משחקי ריגול

"הדבר הכי חשוב זה לוודא שאתה את שלך עושה על הצד הטוב ביותר. הכרת היריב זה רק חלק מההיערכות למשחק" (ניר לוין)

מכבי חיפה פתחה את העונה במחנה אימונים של 10 ימים באוסטריה, בדיוק כמו שאלישע לוי אוהב: בשקט ובלי תקלות (פרט לפציעה חוזרת שיניב קטן סוחב עוד מהעונה שעברה). בעיה לא פשוטה נוספת היתה צירופם המאוחר של שני הזרים החדשים, ולדימיר דבאלישווילי וג'ורג' טשיירה, שהגיעו רק לקראת סוף המחנה, ועוד כברירות מחדל. צמד המשחקים מול חובבני גלנטורן היו לא יותר מעוד שני משחקי הכנה לעונה, וגם אותם חיפה עברה בצורה הכי טובה שיש. לקראת אקטובה, לא ראינו את המחזות המביכים השגרתיים של שחקנים בהמתנה לטיסה מתעכבת, דרך חתחתים או עצירות ביניים, מהסיבה הפשוטה שהירוקים חכרו מטוס שקיצר את הדרך בארבע שעות. בדיוק הדברים הקטנים שעושים לפעמים את ההבדל בין הצלחה לכישלון.

"היום הכפר הגלובלי פתוח, ואפשר להשיג מידע על כל קבוצה. ב-2004, לפני משחק מול טיראנה מאלבניה, נעזרתי באופיר חיים ששיחק עם מגן אלבני באיסטנבולספור, ובשחקן אלבני ששיחק בליגה הגרמנית" (אייל לחמן)

תשאלו אנשים בדרום אמריקה או בהודו כמה תושבים יש בישראל, והם יאמרו בביטחון שמדובר בכמה עשרות מיליונים. ככה זה כשבכל מקום בעולם יש ישראלים או יהודים, והם באמת אוהבים לעזור אחד לשני. בניגוד לקלטות ועצות על שחקני רכש, בלופים והטעיות כמעט לא קיימים כשבאים להפיק דו"ח סקאוטינג על קבוצה. אז מה עושים כשבכל זאת נתקעים בלי יותר מדי מידע, או שהמקור לא אמין במיוחד? מתחילים להפעיל אנשים, שמפעילים אחרים. ככל הידוע לנו, אלישע הסתפק בקלטות ממשחקם של הקזחים בשלב הקודם, ולא הפך עולמות כדי להשיג מידע. אבל מה עם מה שאנחנו לא יודעים?

"אתה מנסה להשיג מידע על היריבה דרך אנשים שמתרוצצים בכל העולם. היום יש ישראלים בכל חור שיכולים להיות מרגלים שלך, אבל לפעמים טיפ אחד בעל פה הרבה יותר טוב מוידאו" (ניר לוין)

אלישע לוי התייחס במלוא הרצינות לאקטובה מקזחסטאן. הוא לא התבסס רק על עדויות של אנשים שנמצאים מחוץ למערכת או על קלטות הניצחון על הקבוצה הפינית בשלב הקודם, והתכוון לשלוח את עוזרו גיאורגי דרסיליה כדי שיצפה במשחק הליגה של היריבה בשבת. אלא שהמשחק נדחה, ואלישע נשאר עם הקלטות, וכמה כדורים של הקזחים שארגנו לו כדי למנוע הפתעות מיותרות. על פניו, חיפה לא נכנסה לשאננות וניסתה לדלות את כל הפרטים המשמעותיים על אקטובה. האם תוכנת הריגול עבדה?

"בסופו של דבר, את עיקר הידע אתה צובר מהאימון המסכם של היריבה, 24 שעות לפני המשחק" (אייל לחמן)

לפי חוקי פיפ"א, קבוצת חוץ רשאית להתאמן באצטדיון בו יתקיים המשחק 24 שעות לפניו. מאמנים משתמשים באימון הזה כדי ללמוד את השטח: טיבו של המשטח, קרבת היציעים לדשא, חדרי ההלבשה, חדרי טיפולים ודרכי הגעה מהמלון בו שוהה הקבוצה לאצטדיון. אך לא רק המאמן האורח משתמש באימון הזה לצרכיו, אלא גם מאמן המארחת, שיכול לראות לראשונה את היריבה בעיניו שלו. כך הוא לומד על התכונות של השחקנים, הדגשים שהמאמן נותן להם וטקטיקת המשחק שלהם. גם לחמן ולוין הסכימו שבדרך כלל אין הפתעות: מה שאתה רואה ושומע ביום שלפני המשחק, יקרה גם במשחק.

"ההכנה המנטאלית למשחק כזה היא הכי קלה שיש. כשמשחקים באירופה האדרנלין מספיק גבוה, ואין צורך לשנות הרגלים או שיגרה" (אייל לחמן)

אחד הגורמים לשעמום בליגת העל הוא חוסר המוטיבציה, והנבואה שמגשימה את עצמה. אתה מגיע למגרש עם קהל עייף, שחקנים חסרי חשק ומאמנים מנומנמים, כולם מצפים לכדורגל עלוב, וזה מה שמקבלים. כשנותנים להם אתגר, הם מעלים את רמתם. נכון, לא תמיד זה מספיק. להפך, כמעט תמיד זה לא מספיק, אבל כשחלום התהילה של כריסטיאנו רונאלדו וזלטן איברהימוביץ' עדיין אפשרי, וכשכל הופעה טובה יכולה לסדר חוזה שמן יותר או פחות בקבוצה אירופאית, שיחות מוטיבציה כמעט מיותרות. מי שבכל זאת מתקשה להגיע למוטיבציית שיא במשחקים האלה, זוכה לעוד קונצנזוס - קלישאתי אבל מדויק - מצמד המאמנים שלנו: אין לו מה לחפש בכדורגל.