מי צריך להיות מאמנה הבא של בית"ר ירושלים?

מאמן כדורגל בישראל הוא מקצוע אומלל למדי. אתה אוהב את המשחק (במקרה הטוב), הכסף בכלל לא רע (במרבית המקרים, לעתים הוא ממש טוב), אתה גם זוכה לפרסום (הרבה יותר ממה שמגיע לך), אבל לצד כל היתרונות הללו התקשורת בדרך כלל מחפשת לחסל אותך, האוהדים במקרים רבים דורשים את ראשך, ובעלי הקבוצות כמעט תמיד ימהרו לפטר אותך.

איציק קורנפיין הוא לא בעלים של קבוצה וספק אם הוא מיהר לפטר את יצחק שום. הקדנציה השניה של שום היא כשלון טוטאלי וגם הראשונה, המוצלחת עם הדאבל, הסתיימה בכשלון מר (ויסלה קראקוב). כמובן שקורנפיין יכול להאשים בעיקר את עצמו בכשלון המאמן. הוא מינה אותו והחליט להיפטר מראובן עטר, אבל זו היסטוריה. קורנפיין עכשיו צריך להחליט מי ה"אומלל" הבא שצריך לאמן את בית"ר. עד סוף העונה אין סיבה שזה לא יהיה דוד אמסלם. כמובן שלשחקן העבר המשמש גם כמעין סמל לא מגיע גורל של אומלל, אך כנראה שחייו של אמסלם לא יהיו קשים כל כך. הוא מגיע בנקודת שפל וגם כך הוא לא צפוי להמשיך לשמש כמאמן ראשי מעבר לסיום העונה. מבחינתו זו תהיה השתפשפות שיכולה מאד להועיל למרות שגם אם יצליח, כפי שכבר צוין, אם יחליט להמשיך להיות מאמן בכדורגל הישראלי צפוי לו גורל אכזר למדי. כמו לכולם.

בבית"ר הגורל הזה אכזר במיוחד. מאז שאלי אוחנה עזב את הקבוצה בפתאומיות לפני ארבע וחצי שנים, כשארקדי גאיידמק מבלי להכירו הטיל ספק בכושר מנהיגותו, בית"ר החליפה כבר שבעה מאמנים. אשמים בכך היעדר תרבות הספורט בישראל והאוהדים הבית"ריים. הם אלו שלא נותנים כמעט לאף מאמן לעבוד. הוסיפו לכך תקשורת, ברובה רדודה וצמאת דם, ותבינו מדוע קברניטי הקבוצה חשים לחץ תמידי להחליף.

ספק אם יש משהו לעשות בנוגע לכל התופעות השליליות הללו, אך אולי מי שיכול בכל זאת לנסות לעשות משהו שונה הוא דווקא קורנפיין. הבוס הנוכחי נמצא כיום בעמדת כוח מיוחדת למרות שאינו בעלים. סביר להניח שהוא יחליט מי יהיה הבעלים הבא של בית"ר, בוודאי אם הקבוצה לא תיגש לפירוק. אך גם אם כן, נדמה כי הוא היחיד בעל המנדט מהסביבה כולה (אוהדים, תקשורת, אולי אפילו בית המשפט) להחליט מי יהיה האיש שייקח את בית"ר. כנראה שקורנפיין ימשיך לתפקד כמנהל גם תחת הבעלים הבא.

ולכן, קורנפיין יכול לעשות מעשה. להביא מאמן ולהחתים אותו להרבה מאוד שנים. להחליט מי האיש שהפילוסופיה, הרקורד וההתנהגות שלו מתאימים לבית"ר, ולהחתים אותו לפחות לשלוש עונות. לפחות. אם לא עכשיו אז בסיום העונה. אז מיהו האיש שכדאי לו להחתים?

דרור קשטן >>>

מאמן מעולה. רב הישגים, בעיקר בבית"ר, שם זכה בשתי אליפויות ושני גביעים. קשטן מגיע אחרי הכשלון בנבחרת, רעב להוכיח מה הוא שווה ולפרוש כמו גיבור. אבל גם הוא צריך זמן. המעמד שלו חזק עם האוהדים (לפחות היה בעבר, ובכך הוא גם סוג של יחיד סגולה). אך פתיחה מאד לא טובה בתחילת העונה הבאה עלולה לערער גם את מעמדו. קורנפיין צריך להבין זאת ולאבטח את המאמן שלו בחוזה ארוך טווח. אגב, קשטן לא יבוא לבית"ר אם המצב שם לא יסתדר עד פתיחת העונה, כך שהאופציה הזאת בינתיים היא לגמרי תיאורטית.

אורי מלמיליאן >>>

גדול שחקני בית"ר בכל הזמנים. מאמן לא רע בכלל למרות שלא קיבל כמעט קבוצות גדולות בגלל עקשנותו האגדית. מותר לאורי להיות עקשן, בוודאי בבית"ר. מדובר באיש מקצוע יסודי שיעשה הכל כדי להצליח בקבוצה. אם יביאו אותו ויפטרו אותו מהר, יבזו לא רק אותו אלא את כל המורשת הבית"רית. לכן גם למלמיליאן, אם קורנפיין יחליט להחתימו, מגיע חוזה של שלוש שנים. כדי לשים קץ למורשת המקוללת של מאמני המנורה ולעשות מהלך שהוא בגדר שינוי מהותי.

יוסי מזרחי >>>

גדול שוערי בית"ר בכל הזמנים. זכה באליפות עם הקבוצה כמאמן. פוטר בבושת פנים על ידי גיידמאק, שהחתים תחתיו את שום ושפיגל. מזרחי הצליח גם בקבוצות אחרות. הוא מזוהה עם כדורגל התקפי שתמיד היווה דרישה של אוהדי בית"ר. האוהדים גם מכבדים יחסית את מזרחי, אחד משלהם, למרות שהם לא נותנים לו את היחס לו זוכים מלמיליאן ואוחנה.

אלי אוחנה >>>

אגדת בית"ר. אימן את הקבוצה שלוש עונות, לא כולן מוצלחות, אבל אולי ישמח לחזור בדמות המושיע. האוהדים יתנו לו זמן וכבוד. בעבר כבר בא להציל את בית"ר: בתחילת שנות ה-90, אוחנה חזר מאירופה עד לליגה הארצית (השניה) ובתוך שנתיים הוליך את בית"ר לאליפות נפלאה. אולי שוב ישחזר את הקסם. אוחנה אמנם מאמן כיום את נבחרת הנוער אך אולי ישמח לחזור למכורתו. הקהל עדיין מעריץ אותו. ואולי הפעם, עם הניסיון בנבחרת הנוער ובתקשורת, ועם מטען ציפיות קטן יותר בקבוצה קטנה יותר, לאוחנה יהיו את הכלים להצליח בגדול.

אז קורנפיין, בחר אחת מארבע האופציות. כולן טובות. אבל הכי חשוב: תן לכל אחד מהם שלוש שנים לפחות.