שבע השנים הטובות

הוא ראה כמו כולם את הנסיקה של רפאל נדאל בעודו במשבר מתמשך, אבל היציבות, השקט, והצניעות הפכו את רוג'ר פדרר לטניסאי הגדול בהיסטוריה, שהגיע ל-14 תארי גרנד סלאם תוך שבע שנים – שש פחות מפיט סמפראס

"הוא פשוט שחקן ענק, ומתנה לעולם הספורט. לא משנה מה יקרה מהיום, הוא יפרוש כגדול מכולם"

"הרבה אנשים אומרים שעדיף מזל משכל. אני מעדיף להיות רוג'ר פדרר מאשר בר-מזל"

את הדברים הללו אמרו שני ענקי הטניס של שנות ה-90, פיט סמפראס ואנדרה אגאסי, על רוג'ר פדרר, אחרי שהוריד מהגב שלו את הקוף הענק שרבץ עליו בשנה האחרונה, והשווה את שיא 14 הזכיות בגרנד סלאם של "פיסטול פיט". ובאמת, מה אתה צריך יותר בחיים כששני האנשים שחולקים ביניהם 22 תארי גרנד סלאם מפרגנים לך ככה, וכשבבנק שוכבים קרוב ל-50 מיליון דולר? אז זהו, שאצל הטניסאי השוויצרי תמיד צריך. את האימון הבא, את המסע לגביע ה-15 שמחכה ב-22 ביוני, יום פתיחת טורניר ווימבלדון, ובעיקר את המקום הראשון בדירוג העולמי שהוא כל כך אוהב, וממנו הוא כל כך רחוק כרגע.

יציב, שקט, צנוע וסולידי

הביטוי "מתנה לעולם הספורט" לא יצא לפיט סמפראס מהפה במקרה. האמריקאי ודאי נזכר בשנת 2001, אז קיבל בראש מהשוויצרי האלמוני בן ה-19, ועוד על המשטח החביב עליו בווימבלדון בו זכה בשבעה גביעים. אולי כבר אז הוא ראה את מה שקברניטי ה-ATP יבינו כמה שנים מאוחר יותר: רוג'ר פדרר הוא הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לטניס, ולא רק בגלל המשחק הפנומנלי שלו. מפני שבעידן של סבב חוצה עולם וסופר-אינטנסיבי, עם דמויות שנויות במחלוקת כמו מראט סאפין ואורחים לרגע כמו גוסטבו קוארטן, מרסלו ריוס ודוד נלבנדיאן, הספורט הלבן חייב איש כמו פדרר.

פדרר הוא טניסאי יציב, שקט, צנוע וסולידי. ממש לא הטיפוס שיתווכח עם שופטים, יבלה במועדונים, יסע במכוניות פאר או יצא עם דוגמניות נוצצות. טניסאי שמשלב באופן מושלם מגוון חבטות רחב ומאוזן בטכניקה קלאסית, שגורמת לקהל להיסחף אחריו. בעיקר הקהל מבוגר, שנמצא בסכנת בריחה מתמדת מהענף ונשאר בו בעיקר בגלל סגנון המשחק וההצלחה המתמדת של פדרר, ההפך המוחלט מיריבו המושבע רפאל נדאל. שני היריבים הם בעלי גובה ומשקל זהים (85 קילוגרם על פני 1.85 מ'), אבל מבנה הגוף, הורסטיליות והסגנון של פדרר לעומת הליקויים של נדאל בחבטת גב היד ובמשחק הרשת, מטים את הכף לטובתו של השוויצרי. לפחות מבחינת אהדת הקהל.

אחת הדוגמאות לסגנון חייו של רוג'ר (שם שניתן לו על ידי אימו הדרום אפריקאית, ולא רוז'ה או כל גרסה אחרת שמנסים להדביק לו) היא מערכת היחסים עם שחקנית העבר מירקה ואוורינץ', אותה הכיר באולימפיאדת סידני 2000 כשהיה בן 18 והיא בת 22. מאז ועד היום שומרים השניים על מערכת יחסים יציבה, כשמירקה, מנהלת יחסי הציבור של רוג'ר, מקפידה להגיע ולהנות מזרקורי המצלמות מידי משחק. באפריל השנה הם נישאו באירוע צנוע ומצומצם, כיאה לאופיו הצנוע של פדרר. השוויצרי ייסד גם את "עמותת רוג'ר פדרר", שעוסקת בעזרה ארגונית וכלכלית דרך הספורט לילדים מוגבלים וילדים ממדינות מתפתחות.

הקדים את סמפראס בשש שנים

כדי להבין מעט את הגדולה של האיש, צריך להיכנס לעומקן של הסטטיסטיקות יוצאות הדופן שלו, ולראות שכמעט בכל קטגוריה הוא מחזיק בשיא. פדרר בן ה-27 השווה את שיאו של פיט סמפראס כשזכה ב-14 תארי גרנד סלאם ב-24 הטורנירים האחרונים שלו ובפחות משבע שנים, לעומת פרק זמן של 13 שנים של סמפראס. המדורג מספר 2 בעולם השווה גם את שיאו של איוון לנדל הצ'כי, כשהגיע לגמר גרנד סלאם מספר 19 שלו, כשמתוך 16 האחרונים הוא החמיץ רק אחד בהפסד לנובאק דיוקוביץ' בחצי גמר אליפות אוסטרליה אשתקד. כמו כן, הזכייה באליפות צרפת הפתוחה היתה התואר ה-59 בקריירה שלו, והפכה אותו לשחקן השישי בהיסטוריה שמשלים זכיה בכל ארבעת הגרנד סלאמים, והשמיני שמגיע לארבעה גמרים רצופים ברולאן גארוס.

שנת הקאמבק

רגע הניצחון, בו איש הקרח השוויצרי נשכב על החימר והתחיל לבכות, לא הגיע משום מקום. מבחינת פדרר, זו היתה סגירת מעגל של השנה וחצי הקשות בקריירה שלו. תקופה שהחלה אחרי הזכיה באליפות ארצות הברית בסוף 2007, כשהדיבורים הבלתי נגמרים על השוואת שיאו של סמפראס הפכו למכבש לחצים. פדרר הראה לכולם שגם הוא בסך הכול בנאדם, וסבל מכושר רע במיוחד כשהוא לא מצליח לזכות באף אחד משלושת הגרנד סלאמים הראשונים של העונה, כשהבולט בהם היה ההשפלה לנדאל בגמר רולאן גארוס 2008 תוך שעה ו-47 דקות, ואיבוד המקום הראשון בדירוג העולמי אחרי 237 שבועות רצופים.

ההפסדים בסבב ה-ATP לשחקנים כמו אנדי מארי ו-נובאק דיוקוביץ' הצטברו, ופדרר הודה בחודש מרץ שהיכולת החלשה שלו נבעה ממחלת הנשיקה ומהרעלת מזון. אבל פדרר הבין שמבחינה מנטאלית הרבה יותר קשה לחזור לשיא, כאשר לא הצליח לזכות בטורניר בסבב המאסטרס במשך כל שנת 2008, לראשונה מאז 2003. המשבר היה כל כך עמוק, עד שפדרר לא נספר כלל כאחד המועמדים לזכיה באליפות ארצות הברית, למרות שהגיע אליה עם ארבע זכיות רצופות בטורניר.

אבל דווקא שם הקאמבק המיוחל הגיע, ופדרר הצליח לנצח את אנדי מארי בגמר קליל למדי. בדיוק כמו בגמר רולאן גארוס מול סודלרלינג השבדי, הוכיח שבמאני-טיים רק נדאל בשיאו מסוגל לנצח אותו. עכשיו, כשהספרדי נמצא בתקופה קצת פחות טובה סובל מפציעות, פדרר הוא המועמד הודאי והיחיד לזכיה בווימבלדון הקרוב, ולשבירת שיא הזכיות של פיט סמפראס וג'ימי קונורס באליפות ארצות הברית. אולי אז הוא כבר יוכל לשחק טניס בשקט.