היום שאחרי ה"דוז פואה": יוצאי האירוויזיון שזכו לתהילה בינלאומית
מיותר לציין שישראל הייתה ועודנה מאוהבת באירוויזיון, אך העולם - איך נגיד במילים פשוטות - קצת פחות, כשמעטים שזכו בתחרות מינפו את הקריירה שלהם להצלחה בינלאומית. רגע לפני שנועם בתן שלנו עולה לבמת התחרות, חזרנו דווקא לאלו שהשתמשו באירוע האירופי כמקפצה לקריירה עולמית והצליחו בגדול - מהתלבושות הנוצצות של אבבא ועד צעירה לא נודעת ששינתה את העולם, בשם סלין דיון
חשבתם פעם על הפער בין התפיסה של תחרות האירוויזיון במחוזותינו לבין איך זו נתפסת מסביב לעולם? היכן שכאן הזכיות הישראליות בתחרות היו ליום חג לאומי, הצפייה השנתית בה היא אחת מ"מדורות השבט" האחרונות בימינו, וכל פיפס שנאמר נגדנו מוביל לתרעומת כלל ארצית, במרבית אירופה האירוויזיון נתפס כתחרות טראשית ומצחיקה שימיה מאחוריה במקרה הטוב, ובמקרה הרע היא מעניינת כחורף דאשתקד (לדוגמה, בריטניה - שמסיימת מדי שנה בעשורים האחרונים בין המקומות האחרונים, ולא מנידה עפעף בנושא).
מחוץ לאירופה (מלבד המצטרפת הטרייה יחסית אוסטרליה), האירוויזיון אינו כה אירוע תרבותי משמעותי כפי שנדמה, ואמריקה - שמודעת הרבה יותר לקיומו מאשר אי פעם הייתה - עדיין לא מתעניינת בו או מבינה אותו כלל. אולי זו הסיבה שבאופן יחסי, מספר האמנים שיצאו מהתחרות או זכו בה ומינפו זאת להצלחה בינלאומית, קטן בהרבה ממאות השמות שעברו בה לאורך השנים.
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:
כך, לורן השוודית אמנם זכתה פעמיים בתחרות הנוצצת וזכתה למעמד-על בקרב חובביה, אך בזירת המוזיקה הבינלאומית אין לה כמעט שום זכר. רגע לפני שתחרות השירה האירופית שבה לסיבוב נוסף עם נציגנו נעם בתן, חזרנו לאותם יחידי סגולה שהופיעו על הבמה האירופאית וצעדו אל עבר תהילת עולם (לשם כך, לא נכלול אמנים שכבר היו פופולריים ובחרו בהמשך הדרך להשתתף בתחרות - כדוגמת קליף ריצ'ארד או להקת t.A.T.u. הרוסית).
דומניקו מודוניו, "Nel blu, dipinto di blu"
נשוב כל הדרך אל ימיה הראשונים של התחרות, אז הגיע ב-1958 אל המקום השלישי שירו של דומניקו מודוניו האיטלקי - זמן לא רב לאחר שניצח בפסטיבל סן רמו המקומי. מודוניו עצמו הוא אולי לא שם כה ידוע, ואולי אף שם השיר לא מצלצל לכם מוכר - אך גם הסקפטיים מביניכם מכירים (אפילו בזמזום) את היצירה האיטלקית שכבשה מאז את העולם.
השיר בילה חמישה שבועות רצופים בראש מצעד הבילבורד האמריקאי (מהשירים הזרים הבודדים שזכו לכבוד, בפרט באותם הימים), מכר 18 מיליון עותקים מסביב לעולם, הפך להמנון כדורגל נודע וזכה לעשרות גרסאות כיסוי, מדיוויד בואי ועד הג'יפסי קינגס. מודוניו עצמו הפך לזוכה הראשון אי פעם בפרסי הקלטת השנה ושיר השנה בפרסי הגראמי, אך לא הפך לשם ענק של ממש. ובכל זאת, שיריו - ביניהם "Piove (Ciao, ciao bambina)" - המשיכו להפוך ללהיטים בינלאומיים, כשמשכו את תשומת לבם של כל המי ומי, מאלביס פרסלי ועד דלידה.
פרנס גל, "Poupée de cire, poupée de son"
פרנס גל הייתה בת 17 בלבד כשזכתה באירוויזיון ה-10 ב-1965, כשייצגה את לוקסמבורג עם השיר שכתב לה האייקון הצרפתי סרז' גינסבורג, "Poupée de cire, poupée de son". המילים המיזוגניות קמעה, על נערה שמשמשת כ"בובה על חוט" לכל עוברי האורח, לא הזיזו לרבים, כשהשיר הפך ללהיט בינלאומי בין לילה (בצרפת בלבד נמכרו מהשיר 16,000 עותקים יום למחרת הזכייה), בסיס לעשרות גרסאות בשלל שפות (כולל בעברית, בתרגומו של חיים חפר) ולחביבם של להקות אינדי כמו ארקייד פייר.
כשתדמיתה התאימה למהפכת התרבות שהתחוללה באותן השנים בצרפת - מ"הגל החדש" בקולנוע ועד מוזיקת ה"יה-יה" הפרועה - גל הפכה במהרה לאחת הזמרות המצליחות בתולדות המדינה האירופית, ולאחת מנציגותיה הידועות ביותר. בהמשך הדרך זכתה למספר להיטים בינלאומיים כדוגמת "Ella, elle l'a", מחווה לזמרת הג'אז אלה פיצג'רלד.
חוליו איגלסיאס, "Gwendolyne"
מלך הרומנטיקה הספרדי אמנם ידע ימים טובים יותר מאלו, אך גם בגיל 82 - הוא נותר אחד הזמרים המצליחים בהיסטוריה, כשמכר יותר מ-300 מיליון אלבומים ב-14 שפות ברחבי העולם; קטף כל פרס אפשרי - מפרס הגראמי ועד נציג UNICEF; ומתהדר בכוכב משלו בשדרת הכוכבים ההוליוודית בלוס אנג'לס.
מעטים יודעים איפוא שאת דרכו המוזיקלית החל בכלל איגלסיאס בתחרות האירוויזיון, כשייצג את ספרד ב-1970 עם שירו "Gwendolyne", וסיים במקום הרביעי והמכובד. "Gwendolyne" אמנם לא היה ללהיט ענק (וגם לא הפך ברבות השנים לאחד משיריו הידועים), אך זכה לפופולריות מספקת במדינות אירופה (צרפת, גרמניה ואף בריטניה) בכדי להתניע קריירה בינלאומית עבור הזמר הצעיר דאז, כששמו עבר מפה לאוזן. במהרה, מצא את עצמו איגלסיאס במיאמי, חותם על חוזה עם חברת התקליטים CBS. השאר היסטוריה.
אבבא, "Waterloo"
אולי סיפור האירוויזיון הגדול ביותר בכל הזמנים, ועדיין הדבר הראשון שעולה לראשם של רבים מחוץ לאירופה כשהמילה הזו נשמעת. לפני שהפכה ל"מפלצת ארבע-ראשית" עם 400 מיליון מכירות תקליטים לשמה, אבבא הייתה להקה חמודה משוודיה (לא מצליחה מדי), שהורכבה משני זוגות - אנייטה פלטסקוג וביורן אולבאוס, בני אנדרסון ואנני-פריד לינגסטד (האותיות הראשונות בשמם יצרו את שם הלהקה).
שנה אחרי שלא הצליחה להשתרבב לתחרות עם שירה "Ring Ring", הגיעה אבבא ב-1974 לברייטון שבבריטניה עם תלבושות מנצנצות והשיר "Waterloo", שרפרר להפסד המיתולוגי של המצביא הצרפתי נפוליאון בקרב באותו השם נגד הממלכה המאוחדת. לא בדיוק החומר שממנו עשויים להיטים, אך שנות ה-70 היו עולם אחר. אבבא לקחה את המקום הראשון, עוררה את סקרנותם של כל מדינות אירופה, ובמהרה גם של העולם כולו. האלבום באותו השם הפך לאחד הנמכרים בעולם באותה השנה, ו-"Waterloo" נבחר ברבות השנים (במלאות 50 שנה לתחרות, ב-2005) לשיר הטוב ביותר שיצא מהאירוויזיון. עד היום, אבבא היא כנראה להקת האירוויזיון היחידה (וכנראה גם תמשיך להיות) שלשמה מוזיאון, מחזמר מצליח ושני סרטים בכיכובה של מריל סטריפ.
אוליביה ניוטון-ג'ון, "Long Live Love"
אותה התחרות שראתה את ההתפוצצות המטאורית של אבבא, ראתה גם את תחילת ימיה של תופעה תרבותית אחרת. לא, הכוונה היא לא לכוורת (למרות שגם היא מועמדת ראויה), אלא לזמרת/שחקנית האוסטרלית אוליביה ניוטון-ג'ון. הזמרת המנוחה אמנם זכתה לתהודה מסוימת בבריטניה כשהרבתה להופיע עם הזמר קליף ריצ'ארד, ואף לזכייה מינורית בגראמי ב-1973 - אך אלו לא הספיקו בכדי להפוך אותה לשם דבר בעולם. תחרות האירוויזיון - דווקא כן.
לאחר שייצגה בבריטניה עם שירה "Long Live Love" והגיעה בגמר למקום הרביעי, הוציאה ניוטון-ג'ון את האלבום "If You Love Me, Let Me Know" - שכלל שיר באותו השם ואת שירה מהאירוויזיון. אלו הפכו ללהיטיה הראשונים באמריקה, כשאותו אלבום "התפוצץ" והעניק לה שני פרסי גראמי נוספים. שנים ספורות מאוחר יותר, מצאה את עצמה הזמרת בלב תופעה בינלאומית אחרת, כשכיכבה במחזמר הקולנועי הנצחי "גריז" לצד ג'ון טרבולטה. עם רצף להיטים, ביניהם "Xanadu" ו-"Physical", הפכה ניוטון-ג'ון לאחת האמניות המצליחות ביותר בהיסטוריה.
סלין דיון, "Ne Partez Pas Sans Moi"
מעטים מאוד ידעו מי זו סליון דיון ומאיפה הגיעה, כששוויץ בחרה בה ובשירה "Ne Partez Pas Sans Moi" לייצגה באירוויזיון 1988. אחרי הכול, דיון - אז בת 19 בלבד - הגיעה ממשפחה דלת אמצעים מקוויבק שבקנדה, ולא מחוג בוהמייני באירופה. הכול השתנה כשפגשה במנהל המוזיקלי רנה אנג'ליל, שהפך למנהלה האישי, ובהמשך אף לבעלה.
בסיועו, זכתה דיון בתחרות האירוויזיון וגררה תשומת לב לא מבוטלת. אך זה לא היה דיו עבור אנג'ליל, שביקש לנצל את המומנטום ולעצב את דמותה הציבורית מחדש (בין היתר, כששלח אותה לקורס מזורז ללימוד אנגלית). ב-1990, הייתה כבר דיון לדיוות הפופ שאנו מכירים כיום. עם שלל תארים ולהיטים כמו "The Power of Love" וכמובן "My Heart Will Go On" מ"טיטניק" - אחד הסינגלים המצליחים ביותר אי פעם - הפכה דיון ל"סיפור סינדרלה" של ממש.
מונסקין, "Zitti e buoni"
האם להקה איטלקית זו היא האקט הגדול האחרון שייצא מהאירוויזיון ויעורר הד בינלאומי? מונסקין הייתה להקת רוק צעירה במיוחד כשהגיעה למקום השני בגרסה האיטלקית של "דה ווייס" ב-2017, אך נדרשו לה עוד מספר שנים לזכות בתהילת עולם. פריצה זו אירעה כשהרביעייה זכתה ב-2021 בפסטיבל סן רמו עם שירה "Zitti e buoni", שהתחיל במקור כבלדה רגועה ועבר חידוש לכדי שיר רוק בועט.
בעקבות זכייתה בפסטיבל, נשלחה הלהקה לייצג את איטליה באירוויזיון ברוטרדאם באותה השנה. מונסקין לא רק כבשה את התחרות עם שיר "לא אירוויזיוני" כלל, אלא זו עם להיט בינלאומי ביד, כששירה "התפוצץ" ברשתות החברתיות, ובטיקטוק בפרט. עם מועמדות לפרס הגראמי ו-40 מיליון אלבומים שנמכרו לשמה, מונסקין המשיכה את שליטתה העולמית עם להיטים כמו "I Wanna Be Your Slave" (שביצעה גם עם המוזיקאי איגי פופ) וגרסתה ל-"Beggin'", שירה הנודע של The Four Seasons. מ-2024, לקחה הלהקה פסק זמן מעשייה מוזיקלית, אך מורשתה והדהודה את התרבות האיטלקית המודרנית עדיין איתנו.