על תדמית ומציאות: הפיוז של שירצקי

הוא פילנתרופ ומקדם את העיר, אך זה לא מצדיק את התנהגותו בק"ש

נראה שבסוכות הזה אחד האתרוגים האחרונים של הכדורגל הישראלי מאבד קצת מהמעטפת שלו. איזי שירצקי כבר שנים זוכה למעמד-על בכדורגל שלנו. שפוי, אחד שיודע לנהל, מבין את הקומבינה שלנו, תורם לא מעט ומנהל עסק מצליח כמו איתוראן. עד לפה אפשר גם להכניס בקלות את יענק'לה שחר וג'קי בן זקן לרשימה אבל איזי שלנו קיבל גם סימן מסחרי - משיח של עיר שלמה. מציל. פילנטרופ.

התואר הזה מוצדק בהיבטים מסוימים. שירצקי תורם לקהילה בקרית שמונה לא מעט. עוזר במתנ"סים, דואג לתרומות, מסייע לראשי העיר ומגיע לו על כל כך מילים טובות. עד שזה מגיע לכדורגל. ועיתונות הספורט צריכה לשפוט את שירצקי רק בהיבט הזה. ושם הדברים לא כך כך דופקים. או לפחות לא קדושים כמו ששנים מציירים לכם.

חוץ "מהמפעל הציוני" המבורך צריך לזכור שקבוצת הכדורגל מעניקה למר איזי לא מעט דיבידנדים. השם שלו מוכר היום לכל אוהד ספורט, איתוראן זוכה לפרסום לא קטן בחינם (שזה גם מתקזז עם ההוצאות), בשנים האחרונות הוא גוזר קופונים נאים על שחקנים וכמובן יש את ההופעות באירופה. ושוב אני מבודד את הנושא הזה מהתרומה המבורכת לעיר בנושאים אחרים.

הבעיה היא שמרוב מחמאות, מר שרצקי התאהב בעצמו ושם את עצמו מעל כולם. אם ברקת או גולדהאר הם בעלים של קבוצות, שרצקי רואה בעצמו אלוהים של קבוצה. כל יכול. וחבל כי גם האדם הכי עשיר בעולם צריך לפעמים לדעת שבעל המאה הוא לא תמיד בעל הדעה. או לפחות לא תמיד יזכה לפירגונים מקיר לקיר. כי איזי תמיד יזכיר לכולם שהוא כבר חמישים שנה בכדורגל. וזה נכון. אבל עדיין יש לך מאמן ומאמן הוא לא בובה. ואם הוא בובה אז למה אתה ממנה אותם בכלל? ולמה כשהכל דופק אז לא שומעים אותך ושקצת נהיה קשה, אתה תמיד חייב להכניס את הקטנה שלך לחדר ההלבשה.

ולמרות התדמית הטובה, שירצקי מתערב למאמנים. דורש לשבץ שחקנים מסוימים. מתערב בהחלטות מקצועיות ויותר מזה, בטוח שהוא יודע יותר טוב מכל אחד אחר. וככה, קשה מאוד לתת למאמן שלך להתנהל. ומעניין איך כולנו היינו מתייחסים אליו אם היו קוראים לו למשל עמוס לוזון או יואב כץ. ומה היה קורה אם שיימן או אזגי היו שולחים את המאמן שלהם הביתה כבר במחזור החמישי..רן בן שמעון הוא מאמן מצוין ופולטיקאי לא קטן. הוא היחיד שהצליח להסתדר עם איזי. כי הוא ידע מתי צריך להקשיב לו ומתי רק להנהן. אחרים פשוט מתקשים לעבוד תחת אלוהים. ובסוף גם אתם יודעים איך זה נגמר עם רב"ש. 

שרצקי יכול להיות הדוד הטוב אבל בקלות להפוך לאחרון האוהדים. צועק על שופטים (מספר פעמים בעונה). מקלל מהיציע, לא שולט בעצבים ומתקשה לא פעם לקבל הפסדים (תזכרו רק בהתבטאויות שלו אחרי ההפסד לפני שבועיים למכבי ת"א).

השבועיים האחרונים לא היו מדהימים בק"ש אבל זה לא מצדיק את התגובות ההיסטוריות של הבעלים בנוגע למדליפים ובעיות בחדרי ההלבשה. מה שקורה שם, קורה בכל מקום. לא פחות ולא יותר. וחבל שגילי לנדאו הולך הביתה כבר בחגים. כי חוץ מזה שהוא אדם חיובי, ק"ש במצב לא כל כך גרוע. יש לה 7 נקודות, היא נראתה טוב נגד הפועל חיפה, השיגה תיקו הירואי בבילבאו ובכלל, נראה שהיא תסיים את העונה בשישיה הראשונה. אז למה בעצם לנדאו הולך הביתה? כי משהו לא בא טוב בעין (אולי הספסול של דני עמוס?) של איזי וכשזה קורה כבר אין דרך חזרה. 

ועכשיו שרצקי חייב להיות לפחות סבלני עם ברק בכר. חלקכם אולי לא מכירים אותו, אבל מדובר באדם שמבין כדורגל ואחד ששימש כעוזר מאמן תקופה ארוכה תחת בן שמעון ולנדאו. ואם שרצקי החליט לתת לו את המפתחות אז שייתן לו את כל הגיבוי שבעולם. כן, שרצקי גם אם לא תזכה שוב באליפות. או בקיצור תהיה יותר יענקל'ה ופחות איזי.