הכי קרוב שאפשר לדבר האמיתי: המחזמר משירי קווין הוא בגדר חובה לכל מעריץ

הקירות שקשקו אמש (רביעי) במשכן לאומנויות הבמה בתל אביב - ולא מרעידת אדמה חלילה. 24 שירים מהרפרטואר העשיר של להקת קווין האגדית הדהדו באולם שהיה מלא עד אפס מקום במעריצים מושבעים של הלהקה הבריטית. המחזמר We Will Rock You הגיע לישראל, והביקוש הגדול תבע ממארגני המופע להוסיף הצגות נוספות ללו"ז העמוס גם ככה. ולא בכדי, מדובר באחת ההופעות הטובות ביותר שנחתו בארץ הקודש.

כמעריץ קווין בדמי ובנשמתי, מצאתי את We Will Rock You מרגש, לעיתים עד דמעות. בין שיר לשיר הבליח קולו האלמותי של פרדי מרקיורי, סולן להקת קווין המנוח. כמובן שאין להשוות את קולו האגדי לזה של כוכב המחזמר סטיוארט בראון, אך ללהיטים האלמותיים של קווין יש חיים משל עצמם ותחושת העילוי הייתה נוכחת בכל נאמבר במהלך ההופעה. טוב, לא בכולם, אבל תיכף נגיע למה שהיה פחות טוב.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• העלתה פוסט - ומחקה: האם סלינה גומז הפרה את שביתת השחקנים?
• "עקב שינויים במערך הבטיחות": נדחה המופע של REMA בישראל
• הזמרת שרה "להאמין בניסים" - וזה מה שקרה

במרכז הסיפור עומד גלילאו פיגארו, אחד מילדי הגאגא של כוכב IPLANET, מה שהיה בעבר כדור הארץ. ה-IPLANET נשלט על ידי המלכה הרצחנית (Killer Queen) האוסרת על כל השמעה של מוזיקת רוקנ'רול ברחבי הממלכה ומוחות התושבים נשלטים על ידי טלפונים ניידים והאינטרנט.

גלילאו, שנחשב כמורד חובר לסקראמוש (אם לא הבנתם את הרפרנס, אתם לא מעריצי קווין), נערת גאגא כמותו ומורדת גם כן. יחד יוצאים שניהם לחפש את הייעוד האמיתי של גלילאו תוך שהם חוברים לבוהמיינים, חבורת מורדים המחפשת להחזיר את הרוקנ'רול לשלוט בפלייליסטים ובאלגוריתמים של המוזיקה.

בין כותבי המחזמר נמצא הקומיקאי האנגלי בן אלטון ואכן, הטון הקומי שלו בולט בנוכחותו. על אף שהמחזמר מציג עתיד דיסטופי וקודר, עדיין עולה ממנו חינניות צבעונית ומסוגננת עם בדיחות ואזכורים לתרבות הפופ של ימינו. הטקסטים קלילים ושום רגע אינו נלקח ברצינות מיותרת.

דרך הקלילות המחזמר מעביר ביקורת, לא נוקבת מספיק לטעמי, על כוכבי האינסטנט של ימינו שבהינף אפליקציה הופכים לסטארים בן לילה. בנוסף, הוא מכוון חיצים כלפי תרבות הצריכה ועל האופן שבו האינטרנט מחזיק אותנו כשבויים מול המסכים. שוב, ביקורת רלוונטית אך מכיוון שהיא מועברת דרך פילטרים קומיים, חלק מהמסרים עוברים מעל לראש וחבל.

אולי זה קשור למיקום שלי באולם אך הסאונד במשכן לאומנויות הבמה הרגיש צורם לעתים, במיוחד בטונים הגבוהים של הזמרים. זה לא גרע מגודל החוויה אבל מדי פעם הבליחה איזו צרימה שם וטון של גיטרה נעלם פה.

המחזמר עושה כבוד גדול לאמני הרוק והפופ הגדולים של העבר. בין שמותיהם של ג'ימי הנדריקס וג'ון לנון, מוזכר שמה של עופרה חזה ז"ל. לבסוף, מוזכר שמו של פרדי מרקיורי, המלך הבלתי מעורער של להקת קווין. להיפך ממחזות זמר אחרים בסגנון "מבוססים על שירי להקת או זמר כלשהוא", We Will Rock You שם במרכזו את להקת קווין.

חוץ משיריה המופלאים, המחזמר מתייחס לנוכחותה של הלהקה בעבר ועל השפעתה לדורי דורות. כך, לרגע אחד, משתלטת על גופו של גלילאו רוחו של פרדי מרקיורי וברגע אחר, סקראמוש מבצעת סולו גיטרה בשיר We Will Rock You. אין כאן שימוש בשירי הלהקה בלבד, קווין היא ישות המרחפת מעל המחזמר כולו וארבעת חבריה אף מתוארים כנביאים, לא פחות.

בשורה התחתונה מדובר במחזמר מושקע, עם תפאורה מרשימה ומשחקי תאורה משגעים. 55 שחקנים ורקדנים מקפצים הלוך ושוב על הבמה בכוריאוגרפיה מתוזמנת להפליא, והקהל נסחף איתם לתוך אקסטזה רוקנרולית משגעת, כיפית ומצחיקה (אפילו הביטוי "בלבולי תחת" נזרק לאוויר). אם ישבתם אתמול במשכן לאומנויות הבמה בתל אביב, הרגשתם את רוחו של פרדי מרקיורי מרחפת שם. בטוח.