא עניין שיש בו ספק - טיעון שאפשר להשתמש בו בתיקים של הטרדה מינית או אונס אצל בגירים. אדם שמודה שביצע מעשים מגונים בילד/נער הוא פדופיל, חולה שלא שולט ביצריו ומהווה סכנה לציבור. זה לא עבריין ששיקום יכול לסייע לו, ובטח לא חזרה לשגרת עבודה עם קטינים - זו פצצה מתקתקת.

את החתימה על הסדר מותנה עם יצחקי עשה הפרקליט שגיא אופיר. תיק נוסף של אופיר שעומד במרכז הסדרה הוא פרשת רצח מיכל סלה ז"ל. במקרה הזה, עו"ד אופיר מצליח להביא להכרעת דין חסרת תקדים בנושא אלימות במשפחה: אלירן מלול מוגדר כמי שרצח את אשתו בנסיבות מחמירות - ולכן הוא קיבל את העונש הכבד ביותר שקיים בחוק ויסיים את חייו בכלא. הצלחה אדירה לפרקליט וצדק למשפחה שעברה גיהנום. ועדיין, יש משהו כמעט אכזרי בלצפות בשתי משפחות שתלויות באותו פרקליט, אבל רק אחת מקבלת צדק. אם עו"ד שגיא אופיר לא היה חותם על הסכם עם יצחקי ומשחרר אותו, הוא היה מציל את הקטינים שנפגעו ממנו לאחר מכן וחוסך הרבה כאב למשפחות.

"בלב התביעה"
"בלב התביעה" | צילום: ראובן ברודבסקי, באדיבות yes דוקו

עוד פרשה שמובאת בסדרה והופכת את הבטן היא תיק קים אריאל ארד: ארד הגיעה לפסיכולוג יובל כרמי כדי לטפל בטראומה הקשה שנשאה משנים של הטרדה מינית שחוותה. כרמי ידע בדיוק באיזה עניין מגיעה אליו המטופלת, מה שלא מנע ממנו להתל בה ולהביא אותה כמעט לאותה סיטואציה, שבה היא שוב נופלת קורבן להטרדה מינית ממושכת, הפעם מצד המטפל שלה.

הריאיון של ארד לחדשות 12 נצרב אצל רבים בתודעה. היה בעדות הזו משהו כל כך מזעזע, היא נראתה כמעט כאילו היא חוזרת למקום האירוע ועוברת התקף חרדה אל מול המצלמות. "בלב התביעה" עוקבת אחרי המאבק של ארד והמייצגות שלה לתת לכרמי את העונש המירבי, בזמן שהפרקליטות מתעקשת להתבסס על כך שלפסיכולוג אין עבר פלילי ולכן עונשו צריך להיות מופחת. "ארבע שנים זה לבן אדם בנסיבות הכי חמורות", כלומר אונס. ארד מנסה להסביר שכאשר אדם מגיע לטיפול בטראומה, וחווה את אותה טראומה מהמטפל, שעושה הכול באופן דומה לחלוטין ובידיעה שהמטופל שלו לא לגמרי מודה - זה אונס.

החוקים הארכאיים שלא השתנו ולא הותאמו לאורך השנים לרוח התקופה הם בין הדוגמאות המובהקות לצורך ברענון של המערכת. ואולי במקום הזה יש ל"בלב התביעה" משמעות מיוחדת להזכיר שהרפורמה במערכת המשפט לא נחוצה כדי למלט מאימת הדין את ראש ממשלת ישראל, אלא כדי לעזור להביא את הצדק ולהגן על האזרחים בראש ובראשונה.