פר? ארבעה!

גם בלי השור רפאל נדאל, נבחרת הדיוויס של ספרד גדולה בכמה מידות על ישראל. רועי פרייס עלה על חימר ובחן לעומק את היתרונות והחסרונות של ארבעת החובטים הספרדים

קפטן נבחרת הדיוויס הספרדית, אלברט קוסטה, איבד לאחרונה בגלל פציעות את שני הסטארים הגדולים שלו – רפאל נדאל, המדורג שני בעולם, ופרננדו ורדאסקו (9). אבל העומק של החובטים הספרדים – לא פחות מ-12 שחקנים המדורגים במאיה הראשונה – פשוט מעורר קנאה. וזה לא מקרי; כבר שנים שאקדמיות הטניס בספרד מייצרות באופן שיטתי שחקנים כמו רובוטים – החל בחוזה היגראס, דרך אלכס קורצ'ה והקפטן הנוכחי אלברט קוסטה, ועד רפאל נדאל – שזהים בתכונותיהם הטניסאיות כמעט לחלוטין. חבטת כף יד אדירה לצד חבטת גב יד בינונית ולפעמים אפילו ממש גרועה, כושר גופני עילאי, משחק רשת חלש מאוד, וכמובן – ההתמחות במגרשי חימר. רגע לפני המפגש ההיסטורי של ישראל מול השור הספרדי בחצי הגמר, הגיע הזמן להכיר לעומק את רביעיית הכוכבים של קוסטה.

טומי רוברדו, 16 בעולם

טומי רוברדו, בן 27, נמצא בסבב המקצועני מאז 1998, אז היה בן 16 בלבד. רוברדו, שנקרא בשם טומי על שם קונצרט הרוק של להקת The Who, החל להשתתף בתחרויות בסבב הפיוצ'רים ואפילו ניצח את מראט סאפין, שדורג 25 בעולם. את הקפיצה המשמעותית שלו עשה רוברדו בשנת 2001, אותה התחיל במקום ה-111, וסגר ב-32 בזכות הישגים כמו רבע גמר הרולאן גארוס, שמינית גמר אליפות ארה"ב, זכיה בטורניר סופוט בפולין וחצי גמר בפלרמו, איטליה. איך לא, כל הטורנירים, פרט לאליפות ארה"ב, התקיימו על מגרשי חימר. לדירוג השיא שלו, 5 בעולם, הגיע בספטמבר 2006 אחרי שזכה בשני טורנירים של סבב המאסטרס. ניחשתם נכון, שניהם היו על חימר. רוברדו, שמעולם לא עבר את רבע גמר היחידים בטורניר גרנד סלאם, הוא שחקן זוגות מצוין ואפילו נחשב כסוג של כבשה שחורה עבור אנדי רם ויוני ארליך. רוברדו ניצח את אנדיוני שלוש פעמים בארבעה מפגשים, עם שותפים אחרים, ורשם עוד שני ניצחונות על אנדי רם ומקס מירני.

דוד פרר, 19 בעולם

דוד פרר הוא שחקן החימר הקלאסי: חבטת כף יד מעולה, זריזות ובעיקר כושר גופני מהטובים בסבב מאפשרים לו לשלוט במשחקים שלו באופן כמעט מושלם. מצד השני, לפרר יש בעיה בעיקר בעוצמה, במשחק הרשת ובחבטות ההגשה. לכן, לא מפתיעה העובדה שההישג הכי גדול והחד פעמי שלו על מגרשי הדשא בווימבלדון הוא שמינית גמר בשנת 2006. פרר, 27, שבילה יותר משנה בחמישייה הראשונה בעולם, פרץ לסבב העולמי בשנת 2000 אחרי שזכה להתאמן כנער באקדמיה לטניס של חברו לסגל חואן קרלוס פררו. בשנת 2009 הוא לא הצליח לזכות באף תואר, למרות שני גמרים אליהם הגיע. למרות שהוא כבר לא ילד, רשם פרר עשר הופעות בלבד בגביע דייויס, הראשונה שבהן לפני שלוש שנים.

חואן קרלוס פררו, 21 בעולם

חואן קרלוס פררו, שהוזעק להחליף את רפאל נדאל הפצוע, הוא הטניסאי בעל הקריירה המרשימה ביותר בסגל הספרדי בהיעדרו של המדורג 2 בעולם. פררו הוא אחד הטניסאים הלא רבים בסבב שהגיע לפחות לרבע הגמר של כל טורניר גרנד סלאם, כולל זכיה ברולאן גארוס ב-2003, גמר אליפות ארה"ב באותה השנה ואפילו נשימת אוויר פסגות של חודש וחצי במקום הראשון בעולם. אז למה שש שנים לאחר מכן הוא מזומן לנבחרת הספרדית רק כברירת מחדל של הקפטן אלברט קוסטה? פציעות בברכיים ובצלעות דרדרו אותו ב-2004 לאזור המקום ה-30 בעולם, שם שהה קרוב לארבע שנים – שבמהלכן ביצע עסקת נדל"ן גדולה כשרכש בניין מגורים והפך אותו למלון – עד שהגיעו בסוף 2008 פציעות נוספות בפרק כף היד, בכתף ושוב בברך שהשביתו אותו ממשחק לכמה חודשים והובילו בתחילת השנה לפגישה לא נעימה עם המאייה השנייה בטניס העולמי, לראשונה אחרי כמעט עשור. אחרי הנפילה הגדולה, פררו, אוטוטו 30, רצה כבר לפרוש בתום העונה, אלא שרבע גמר ווימבלדון וחזרה לטופ-30, גרמו ל"יתוש", כפי שהוא מכונה בשל מהירותו ויכולותיו הפיזיות, לשקול את הפרישה מחדש. לפני שמונה שנים פתח פררו בית ספר לטניס על מנת לקדם כישרונות בני 14-21.

פליסיאנו לופז, 34 בעולם

פליסיאנו לופז זכה רק בטורניר אחד בכל הקריירה שלו, וגם זה קרה לפני חמש שנים בווינה, ומעולם לא עבר את רבע הגמר בטורניר גרנד סלאם. גם דירוג השיא, 20, אליו הגיע לפני קצת פחות מחמש שנים, לא מרגש במיוחד. אבל לופז הוא סוג של עוף מוזר בטניס הספרדי, בלי קשר לעובדה שכיכב לאחרונה באופרת הסבון ספרדית "לוס סראנו" בתפקיד עצמו: הוא מתנשא לגובה 1.87 מטר, ניחן בחבטות הגשה מהירות במיוחד ואפילו משחק רשת מצוין. בזכות התכונות הללו, לופז הצליח לשבור בשנת 2005 שיא כשהיה הספרדי הראשון אחרי 33 שנים שמגיע לרבע הגמר בווימבלדון. ועדיין, ללופז יש גם כמה מגרעות ספרדיות ברורות, בעיקר חבטת גב היד שלו, שעליה אמר שדר הטלוויזיה האמריקאית, ג'ימי אריאס, כי "זו חבטת גב היד הגרועה שראיתי מימיי של שחקן שנמצא ב-50 הראשונים בעולם".