פסטיבל הבית של אהוד בנאי לא היה בשיאו – עד שדודו טסה גנב את ההצגה

אלפי אנשים נסעו אמש (חמישי) בדרכים עקלקלות לכיוון שדה בוקר שבנגב כדי להשתתף בפסטיבל "בלוז כנעני" השני, שהתקיים במתחם חאן השיירות המרוחק. על פי עדות שמיעה של כותב שורות אלה, את המרחק הגדול היו אנשים מוכנים לעשות בעיקר כדי לראות את אהוד בנאי, הוגה הפסטיבל. נדמה היה כי הערב הזה נוצר ברוחו: הן בשיווק, הן במיקום והן בסוג האנשים שלהם כיוון.

אבל לא רק אהוד היה שם. את ההופעות פתחה מעיין ליניק ואחרי הגיעה דניאלה ספקטור – שלמרות היותה שם גדול יותר מאחרים שעלו לבמה אמש, שאולי בשל המחסור בקליימקס ובציפייה ללהיטים נוספים שלה שלא הגיעו, הרגישה קצרה למדי, וירדה. בזמן הזה, ספקטור לא שלפה את כל "התותחים הכבדים" שלה, ולצד שירים מוכרים כמו "כל הדברים היפים באמת" ו"תרקדי את זה", היא ביצעה גם שירים מוכרים-פחות במופע סולו אקוסטי עם גיטרה, לפני שירדה בפתאומיות מהבמה, והותירה את הקהל תוהה לעצמו אם זאת אכן הדרך ה"מרימה" ביותר לפתוח בה פסטיבל מוזיקה.

לאחר הופעתה של ספקטור, הקהל נגלה לראשונה לאחד מחוליו המרכזיים של הפסטיבל – זמן המעבר בין האמנים הרגיש ארוכים מהרגיל, והיצע הדברים לעשות במקום היה קטן: מעט דוכני תכשיטים בודדים וחמש עמדות אוכל עם תפריט אחיד (אך לא רע בכלל). לכן, רוב הקהל נשאר לשבת או לשכב בהפסקות הארוכות על מזרני השטח שלהם, ולהמתין בסבלנות לעונג הבא.

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• לאחר שביתה בבארי נחרב וחבריה נרצחו – הבמאית חוזרת לבמה: "זה תהליך מרפא"

• בשל לחץ פרו-פלסטיני: הופעה של אינפקטד מאשרום באוסטרליה בוטלה

• שלישייה מושלמת: איך סרט על סקס הפך לקומדיה הכי חכמה של השנה?

כאשר עלו לבסוף נקמת הטרקטור לבמה, נדמה כי הקהל במקום התפצל לשניים. הצד האחד נעמד על רגליו והתקרב לבמה (דבר שלא קרה אצל ספקטור), בעוד שהצד השני חיפש להעביר את זמנו במתחם האוכל. ההופעה של הלהקה הגדולה מהאייטיז הייתה טובה אבל ארוכה מדי, כשגם חובבי הלהקה הגדולים ביותר יסכימו שהם חצו את רף ה"שיר האחד יותר מדי" במהלך שהותם על הבמה.

אחריהם, ערן צור עלה עם שלל אמנים מתחלפים לבצע משיריה של קורין אלאל ז"ל , אשר הופיעה בפסטיבל בשנה שעברה, חודשים בודדים בלבד לפני שהלכה לעולמה. פה, בליווי עלמה גוב והילה רוח, התרחש הדבר הקרוב-ביותר לכך שינוגנו שירים כיפיים, קצביים ומוכרים. לכן, נדמה היה שהצעירים שבקהל נהנים מהמוזיקה בצורה לא פרופורציונלית, כאילו היה להם חסך בשירים שמצלצלים מוכר באוזן. לכן, שמחה גדולה הייתה בקהל כאשר בוצעו שירים כמו "ימי הפרח והאהבה", "זן נדיר" ו"אנטרקטיקה" – למרות שהם, עם כל הכבוד הראוי, לא בדיוק משמחי-קהל-מיינסטרים-קלאסיים, אם לומר זאת בעדינות.

לאחר הפסקה קצרה נוספת, שבה ניתן היה להספיק לקפוץ למצפה רמון וחזרה בלי לפספס תו, עלה לבסוף לבמה בנאי, או כמו שכינה אותו אחד מהנוכחים בקהל, "משה רבנו". הקהל המרוגש כולו הצטופף ברחבה כדי לשמוע את שירי אלילם, שהשיק במופע את אלבומו החדש "פליטי הדאב", שמלא בעיבודי דאב לשירים מאלבום הבכורה שלו, "אהוד בנאי והפליטים". ואולם, האלבום האייקוני איננו מלא בלהיטיו הגדולים והרבים של בנאי, וגם העיבוד החדש לא עזר למצוקת הקהל המקומי, שהשתוקק לשירים מוכרים, כאלה שיורדים חלק יותר בגרון. כך חשתי אני, וכך גם רבים שעימם באתי במגע.

באופן טבעי, חלק עיקרי מהקהל נותר מאוכזב ומסתכל לצדדים, תוהה לעצמו אם בשכל עשה כשקנה כרטיס במאות שקלים ועשה את הנהיגה הארוכה דרומה. הגאולה הגיעה רק כאשר הוזמן רביד פלוטניק לבמה, נוטף כולו במיינסטרים שהקהל צמא לו. השניים ביצעו את "כל הזמן הזה", "שלווה בארמונותיך" (שילוב שהוא הברקה), "א יידישע ראסטמן" (שירו של בנאי, שהביצוע שלו היה מהלהיטים הראשונים של פלוטניק בגלגוליו הראשונים), ו"בלוז כנעני" – אשר על שמו נקרא המופע.

עד כדי כך היה מוצלח, שאילולי מה שעמד לבוא בהמשך, הייתי כותב כעת שארבעת השירים עם פלוטניק היו מה שהציל את הערב. אולם, לאחר בנאי, עלה דודו טסה לבמה לסגור את הערב, ובניגוד לכל קודמיו, היה נדמה שהוא למד את הלקח ובא לעבוד. שיר אחרי שיר, טסה הבריק עם באנגר אחרי באנגר – מ"יש בינינו בית" ועד ל"מעליות". ולמרות שהקהל במתחם כבר היה דליל יותר משמעותית כשהוא עלה, לא היה זה כי הוא גורם משיכה גדול-פחות, אלא כי השעה הייתה מאוחרת, והאנשים במקום צריכים היו לעשות את דרכם הארוכה מהמדבר הביתה. לכן, רוב המבוגרים שהיו במקום עזבו, אבל מי שנשאר זכה.

טסה הציל את הערב מעצמו. במקום מופעים נישתיים בלבד לקהל פסטיבלים אקלקטי, סוף-סוף עלה מישהו ששר שירים שכל הקהל ידע את המילים שלהם ונהנה באמת לשמוע. זה היה דבר חסר בערב הזה, וטסה השכיל לנצל את המומנטום של פלוטניק ולמנף אותו לשעה שלמה ומוצלחת של רוק ארץ-ישראלי אמיתי, כנעני ורלוונטי – שהוא-הוא הדבר שלשמו התכנסנו.

[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-366-external' autoplay='0' credit='דודו טסה מבצע את "מעליות" בפסטיבל "בלוז כנעני 2" // צילום: צדף כץ' desc='' poster='' kid='1_ww3dmhkf' duration='188']