זאזה למקומה הטבעי: איטליה רוצה לחזור שוב לקדמת הבמה

בועטים בדלי כמקצוע

רבע גמר יורו 2016, סימאונה זאזה ניגש לפנדל השני בדו קרב הפנדלים נגד גרמניה. אם הוא מחטיא, איטליה מודחת. הוא לוקח מרחק חסר פרופורצייה, צועד 15 צעדים אל הכדור ובועט אותו לשמיים, ברגע שהפך לקאלט בקרב כל חובבי כדורגל האירופאי ומסויט לאוהדי איטליה המתוסכלים

זאת הייתה הפעולה האחרונה של איטליה בטורניר גדול. את המקום במונדיאל 2018 היא הפסידה לשבדיה בפלייאוף ההעפלה, מה שנחשב לפעם הראשונה בו היא לא מעפילה לטורניר גדול מאז 1992, והציגה כדורגל אפור ומשעמם. היא נחשבה לאחת שחייבת הבלחה של שחקן גדול שיסחוב אותה על הגב, כמו מריו באלוטלי ביורו 2012, כדי להגיע רחוק. הפעם, כשאין לה כוכב בסדר גודל עולמי בנבחרת, הסיכויים שלה נראים טובים יותר מאי פעם. איך זה קרה?

האם נבחרת אנגליה יכולה ללכת עד הסוף?

הבלגים חולמים על תואר - האם יש להם סיכוי?

הגנת ברזל התקפה רעבה

האזורי ספגו רק שלושה שערים ב-15 משחקיהם האחרונים, כאשר בשמונת המשחקים האחרונים הם לא סופגים כלל. ההגנה של איטליה תמיד נחשבה לחזקה, שכן האיטלקים ידועים בקשיחות ההגנתית שלהם, בהובלת הבלמים ג'ורג'יו קייליני ולאונרדו בונוצ'י הותיקים. השנה, מצטרף אליהם אלסנדרו באסטוני הצעיר מאינטר, שחווה עונת פריצה והתמקם גבוה ברשימת הבלמים הטובים בעולם.

החילוף המרכזי בהגנת איטליה מגיע דווקא בשער – לראשונה מאז יורו 2000, ג'יאנלואיג'י בופון, שיאן ההופעות של היורו בכל הזמנים, לא נכלל בסגל. מי שיחליף אותו בשער הוא ג'יאנלואיג'י דונארומה, שוערה החדש של פריז סן ז'רמן ומי שמוגדר בעיניי רבים כיורשו של בופון. אחרי הופעות ראשונות לא מוצלחות, דונארומה הצליח לעמוד בלחץ הגדול שמופעל עליו בתור השוער הראשון של איטליה, ובגיל 21 הוא ינסה להמשיך לשמור על רצף השערים הנקיים שלו

גם בצד השני של המגרש הסקוואדה אזורה מראים שיפור, כאשר הם לא כבשו רק בשני משחקים בשלוש השנים האחרונות. צ'ירו אימובילה מגיע בכושר פנטסטי, עם 56 שערים בשנתיים האחרונות במדי קבוצתו לאציו. אליו יצטרפו בהתקפה פרדריקו קייזה מיובנטוס ודומניקו ברארדי מססאולו, שחוו עונות פריצה, וגם לורנצו אינסינייה הותיק, שמוביל את התקפת נאפולי בהצלחה יתרה בשנים האחרונות.

כדור הבדולח

27 משחקים רצופים ללא הפסד זה לא דבר של מה בכך. אין רצף פעיל יותר טוב מזה באירופה. מאמנה, רוברטו מנצ'יני, עוזב בסוף הטורניר הקרוב ורעב לתארים, כשהאחרון בו זכה היה לפני עשור בדיוק עם מנצ'סטר סיטי. תוסיפו לזה את הכבוד האיטלקי, אירוח שלב הבתים ובית ללא נבחרת מהטופ האירופי (טורקיה, ויילס ושוויץ), ותקבלו מתכון מנצח, כשגם ההמשך לא נראה מאיים במיוחד.

רק שחקן אחד מהסגל הנוכחי היה שותף לזכייה האחרונה של איטליה בטורניר גדול (קייליני, מונדיאל 2006). הדור הנוכחי שלה לא נחשב לאגדי, כמו אותה חבורה בתחילת שנות ה-2000 שכללה שחקנים כמו פירלו, קנאברו ודל פיירו האגדיים, אך יש לה את הכלים להחזיר את מדינת המגף חזרה למקומה הטבעי, ואולי לזכייה שנייה בטורניר אחרי 53 שנה. כל עוד אף אחד מהשחקנים לא יעשה את "הזאזה".

איטליה - טורקיה, משחק הפתיחה של יורו 2020, שישי ב22:00 רק בערוץ 13