טביב חייב לפעול לפני שיגיעו גם אליו

הם קראו לו משיח תימני, אבל הוא חייב לתמוך בהרוש

הם פה. הם שם. הם בכל מקום. נגד ערבים. נגד צ'צ'נים. נגד סדאייב. נגד קדאייב. נגד המחסן של שמעון הרוש. נגד מוסלמים. נגד גאידמק. נגד השוער שלהם. נגד דריו. נגדכם. נגד כולנו. נגד הרוכשים. נגד המוכרים. נגד היציע המערבי. ובסוף הם גם יהיו נגדו. נגד המשיח התימני שלהם.

כי פעם אחת הוא יעצבן אותם. יגיד איזה משהו לא במקום. משהו שאסור. בעד ערבים או נוצרים או צ'צ'נים. או בעד קורנפיין או הרוש. ותקפוץ להם הג'ננה. והם יקללו גם אותו. ויזרקו אבנים. וירקו עליו. ויחסמו לו את האוטו. כי ככה זה כשהם עצבניים.

ואז הוא יגיד לכולם שהוא עזב את בית"ר כי האלימות חצתה את הגבולות. כי הגיעו עד לבית שלו. ואלה לא אוהדים. ושזו בושה. ואסור שהמחאה תגיע למשפחה. ואז נזכיר לו את היום הזה. היום שבו לא שמענו את אלי טביב.

אותו טביב שהיתה כבר קבוצת אוהדים שעשתה לו בעבר את המוות. כי אלי טביב צריך כרגע את הילדים האלה. אלה שהניפו אותו ורקדו ושרו לו והפעילו לחץ על ארקדי. וגרמו לו להיות הבעלים. ולמי יש כוח לריב עם הקהל, עוד לפני שהעונה בכלל התחילה. עדיף לשלוח את הרוש ופרננדס וקורנפיין. ולשתוק. כי אולי זה ייעלם. ומחר נתעורר בעולם חדש. עולם שאחרי ביאת המשיח. התימני.

וברור לכם שזה יחזור וההצתה הבאה בדרך. והם יעמדו בכל משחק מאחורי השער של הרוש ויעשו לו את המוות ויקללו ויירקו. ואז חלק מהשחקנים יתמכו בשוער וגם הם יזכו לקללות. ובסוף כולם יפחדו. ואף אחד לא יוציא מילה. ויהיה שקט אחד ארוך בטדי. והשקט יגיע לרגליים. ואז לא יעזור להביא את בדש או להחתים את מויאל או להחזיר את ברוכיאן.

ואפשר להגיד הכל על ארקדי אבל לפחות הוא לא ספר אף אחד מאיתנו. ולא היה חייב לאף אחד כלום. כלומר חוץ מכסף. ויום אחד אלי טביב יבין את זה. הוא יבין שעל האדמה הזו שעמדו אתמול 300 אוהדים ודפקו על החלונות לא יצמח דשא. ואם יצמח שם דשא, זה יהיה דשא של הפסדים. ודמעות. ושריפות.

ולטביב יש עוד זמן להתעשת ולקבל החלטות. והוא צריך לעשות את זה מהר. הוא צריך לעשות את הצעד הלא פופלרי בעולם של הלה פמיליות. שהוא בעצם הצעד הפופלרי בעולם האמיתי של ערכים. ולהחליט עם מי הוא, עם השחקנים או עם אלה שלא מזמן הניפו אותו. והוא יצטרך לוותר על הפופלריות שלו ולהילחם על הקפטן שלו. כי זה הדבר הנכון לעשות.

וגם אנחנו טיפשים. כי חשבנו שכל זה כבר מאחורינו. ואחרי כל הבלאגן של העונה והמעצרים והתקשורת, היינו בטוחים שהלכנו קדימה והשארנו את הקומץ מאחורה. אבל מסתבר שהיינו בכלל על רוורס..

ועכשיו הם שוב המלכים של השכונה. כי הם החליפו את הבעלים. וגם את המאמן. ועכשיו הם רוצים להחליף גם את השוער ואת הקשר. ויום אחד הם גם ירצו להחליף את הבעלים הנוכחי. ואז הם לא יפגינו מול החנות של אשתו כמו האלה עם המשקפיים בבלומפילד, אלא פשוט ישרפו אותה. ואז אלי טביב ייזכר במה שקרה אתמול. אבל כמו שאמר מאיר אריאל. כנראה מי שנדפק פעם אחת כבר לא יכול להיגמל.