מפולת השלגים ב"כוח עליון" היא מטאפורה מדויקת למפולת של חיינו

בימי יולי-אוגוסט, כשהטמפרטורות מרקיעות שחקים ואנחנו נמלטים מהשמש הקופחת (וגם, ובכן, מאימת החדשות שסוגרות עלינו מכל כיוון), הפנטזיה של כולנו היא חופשה משפחתית. זו יכולה להיות חופשה מפנקת באיי סיישל, טיול בתאילנד או כל יעד אחר שמתהדר בחוף ים לתפארת. זו גם יכולה להיות חופשת סקי באחד מהיעדים שבהם השלג מקבל תפקיד ראשי. העניין הוא שבחופשה כמו בחופשה - כל הסודות מתגלים כשאורזים מזוודה ויוצאים לכיוון שדה התעופה.

אם אתה יכול לכסות על זוגיות לא מתפקדת באמצעות שעות ארוכות בעבודה - אזי שבחופשה אין מה שיסיח את דעתך מהמציאות; אם את אומרת שהילדים מתחצפים רק כי הם כל היום מעלים סרטונים לטיקטוק - בחופשה את מגלה שאין באמת כל קשר בין הדברים. משפחה נורמטיבית מחליטה לשבור קופת חיסכון ולצאת לחופשה, ואין לה מושג באיזו צורה היא תחזור - והתובנה הזו היא הבסיס של ההצגה "כוח עליון", וממנה הכול מתחיל.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• הדוקו "שאגת ש"ס" מצביע על אשם אחד בדרדור המפלגה: אריה דרעי
• מרגש, כואב וסוחף: סרט הביכורים של תום נשר ראוי לכל התשבוחות
• בהוליווד מגיבים לפרישה של ביידן: "הציב את העם לפני עצמו"

ההצגה שעלתה לאחרונה בתיאטרון הקאמרי מבוססת על סרט שוודי בבימויו של רובן אוסטלונד, זוכה פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן בשנה שעברה, ועברה עיבוד בימתי על ידי טים פרייס. דורי פרנס תרגם, גלעד קמחי ביים, ויחד הם הצליחו לבנות מחזה שמצליח לגעת בצורה מאוד הומוריסטית בניואנסים העדינים שמתרחשים כשמשפחה נוסעת לחופשה ומתמודדת עם אירועים מפתיעים.

אדם (יניב ביטון) ואשתו אבה (נטע גרטי) מגיעים יחד עם שני ילדיהם (רות סנדרוביץ' ועידו כהן) לחופשה באתר סקי מושלם. בסיום היום הראשון של החופשה, כשברקע אנחנו צלילי מוזיקה אלקטרונית צרפתית שמכניסה לאווירה, הם רואים מפולת שלגים מתקרבת למקום. בהתחלה הם בטוחים שמדובר באירוע מבוקר, ושעוד רגע זה נגמר, הם מצליחים אפילו ליהנות מעוצמת הטבע הפראי שמתקרב אליהם, אבל מהר מאוד הם חושדים שמדובר באסון של ממש ומגיבים בהתאם.

אבה מחבקת את הילדים בכל הכוח ומנסה לגונן עליהם כמה שרק אפשר, ואילו אדם לוקח את הטלפון הסלולרי שלו ובורח מהמקום באימה. דקות אחר כך מתברר שזו הייתה אזעקת שווא, אבל הרגע הזה שבו האב ברח, בשעה שבה הכי היו צריכים אותו, מאיימת על ההרמוניה המשפחתית כולה ועל מערכת היחסים שלו עם אבה.

במשך שעה ו-40 דקות הקל נחשף למערכת היחסים הלא-מאוד-מתפקדת של השניים, ונוגע בשאלות מהותיות על יכולת ההתמודדות של גברים במצבי קיצון ביחס ליכולת ההתמודדות של נשים. ההתבוננות על דמותו של אדם, אותה משחק ביטון באופן פנטסטי, מעוררת הרבה שאלות אישיות והכול נעשה בתיבול קומי טבעי. אז איך אנחנו מתמודדים עם אירוע טראומטי כזה? איך אנחנו מגיבים פיזית כשנדמה שהאדמה רועדת תחתינו? (או כשיש מפולת שלג שמתקרבת אלינו?) האם אנחנו נילחם? נברח? או שאולי פשוט נקפא במקום? שאלות אלו מלוות את המחזה כולו, ומצליחות להשאיר את הקהל מרוכז מצד אחד - ונינוח ואפילו קצת משועשע מצד אחר.

סיפורו של הגבר המודרני

למרות חיבתנו לטקסטים מקוריים וליצירות חדשות שמצליחות לעמוד בפני עצמן (ולא מגיעות מהטלוויזיה או מהקולנוע) - במקרה דנן, זו הייתה הברקה של תיאטרון הקאמרי. למרות האתגר הבימתי לבנות מחזה שמתרכז באתר סקי, זה חיזק את נקודות החיבור האנושית בין בני אדם ברחבי העולם, על אף שלא פעם המנטליות יכולה להרגיש לנו קצת שונה. נכון שהגבר הישראלי היה בצבא, והוא מתמודד אחרת עם מצבי משבר, אבל בסופו של דבר גבר הוא גבר ובעולם המודרני אנחנו מכירים יותר מגבר אחד שבמצב של חשש אמיתי לחייו היה חוטף את מכשיר הסלולר בצרחות ומנסה לברוח.

גם דמותה של גרטי המצוינת, ששמחנו לראות על הבמה, מצליחה לגעת בגילוי לב בפער בין ההתרגשות לפני החופשה הגדולה, לבין מה שקורה בפועל. היא עושה כל שביכולתה בכדי לשים בצד את התחושות הקשות שהיא חווה, אבל מהר מאוד מבינה שאין סיבה להדחיק את האירוע ומתבוננת באומץ על הסיטואציה. היא פוגשת את דמותה של שרלוט, אותה מגלמת אנדריאה שוורץ, שמגיעה לחופשה בסטטוס שונה ממנה, ומודה שלמרות ההשקעה והמאמץ להגיע לחופשה ולבלות עם בני משפחתה - היא עדיין לא מרגישה שמחה.

בהמשך הם פוגשים את סוני, חברו של אדם (יואב לוי) ואת זוגתו ג'ני (שירן בוחניק), והשניים מצליחים להרחיב את נקודת המבט שלהם על הסיטואציה, ולהעניק לצופים זווית נוספת שמסייעת להסתכל על הדברים לעומק - גברים הם לא באמת גיבורים, נשים לא יכולות לסחוב את ניהול המשפחה על הגב שלהן, ולא פעם יש צורך לבצע שינויים בדינמיקה המוכרת ולכתוב את הסיפור מחדש, כמו בסוף המחזה.

אחד הדברים שעזרו להכניס את הקהל לאווירה המתאימה, מלבד הפסקול המוזיקלי הנפלא עליו אחראי אמיר לקנר, זו התפאורה במקום, בעיצובו של ערן עצמון, שלגמרי עשתה לנו חשק ללבוש מעיל גם ביולי ולצאת לטייל על הסט. מלבד זאת, גם עיצוב הווידיאו של עמרי רוזי העצים את חוויית הצופה שרק רצה לצאת לסקי בין ההרים הלבנים.

"כוח עליון" היא האפשרות לצאת לחופשה בלי לעבור בנמל התעופה, לחוות טלטלות רגשיות,או לשמוע ילדים צועקים. ההמלצה שלנו היא לצפות בה בזוג, ואז גם לדבר על זה קצת, כך שבמחיר של הצגה בתיאטרון תרוויחו גם בילוי תרבותי - וגם טיפול זוגי.